לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.7.19 ובה היו מעורבים רכב בבעלות התובעת ורכב בבעלות הנתבע 1, שהיה נהוג ע"י מר אהרון חיים גבאי ומבוטח ע"י הנתבעת 2 במועד הרלוונטי לאירוע. כן היה מעורב באירוע רכב צד ג' אשר אינו חלק מן ההליך שלפני.

לטענת התובעת עת עמד רכבה בפקק תנועה כשמאחוריו רכב צד ג' במצב עמידה, הגיע רכב הנתבעים במהירות ופגע ברכב צד ג' אשר מעוצמת המכה נהדף על רכב התובעת וגרם לו לנזקים.

הנתבעת 2 טענה כי דין התביעה כנגדה להידחות מחמת היעדר כיסוי ביטוחי לאירוע, שכן ביום 28.07.19 לא היה כיסוי ביטוחי בתוקף מטעם הנתבעת 2 וזאת לאור העובדה כי הנהג המעורב בתאונה, מר גבאי אהרון חיים אשר נהג ברכב המעורב, עשה כן ללא רישיון נהיגה בר תוקף.

רישיונו נשלל עקב שיטת ניקוד עוד ביום 08.10.13 למשך 9 חודשים ולאחר מכן ללא מגבלת מועד ביום 24.2.14 ; חמור מכך, הנתבע 1 או מי מטעמו לא יידעו על כך את הנתבעת 2.

הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה.

בדיון שנערך העידו שני הנהגים המעורבים והם נחקרו על גירסאותיהם.

נהגת התובעת העידה כי עת עמד רכבה בפקק תנועה מס' דקות, כאשר רכב צד ג' עומד מאחוריה, חשה לפתע מכה חזקה בחלקו האחורי של הרכב. נהגת התובעת העידה כי ראתה את רכב צד ג' במצב עמידה מאחוריה טרם התאונה. עוד העידה נהגת רכב התובעת כי לדעתה הגורם האחראי לתאונה הינו נהג הנתבעים, כי חשה מכה אחת במהלך התאונה וכי אינה זוכרת את סוג הרכב בו נהג ולא את מאפייניו. כן העידה כי היא זוכרת כי נהג הנתבעים היה קירח אולם לא זיהתה אותו חרף טענתה כי היא סבורה שתוכל לזהותו. נהגת התובעת ציינה כי הנזק לרכב היה במוקד האחורי, כי נגרם עיקום למספר הרכב וכן לפגוש ובנוסף כי היה קושי בסגירת דלת תא המטען אולם התמונות שהוצגו לה לא היו ברורות מספיק ע"מ שתוכל להצביע על הנזקים המדויקים מעבר לעיקום המספר והפגיעה בפגוש. העדה הדגישה כי אינה שמאית רכב ולפיכך מוגבלת עדותה לתחומי ידיעתה. לעדה לא היה ידוע מתי בדיוק נבדק הרכב גם כשב"כ הנתבעת 2 ציין לפניה כי הרכב נבדק כחודש וחצי לאחר התאונה וציינה כי אינה אוהבת להעביר הרכב לטיפול בשל הפרוצדורה הכרוכה בכך. כן הבהירה כי הינה הנהגת העיקרית ברכב ולו היה בעלה, אשר עושה שימוש מועט ברכב, מעורב בתאונה, הייתה יודעת על כך. העדה הבהירה כי הרכב לא היה מעורב בתאונות נוספות.

מר גבאי, נהג רכב הנתבעים העיד כי פגע ברכב ג'יפ בחלקו האחורי מסיבה שאינה ידועה לו. מר גבאי אישר כי לא ראה את שהתרחש לפני הרכב בו פגע ואינו ידוע אם אכן היו הרכבים הנוספים המעורבים (רכב צד ג' ורכב הנתבעת) במצב עמידה מס' דקות טרם התאונה ואישר כי הוא האשם בתאונה.

עיקר חקירתו של מר גבאי עסקה בסוגיית הכיסוי הביטוחי והתמקדה בכתובת מגוריו כפי שמולאה על ידו בטופס ההודעה ובמסמכי הרישוי שהציג. לדבריו הוא אוחז ברישיון נהיגה שתוקפו עד שנת 2021 אולם הוא אינו מתגורר בכתובת הנקובה ברישיון עוד משלהי שנת 2012. לדבריו בתקופה זו, בשל קשיים אישיים וכלכליים לא היה בעל כתובת קבועה ומסודרת והתגורר אצל מכרים ובני משפחה שונים. כך התגורר במועד הנפקת הרישיון בכתובת ברח' הרקפת ברמת גן אצל דודתו ולאחר מכן בשנת 2013 התגורר אצל בתו באשקלון. לדבריו גם דודתו עזבה את הבית ברח' הרקפת בשנת 2013 כך שבמועד בו נשלחו הודעות רשות הרישוי כלל לא התגורר במקום לא הוא ולא מי מבני משפחתו. מר גבאי לא זכר את מס' הבית ברח' הרקפת וכשעומת מול הכתובת הרשומה במשרד הפנים אישר כי כתובת זאת הינה הכתובת שמסר לאור הליכי פשיטת רגל שניהל במהלכם היה חייב לציין כתובת מגורים. לדבריו בשנת 2013 התגורר באשקלון והיה מועסק בחברת אוטובוסים אולם אין בידו את תלושי המשכורת מהם ניתן היה ללמוד על כתובתו שנרשמה אצל החברה בה הועסק באותו מועד. מר גבאי ציין כי בידיו תצהיר חתום ע"י בתו המאשר את עובדת מגוריו אצלה בשנת 2013. לדבריו היה מסובך בשוק האפור והעדיף שלא לבלוט במצב זה. מר גבאי אישר כי מסר לחוקר מטעם הנתבעת 2 את הכתובת ברחוב רקפת שכן זו כתובתו הרשומה במשרד הפנים ואף אישר כי יתכן והוא ממשיך לקבל דברי דואר לכתובת זו למרות שאינו מתגורר שם תקופה ארוכה.

