22 ספטמבר 2020

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.12.19 (הוועדה), אשר קבעה למערער נכות בשיעור 0% לצמיתות, החל מ- 1.10.2018 . (ההחלטה)

רקע

1. המערער יליד 1965 . ביום 29/4/2018 נפגע המערער בתאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה " כאב גב וצוואר".
2. ביום 16.05.19 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער 0% נכות החל מ- 1.10.2018.
3. על החלטה זו השיג המערער.
4. ביום 25.12.19 התכנסה ועדה רפואית לעררים על מנת לדון בערר המערער בהרכב מומחה אורטופד, נוירולוג ופסיכיאטר. בפני הוועדה התלונן המערער על "כאבים ורדימות באצבעות יד שמאל והגבלה תנועה עם הצוואר, כאבים בצוואר".

ב"כ המערער טען כי "הערר ממוקד רק בתחום הנירולוגי ואורטופדי במסגרת העבודה הוא הרים מכולה שישבה על הרצפה ונפגע בצוואר כולל השלכות לפגיעה ביד שמואל, יש בתיק בדיקת EMG וכן בדיקת דימות מיום 20.7.2018."

1. הוועדה עיינה בבדיקות ההדמיה תוך שהיא מציינת את הדברים הבאים:

"MRI מיום 20.7.2018 בלט ב C3-4 ובעקים ב 6-C5 C4 עם לחץ על החוט ובלט ב C6-7 .

EMG מיום 18.12.2018 CTS גבולי דו"צ יחידה גבולית של אלנוריס גלי F תקינים."

הוועדה ערכה למערער בדיקה אורטופדית ונוירולוגית ופירטה ממצאיה בפרוטוקול כדלקמן:

"בבדיקה לורדוזיס צווארית שמורה ללא כיווץ שרירים צבע עור וחום תקין בגפיים עליוניים, ללא סימני דלול שרירים . היקף זרועות ואמות שווה בנקודות זהות . הפעלת עמוד השדרה הצווארי ללא הגבלה, כולל כיפוף יישור הטייה לצדדים ותנועות סיבוביות הפעלת מרפקים גפיים עליונים ללא הגבלה. בבדיקת תחושה מוסר על זרמים בפיזור אולנרי בצד שמואל, אין דלדול שרירים, אין הפרעה בהחזרים ואין תגובה תואמת למבחני גירוי של העצב האולנרי והמדיאני. בצוואר ללא כאב מקרין."

(טעויות במקור)

1. הוועדה סיכמה החלטתה וקבעה כי "לנוכח תוצאות הבדיקה הגופנית, ללא ממצא חבלתי הוועדה דוחה את הערר. אין ביטוי קליני לסתמנות לכידה עצב היקפי וללא קשר לאירוע תאונתי הנדון".

(טעויות במקור)

1. על החלטה זו של הוועדה הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

1. להלן פירוט טענות המערער:
2. הוועדה בוחרת לצטט את ממצאי בדיקת ה MRI כולל בקעים בחוליות ולחץ על החוט, ממצאים אלו לא היו קודם לתאונה והוועדה לא מנמקת לאור מנגנון החבלה האם ממצאים אלו היו קודם לתאונה, ומדוע אין הם ממצאים חבלתיים, ולא ברור ביטוי הוועדה כי לא קיים ממצא חבלתי לא עומד בהסבר המתבקש על ידי הוועדה ובשים לב למצבו כאשר הוועדה לא מצביעה על כל מסמך קודם וברור לכל העוסק בתחום כי בקע הינו ממצא חבלתי.
3. כמו כן לעניין בדיקת ה EMG מיום 18/12/18 הוועדה בוחרת לצטט כי קיים CTS גלובלי בלבד דו"צ כאשר הבדיקה מעידה על ממצאים נוספים התומכים בפגיעה הצווארית וברור כי ועדה זו מצטט תיעוד בצורה חלקית ונעולה בדעתה.
4. הוועדה לא מפרטת כלל את טווחי תנועות כמתבקש מבחינת מעלות על מנת להתחקות אחר הלך דעתה, קביעה כפי שנעשתה הינה לא ברורה בלשון המעטה.
5. בנסיבות העניין עולה כי הוועדה עשתה עבודתה חלקית ולא התעמקה בתיעוד, לא נימקה את ממצאי הדימות וה EMG ואף קבעה ממצאים ללא נימוק ברור ובשים לב למנגנון החבלה, ויש מקום לפסול הוועדה שכן ההחזרה תהיה לפרוטוקול בלבד בעוד הלך דעתה ברור מעיון בפרוטוקול.
6. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.
7. יש לדחות טיעוני המערער בנוגע לבדיקות ההדמיה שכן אלו מהוות אך ורק בדיקות עזר אך הנכות נקבעת על בסיס ממצאים קליניים.
8. לא ברורה הטענה בנוגע למנגנון החבלה או להיעדר מצב קודם שעה שהוועדה לא מוצאת בבדיקתה הקלינית ממצאים המקנים נכות.
9. גם בדיקת ההדמיה מצביעה על ממצאי CTS גבוליים, אלא שכאמור, הוועדה לא מצאה "תגובה תואמת למבחני גירוי של העצב האולנרי והמדיאני".
10. אין על הוועדה כל חובה לפרט את טווחי התנועה אותם מצאה, למרות שהיא במקרה זה כן מפרטת כי לא נמצאו כאלו ובקשת המערער משולה "לחיפוש אחר הרוח בשדה".
11. המשיב סבור כי לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הוועדה וכי החלטתה מפורטת ומנומקת וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה.

