רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של תקיפה סתם - בן זוג בהתאם לסעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") (2 עבירות) ואיומים בהתאם לסעיף 192 לחוק.
2. על פי המתואר בחלק הכללי לכתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הנאשם והמתלוננת היו זוג נשוי ולהם שני ילדים קטנים אשר התגוררו במושב ברקת.
3. על פי המתואר באישום הראשון , בחודש פברואר 2017, בעקבות ויכוח בינו ובין המתלוננת, ביקש הנאשם לעזוב את ביתם, אך המתלוננת עמדה בדרכו וסירבה לאפשר לו לצאת. בנסיבות אלו, דחף הנאשם בחוזקה את המתלוננת, שהייתה בחודשי ההיריון הראשונים. כתוצאה מכך, נפלה המתלוננת אחורנית על מתקן לתליית כביסה שניצב בסמוך.
4. על פי המתואר באישום השני, כשנה וחצי עובר ליום 17.5.19, בשעת לילה מאוחרת, שב הנאשם לביתם כשהוא תחת השפעת אלכוהול ובינו ובין המתלוננת התפתח וויכוח. המתלוננת, שביקשה לדעת היכן שהה הנאשם בטרם חזר לביתם, ניסתה ליטול ממנו את הטלפון הנייד, אך הנאשם דחף אותה בחוזקה על מנת למנוע ממנה לעשות כן, והמתלוננת נפלה. בתגובה, סטרה המתלוננת לנאשם, אשר יצא מהחדר. בהמשך למתואר, הלכה המתלוננת בעקבות הנאשם לסלון והנאשם נטל בקבוק שמן מהמטבח ושפך את תכולתו על המתלוננת. באותן הנסיבות, בעוד המתלוננת ניסתה להימלט אך החליקה בגלל השמן, נטל הנאשם מצת ואמר לה שישרוף אותה. בהמשך עזב את ביתם.
5. הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים כלל את תיקון כתב האישום, הודאתו של הנאשם, תוך הסכמה שיתקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן. המאשימה עותרת למאסר בפועל וההגנה מבקשת להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.

תסקיר שירות המבחן

1. בתסקיר שהוגש לדיון שהתקיים בתאריך 20.6.21, מתאר שירות המבחן כי מדובר בנאשם בן 36, המקיים אורח חיים דתי, גרוש ואב לשני ילדים קטינים. עובד בעיריית רמת גן בתפקיד ניקיון ותחזוקה, בעל השכלה של 12 שנות לימוד ואת שירותו הצבאי עשה במשמר הגבול. נעדר הרשעות קודמות ולא פתוחים נגדו תיקי מב"ד נוספים.
2. באשר לכתב האישום, קיבל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והדגיש כי לא הייתה לו כוונה לפגוע במתלוננת. בשיחה עם המתלוננת, שללה אלימות פיסית מצד הנאשם קודם למתואר בכתב האישום, ומסרה כי היא לא חוששת מפניו. תיארה מערכת יחסים חיובית ומכבדת בעיתוי הנוכחי, תוך שהדגישה את היותו דמות אב חיובית ומיטיבה לילדיהם.
3. גורמי הטיפול הביעו התרשמותם כי שילובו של הנאשם בטיפול ייעודי בתחום האלמ"ב, יוכל לסייע לו לחקור את דפוסי החשיבה, קבלת כלים ושיפור השליטה. הנאשם מגלה כיום מודעות ראשונית באשר לבעייתיות באופן התנהלותו במערכת היחסים הזוגית והביע נכונות להיתרם מטיפול.
4. שירות המבחן התרשם מאדם המחזיק בעמדות חיוביות כלפי החוק, אינו מאופיין בדפוסים עבריינים ולהערכתם פחת הסיכון להישנות התנהגות פוגענית כלפי המתלוננת, מגמה שניתן להעמיק עוד באמצעות טיפול. בהתאם, ממליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה במהלכו ישתלב בקבוצה ייעודית לגברים אלימים כלפי בנות זוגם. כמו כן, לנוכח שיתוף הפעולה, קבלת האחריות כשהנאשם נעדר עבר פלילי ותוך ההתחשבות ביציבותו התעסוקתית, ממליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן בהיקף של 140 שעות.