מר גבאי הבהיר כי לא קיבל לידיו כל התראה או הודעה על שלילת רישיון הנהיגה שלו שלדבריו תקף וכי לו היה נמסר לו כי עליו לעבור קורס נהיגה מונעת היה עושה כן, אולם אינו יודע על כל דרישה כאמור.

דיון ומסקנות-

ראשית, לעניין האחריות לתאונה ולנזקי התובעת אני קובעת כי האחריות מוטלת על כתפי נהג הנתבעים. עדותה של נהגת התובעת לא נסתרה ונהג הנתבעים אף אישר בעדותו כי הגיע בנסיעה ופגע ברכב שהיה לפניו- הוא רכב צד ג'. נהג הנתבעים לא סתר את עדותה של נהגת התובעת כי שני הרכבים הנוספים שהיו מעורבים בתאונה היו במצב עמידה טרם התרחשות התאונה וכי כלל אינו יודע להסביר את נסיבות התאונה ומשכך, אינו יודע כלל מה היה מצב הרכבים שלפניו כאמור.

גם ביחס לנזקים שנגרמו בתאונה אני סבורה כי התובעת הרימה את נטל ההוכחה. התובעת לא ביקשה לזמן את שמאי התובעת לעדות ביחס להיקף הנזקים עליהם הצביע בחוות דעתו, ונזקים אלה תואמים את מיקומי הנזקים עליהם הצביעה נהגת התובעת בעדותה ואף תואמים את מנגנון הנזק המצופה בתאונה בהתאם לזו שתוארה ע"י הנהגים המעורבים. כך גם לא מצאתי מקום להטיל ספק בעדותה האמינה של נהגת התובעת ביחס להעדר נזקים נוספים ברכב התובעת.

לעניין טענת הנתבעת 2 ביחס להעדרה של קבלה ביחס לתיקונים שבוצעו אציין גם כי מקובלת עלי העמדה שהביע כבוד הרשם הבכיר אלמוג בתא"מ (הרצ') 29548-04-15 אופרייט ליס בע"מ נ' סהר דגן (פורסם בנבו) באשר למשמעות הלכת אוטו שי (ע"א 33147-11-14) ובכך כי לאור הצגת החשבוניות ודו"ח השמאי הרלוונטי הרי שהתובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי אכן בוצעו תשלומים ע"י התובעת בהיקף עליו הצביעה.

באשר לשאלת הכיסוי הביטוחי, נטל הראיה להוכיח כי מתקיימות אי אלו מן ההחרגות המונעות קיומו של כיסוי ביטוחי חל על הנתבעת 2. ראו לעניין זה בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא (3), 18.

בתי המשפט דנו לא אחת בשאלה האם מקום בו היה מצוי נהג פוגע תחת שלילת רישיונו מוסר הכיסוי הביטוחי בהתאם לתנאי הפוליסה וביהמ"ש פסקו באופן עקבי כי רק מקום בו הוכח ע"י חברת הביטוח, המבקשת ליהנות מתחולת החרגה לפוליסה, כי נהג הרכב היה מודע ידיעה ממשית וקונקרטית ביחס לקיומה של מגבלה על נהיגתו וכי רישיונו אינו בתוקף, רק אז תופטר חברת הביטוח מחובתה ע"פ הפוליסה.

איני מוצאת מקום להאריך בהנמקות בתי המשפט אשר סקרו פסיקה זו חזור ופסוק ולפיכך רק אפנה לת"א (מרכז) 63182-01-14 פלוני נ' שרכת אל-חרבאוי אל-תג'אריה אלמסאהמה (14.3.17) מפיו של כבוד השופט פרוג, הסוקר את עמדת בתי המשפט בסוגיה זו והמסכמת אותה כך-

"הן בתחום הפלילי וכך גם בהקשר האזרחי, נדרשת הודעה של ממש אודות הפסילה כדי שפסילת רישיון הנהיגה תשתכלל. גרימת תאונה במהלך נהיגה בזמן פסילת רישיון עלולה להיות בעלת השלכות דרמטיות – חשיפה לכך שהנהג יאלץ לשאת מכיסו בנזקיו שלו ואף של ניזוקים אחרים ולכן הנהג חייב להיות מודע להתליית/פסילת רישיונו. הדרישה היא לגבי ידיעתו של הנהג אודות הפסילה, וזאת על מנת שהפסילה תיכנס לתוקפה.

