1. ביום 15.12.2019 הגישה התובעת בקשה לביצוע שטר בסך 41,280.97 ₪, בגין שיקים שהעניק הנתבע 1 לתובעת (ת"ט 21610-02-20).
2. ביום 18.12.2019 הגישה התובעת בקשה לביצוע שטר כנגד הנתבע 2 על סך 257,892 ₪, בגין שטר עליו חתם. הבקשה הוגשה גם כנגד הנתבע 1 בשל העובדה שהוא חתם כערב לנתבע 2 (ת"ט 27138-02-20).
3. ביום 29.1.2020 הגיש הנתבעים התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ביחס לשתי הבקשות הנ"ל.
4. ביום 29.6.2020 התקיים דיון במעמד המבקשים וב"כ הצדדים. בדיון הובהר על ידי מותב זה: "טרם שיתחיל הדיון מצוין שיש מחלוקת בין הצדדים מהו סכום הכולל של העסקה. התובעת טוענת לסכום של 392,000 ₪ כולל מע"מ והמבקשים מציינים תוך הסתמכותך של התובעת אשר פורטו לעיל שסכום הכולל הוא 328,184 ₪".
5. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים, וצורפו לתיק מוצגים שונים ביחס לעסקה בין הצדדים.
6. בתצהירים שצורפו להתנגדויות השונות נטען כי המוצר שסופק לו הוא באיכות נמוכה ממה שהוסכם בין הצדדים. כן נטען כי על חשבון העיסקה שולמו כספים שונים, וכי סכום התביעה שונה מסכום העסקה באופן מהותי. בנוסף, נטען כי החתימה המופיעה בסעיף 2 לכתב הערבות אינה חתימתו.
7. תקנה 109ט(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת: "משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי תקנה 109ח(ב)(1) ו-(2)". בהקשר לכך יוזכר כי התצהיר שצורף להתנגדות לביצוע שטר הוא כתב ההגנה , ר' תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 "ניתנה רשות להתגונן, יראו את התצהיר לפי תקנה 205 ככתב הגנה שהוגש, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת".
8. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, קובעת: "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם".

לפיכך, בשלב זה אבחן את האם יש ליתן לנתבעים רשות להגן בשני התיקים הנדונים בפני.

1. הלכה היא כי בשלב הרשות להתגונן אין על בעל דין להוכיח טענותיו ודי בעצם העלאתן בתנאי כי אם יוכחו כנכונות, יהוו הן טענות הגנה כנגד התובענה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 804 [מהדורה אחת עשרה, 2013]). כך, די לנתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק (י' זוסמן על סדר הדין האזרחי 677 [מהדורה שביעית). בעניין זה, ראו גם ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004):"לעניין זה די לו, למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית-המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (זוסמן [9], בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [10]), בעמ' 310). עם זאת אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (ראו, בין היתר: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ [3], בעמ' 722; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ [6], בעמ' 138)".
2. בפסקי דין מהשנים האחרונות אף צוין כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 15.6.2009), ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.2010).
3. טענות ההגנה של הנתבעים שפורטו לעיל, הן טענות אשר מצדיקות את בירור התובענות.
4. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לרשות להתגונן בתנאי שכל אחד מהנתבעים יפקיד 10,000 ₪ בתוך 45 יום.
5. הצדדים ישלימו גילוי מסמכים בתוך 45 ימים.
6. קובע קדם משפט ליום 13.12.2020 בשעה 09:00.כל הבקשות המקדמיות ו/או אחרות תוגשנה עד 7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בצירוף התגובה של הצד שכנגד.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.