דיון והכרעה

1. הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).
2. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.
3. אקדים ואומר, כי בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא, כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי. מכאן יש לדחות טענות המערער לעניין אופי הבדיקה וטווחי התנועות.
4. המערער נפגע בתאונה שאירעה בתאריך 29.4.18 וכתוצאה ממנה נגרמו לו "כאב גב וצוואר". בפני הוועדה התלונן המערער על כאבים ורדימות באצבעות יד שמאל וכאבים והגבלת תנועה בצוואר. ב"כ המערער טען כי הערעור ממוקד בתחומים האורטופדי והנוירולוגי והפנה את הוועדה לבדיקות EMG ובדיקת דימות מיום 20.7.18.
5. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה מעיינת בבדיקות ה MRI ו EMG תוך שהיא מציינת ביחס ל MRI "בלט ב C3-4 ובקעים ב C4-5 C5-6 עם לחץ על החוט ובלט ב- C6-7 וביחס לבדיקות ה EMG ציינה "cTS גבולי דו צדדי יחידה גלובלית של אולנרית משמאל גלי F תקינים"
6. יוצא איפוא כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ולטענות בא כוחו, עיינה בבדיקות ההדמיה (EMG ו MRI) תוך שהיא מציינת את תוצאות הבדיקות בפרוטוקול. בהקשר זה יש לדחות את טענות המערער כי הוועדה מצטטת בצורה חלקית את התיעוד והבדיקות שהונחו לפניה וכי לא התעמקה בהם, שכן ראשית מקובלת עליי בהקשר זה טענת המשיב כי בדיקות ההדמיה מהוות אך ורק בדיקות עזר אך הנכות נקבעת על בסיס ממצאים קליניים. שנית, הוועדה ערכה בדיקה קלינית מקיפה אשר נמצאה תקינה. ושלישית, בניגוד לטענת המערער הוועדה כן מתייחסת לבדיקת ה EMG תוך שהיא מציינת : CTS גבולי דו"צ, יחידה גבולית של אולנריס משמאל וגלי F תקינים הכל כמפורט בבדיקה מיום 18.12.18 (נספח א' לנימוקי הערעור).
7. יש גם לדחות טיעוני המערער לעניין פירוט טווחי התנועה , שכן מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית אורטופדית ונוירולוגית מקיפה תוך שהיא מפרטת ממצאי הבדיקה בפרוטוקול באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה כך לעניין הפעלת עמוד שדרה צווארי מציינת הוועדה "ללא הגבלה , כולל כיפוף, יישור, הטייה לצדדים ותנועה סיבובית , הפעלת מרפקים גפיים עליוניים על הגבלה". זה לא מצב דברים בו מונחת לפני הוועדה הרפואית חוות דעת רפואית שמפרטת הגבלה בתנועות צוואר תוך פירוט טווחי התנועה, שאז מצופה מהוועדה להתייחס בפירוט לחוות הדעת הרפואית לרבות לטווחי התנועה. כאן, במקרה הנוכחי שלפנינו, הוועדה בדקה את תלונת המערער לגבי הגבלה בתנועות צוואר, ציינה ממצאיה, ובהקשר זה לא שוכנעתי, כי נפל פגם משפטי המצדיק התערבותו של בית הדין.

כך גם לעניין תלונות המערער על זרמים בפיזור אולנרי בצד שמאל, הוועדה מציינת כי אין דלדול שרירים, אין הפרעה בהחזרים ואין תגובה תואמת למבחני גירוי של העצב האולנרי והמדיאני.

1. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, עיינה בתיעוד הרפואי שהונח לפניה ובכלל זה בדיקות ההדמיה, ערכה בדיקה קלינית וקביעתה מושתתת על ממצאי בדיקתה הקלינית. שוכנעתי, כי הוועדה קבעה את מסקנותיה באופן ברור, תוך עיגון קביעותיה הרפואיות בממצאי בדיקתה הקלינית והחומר הרפואי שהונח לפניה, ולכן לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
2. מדובר לטעמי בהנמקה ברורה המבוססת על שיקולים רפואיים-מקצועיים, המצויה בגדר מתחם הסבירות. לא מצאתי פגם משפטי בהחלטה של הוועדה המצדיק התערבותו של בית הדין.

סוף דבר

לאור כל האמור, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ד' תשרי תשפ"א, (22 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.