בהקשר זה יצוין, כי בפרשת מלכה התייחס בית המשפט העליון גם לנושא המצאת החלטת הפסילה בדואר רשום תוך שהוא קובע כי במצב דברים כזה, אין מניעה עקרונית לשימוש בחזקה בסעיף 57ג. לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971 כאשר קיים מידע על משלוח ההודעה הספציפית, כלומר, בעל רישיון שנמנע מליטול דבר דואר רשום, שהגיע לתעודתו הנכונה, יוחזק כמי שקיבלו. עם זאת, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה (ע"א 544/93 ראש עיריית טירת הכרמל נ' כהן [פורסם בנבו] (26.10.93))."

כן ראו פסק דינה של כבוד הרשמת הבכירה ג'באלי בתא"מ (נצ') 16766-09-16 שפיק ספורי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (4.11.17).

בענייננו הכחיש מר גבאי כי קיבל הודעה כלשהיא ביחס לשלילת רישיון הנהיגה שלו ולדבריו כלל לא היה מודע לבעייתיות ביחס אליו. הנתבעת 2 לא צירפה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי מר גבאי או מי מטעמו קיבל לידיו הודעות משרד הרישוי ביחס לשלילת רישיונו, לא בשנת 2013 ולא בשנת 2014 שכן גם אישור המסירה שצורף מתייחס לפניה מחודש אוגוסט 2013, המוקדמת לתאריך ההודעה על שלילת הרישיון. הנתבעת 2 גם לא צירפה לתיק ביהמ"ש כל ראיה ביחס לסטטוס רישיונו של מר גבאי – כך לא הוצגה תעודת עובד ציבור ואף לא בוצעה כל פניה לקבלת תעודה כזו. משכך, נסתרה חזקת המסירה, ככל ומתקיימת כזו, ע"י עדותו של מר גבאי. והשוו עם פסק דינה של כבוד השופטת צנציפר- הלפמן בתא"מ (רח') 7220-04-14 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ נ' אלעד ממן (3.8.18) בו הוכח כי הנהג קיבל לידיו את הודעת הפסילה.

התנהלותו של מר גבאי אישרה את העובדה כי לא התגורר במען הנקוב ברישיון הרכב אף הודה כי הוא נמנע ממסירת כתובת עדכנית לאור מצבו המשפטי- כלכלי, אולם פועל יוצא של הימנעות זו הינה גם העובדה כי טענה זו מבהירה כי הוא אכן לא קיבל לידיו את הודעת השלילה ולפיכך לא התקיים יסוד הידיעה הקונסטרוקטיבית הנדרש ע"פ דין כדי להתיר לנתבעת 2 (אשר לא טענה כי אלמלא אותה שלילה נטענת הייתה מוצאת להסיר כיסוי ביטוחי מהאירוע התאונתי ואשר קיבלה לידיה באופן תקין תשלומי הפרמיות בגין הפוליסה) להסיר הכיסוי הביטוחי בגין נזקי האירוע הביטוחי.

גם עיון בפסק דינו של ביהמ"ש בתא"מ 40039-01-18 פוניה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (8.2.21) אין בו כדי להועיל לנתבעת 2. באותו מקרה הסתמך ביהמ"ש על חזקת המסירה הקבועה בס' 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א -1971 אולם באותו מקרה לא שמע ביהמ"ש את עדותה של נהגת הרכב אשר ניתן נגדה פס"ד בהעדרה ולגביו אף קיים אישור מסירה בתיק ביהמ"ש. בענייננו העיד נהג הרכב לפני ואישר בחקירתו כי אינו מתגורר בכתובת אליה נשלחו לכאורה ההודעות עליהן מבקשת הנתבעת 2 להסתמך וכי לא ידוע לו על כל בעיה ברישיון הנהיגה שבידיו.

משכך, לא הוכיחה הנתבעת 2 כי מר גבאי היה מיודע ביחס לשלילת רישיונו ובהתאמה, אין מקום להסרת הכיסוי הביטוחי.

לא מצאתי לפסוק לתובעת את רכיב הנזק בגין ימי השבתה משלא הוכיחה בראיות נזק זה.

סיכומם של דברים-

האחריות לתאונה ובהתאם לנזקי התובעת מוטלת על כתפי נהג רכב הנתבעים. משקבעתי כי אין מקום להסרת הכיסוי הביטוחי אני מורה לנתבעים באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 3,810 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה עד למועד תשלומם בפועל.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אדר תשפ"א, 06 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.