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

1. מחוות דעת של הממונה על עבודות השירות עולה כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה, עו"ד בר נמרי, הצביעה על הערכים המוגנים שנפגעו - הגנה על תחושת הביטחון של המתלוננת וכן הגנה על האוטונומיה של הפרט. היא הדגישה את חומרתן של עבירות האלימות כלפי בן משפחה וציינה את קביעת בית המשפט העליון שמדובר בעבירות המוגדרות כרעה חולה. היא סבורה כי באשר לאישום הראשון, מתחם העונש נע בין 6-12 חודשים ובאשר לאישום השני הוא נע בין 8-18 חודשים. תמכה טיעוניה בפסיקה.
2. הפנתה לתסקיר שהוגש מטעם שירות המבחן, והצביעה על האמור בו באשר ללקיחת האחריות, הבעת צער וחרטה והמודעות הראשונית לבעייתיות בהתנהלותו. השיחה עם המתלוננת במהלכה דיווחה על מערכת יחסים חיובית ומכבדת, והצורך בקבלת טיפול בתחום האלימות. הדגישה כי אמנם עבר זמן לא מועט מאז ביצוע העבירות, אולם העבירות חמורות, בפרט עבירת האיומים המצויה ברף העליון. כמו כן, היא הביעה תמיהה באשר להמלצת שירות המבחן לסיים את ההליך בצו של"צ, וזאת כאשר הנאשם לא החל בהליך שיקומי. בשים לב לעברו הפלילי הנקי, הודאתו, החיסכון בזמן שיפוטי ומנגד חומרת האירועים והעדר הליך שיקומי, עותרת המאשימה להטלת מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס.
3. ב"כ הנאשם, עו"ד מיטל אורשלם, הבהירה כי הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה משנת 2008, וכי העבירות אינן תואמות לעבירות המיוחסות לנאשם. טענה כי התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי לכל הדעות. הנאשם הביע חרטה עמוקה על מעשיו והעבירות בוצעו בשנת 2017. הוסיפה כי הנאשם והמתלוננת עברו כברת דרך, התגרשו וכיום מנהלים מערכת יחסים חיובית. הנאשם מהווה דמות מטיבה עם ילדיו.
4. ציינה כי אמנם הנאשם לא החל בהליך שיקומי אך זה לא נעוץ באשמתו אלא באילוצי המערכת. מדובר באדם ללא עבר פלילי, זוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק. מודע לבעייתיות בהתנהלותו, הביע נכונות להיתרם לטיפול, קיבל אחריות והביע צער וחרטה.
5. הפנתה לאמור בתסקיר ולהתרשמות גורמי הטיפול לפיהם מדובר באדם המחזיק עמדות חיוביות כלפי החוק ואין לו דפוסי אפיון עבריינים. העבירות בוצעו על רקע רגשי והסיכון להישנות עבירות לדעת שירות המבחן פחת. הדגישה כי המתלוננת היא זו שהחלה בשני האישומים - באירוע הראשון, חסמה את דרכו של הנאשם כאשר הוא ניסה לצאת מהבית ובאירוע השני ניסתה לחטוף מידו של הנאשם את הטלפון הנייד, וכל זה מבלי שנחקרה על מעשיה באזהרה.
6. באשר לענישה, טענה כי במקרים דומים מתחמי הענישה מתחילים באי הרשעה ובמקרים חמורים של תקיפה חבלנית קיימת ענישה של עבודות שירות. את טיעוניה תמכה בפסיקה. לשיטתה, עתירת המאשימה לעונש מאסר הגם שירוצה בעבודות שירות מכביד עבור הנאשם.
7. הנאשם אמר כי הוא מביע חרטה על מעשיו והוא וגרושתו מצויים ב"מקום אחר".

