לפני בקשה לפתיחת חלון לצורך בקור בבנק ביום 14.7.20 .

המשיבה חזרה בה מהסכמתה ( עיין תגובות מיום 28.6.20 ומיום 29.6.20 ).

לא מצאתי צידוק לקיים דיון במעמד הצדדים.

( לענין מתן החלטה בהיעדר דיון, עיין בש"פ 3258/96 פלוני נ' מדינת ישראל (15.5.96); בש"פ 5734/18 עאיד שטארה נגד מדינת ישראל (1.8.18), עמת 52905/03/20 , מת 29698/01/20 , קל וחומר בענין של עצור באיזוק אלקטרוני)

ביום 1.4.20 ניתנה החלטה בדבר מעצר באיזוק אלקטרוני.

המבקשת אינה בחלופת מעצר.

בית המשפט העליון קבע גישה מצמצמת לפתיחת חלונות לעצור באיזוק אלקטרוני .

"מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו ומגבלותיו. לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות, לרבות בהיבט של "חלונות פיקוח". לפי סעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק חלונות פיקוח של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מוגבלים ככלל לצרכים אישיים חיוניים (טיפול רפואי, נפשי או אחר), או לצרכים טיפוליים-שיקומיים (פגישה עם קצין מבחן, או לתכלית אחרת שהומלצה). ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העוללות בדבר התרת חלון פיקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו." [בשפ 77/17 ‏ ‏ פלוני נ' מדינת ישראל ( ש' מזוז )].

היום 29.6.20, דווח לתיק בית המשפט ע"י המפקח על האיזוק האלקטרוני שהמבקשת הפרה תנאי המעצר באיזוק, ברחה מבית חולים אליו הגיעה לאחר שדיווחה כי אינה חשה בטוב , ומוגדרת ע"י הפיקוח האלקטרוני " כמשוטטת" .

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית .

ניתנה היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.