דיון והכרעה

מתחם העונש

1. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות אותן ביצע הנאשם, הינן פגיעה בגופה, בביטחונה ובשלוות נפשה של בת זוגו. פגיעה שבוצעה בתוך תחומי ביתה, במקום בו עליה לחוש מוגנת וללא חשש. בית המשפט העליון עמד רבות על חומרת עבירות האלימות בתוך המשפחה והיותה של תופעה זו רעה חולה שיש לצאת נגדה בנחרצות.
2. בכלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי את העובדה שמדובר בשני אירועים, אחד מהם נעשה בעת שהמתלוננת מצויה בהריון. ובשני נעברו העבירות כאשר הנאשם מצוי תחת השפעת אלכוהול והתנהל בצורה המטילה אימה ממשית על המתלוננת בכך ששפך על גופה בקבוק שמן ואיים להציתה. התנהלותו של הנאשם מצביעה על איבוד שליטה וחוסר גבולות שיש בהם על מנת לפגוע באופן ממשי בשלוות נפשה של המתלוננת.
3. מדיניות הענישה בעבירות אלימות במשפחה נעה על פני מנעד רחב ביותר ותלויה באופי המעשים ובנזק שנגרם מהם. כפי שהציגו הצדדים, ניתן להצביע על גזרי דין שנעים החל ממע"ת ועד לעונשי מאסר בפועל בני שנה ומעלה.
4. אמנם מדובר בשני אירועים, אך הם חלק מאותו סכסוך ועל אותו רקע ולכן אקבע מתחם ענישה אחד לשני האישומים.
5. בנסיבותיו של אירוע זה לא ניתן לקבוע מתחם תחתון שמתחיל במע"ת. אופי המעשים מחייב ענישה של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ולכן אקבע מתחם ענישה שהרף התחתון לו הוא מספר חודשי מאסר בעבודות שירות והרף העליון הוא 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

1. בכלל הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שקלתי לקולא את הודאתו של הנאשם ונטילת אחריות על מעשיו, וכתוצאה מכך חיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בהעדת עדים לרבות המתלוננת. עוד שקלתי את עברו הנקי של הנאשם והיות אירועים אלו הסתבכותו היחידה עם החוק. כן שקלתי את חלוף הזמן הרב מעת ביצוע העבירות, העובדה כי בני הזוג התגרשו וכיום יש ביניהם מערכת יחסים חיובית וכן את דברי המתלוננת כי לא היו מעשי אלימות פיסית נוספים מצדו של הנאשם כלפיה. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם אינו מאופיין בדפוסים שוליים או אלימים קבועים, אך עדיין סבור שירות המבחן כי הנאשם זקוק לטיפול ומגלה מודעות ראשונית לבעייתיות באופן התנהלותו.
2. איני מתעלם מהמלצת שירות המבחן על הטלת צו של"צ וצו מבחן, אולם לנוכח מתחם הענישה אותו קבעתי, לא אוכל להיענות להמלצה, מאחר ולא ניתן עדיין להצביע על שיקום הנאשם באופן המצדיק סטייה ממתחם זה. אתחשב בכלל השיקולים לקולא על מנת למקם את הנאשם בתחתית המתחם, תוך שאני לוקח בחשבון את ההליך הטיפולי אותו יעבור במסגרת צו מבחן שיוטל עליו.
3. לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
4. חודשיים מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
5. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים.
6. צו מבחן למשך שנה.

מובהר לנאשם כי באם לא יעמוד בכללי הממונה על עבודות השירות ניתן יהיה להפסיק את ריצוי העונש בדרך על עבודות שירות וריצוי יתרתו מאחורי סורג ובריח.

מובהר לנאשם כי באם לא יעמוד בתנאי צו המבחן, ניתן יהיה לדון בעונשו מחדש.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות ברמלה בתאריך 26.10.21 בשעה 8:00.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז –לוד בתוך 45 ימים

ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ב, 29 ספטמבר 2021, בנוכחות הצדדים- ב"כ המאשימה עו"ד לילך קוטנר, הנאשם וב"כ עו"ד מיטל אורשלם.