1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996
2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח.
3. ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ המשיב לא חלק על כך שהמשיב פסול מלנהוג ומשכך אין כיסוי ביטוחי לנהיגתו, אך חלק על כך שהמשיב נהג ברכב, על כך שגנב הרכב ועל כך שהפריע לשוטר.

ב"כ המשיב טען כי זיהויו של המשיב כמי שנהג ברכב בוצעה על ידי עוקב, זיהוי שבוצע אך ורק על סמך תמונה שהוצגה לעוקב. המשיב לא נעצר במקום בעודו אוחז בהגה, אין ראיות פורנזיות הקושרות אותו לרכב, תיעוד וידאו או איכונים טלפונים, ועל כן הזיהוי חלש ואינו מספיק כדי לקבוע תשתית ראייתית לכאורית.

מאותם נימוקים גם לא ניתן לייחס לו את גניבת הרכב שמבוססת על חזקה תכופה ברכב, חזקה המבוססת על הזיהוי המתואר לעיל.

בנוגע לעבירה של הפרעה לשוטרים טען ב"כ המשיב כי המשיב הותקף על ידי השוטרים והחומר הועבר למח"ש ובהעדר אישור שפיטה לא ניתן ליחס לו עבירה זו.

עוד טען שמתיק החקירה ניתן ללמוד שעסקינן בפרשיה נרחבת שרק חלק קטן מחומר הראיות שנאסף באותה פרשה הוצג לעיונו והדבר אינו ראוי.

1. ב"כ המבקשת טען מנגד, כי די בזיהוי על ידי העוקב כדי לבסס את עבירות הנהיגה ואת הגניבה מכח החזקה התכופה. עוד טען שהמשיב הוא זה שתקף שוטרים וטענותיו כי הותקף על ידם מתייחסות לשלב מאוחר יותר באירוע, ומכיוון שטרם ניתן אישור שפיטה לא יוחסו למשיב עבירות האלימות כלפי השוטרים, אך אלו אינן קשורות להפרעה לשוטרים ואין מניעה ליחס עבירה זו גם ללא אישור שפיטה.
2. לאור המחלוקת הראייתית עיינתי בתיק החקירה.

ראיות להיותו של המשיב בפסילה

1. בתיק החקירה מצוי גזר הדין שניתן בנוכחותו של המשיב בבית משפט השלום בבאר שבע ביום 9.12.18 בתיק ת"פ 41850-02-17, במסגרתו נגזרו עליו 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה שמניינם מיום שחרורו ממאסר.
2. בתיק החקירה תע"צ ממשרד הרישוי המלמד כי רישיונו טרם הופקד ולפיכך הפסילה טרם הסתיימה. (מהתע"צ אף עולה שמאז 15.6.07 המשיב אינו אוחז ברישיון נהיגה תקף).

לכאורה גם אילו היה מפקיד רישיונו כנדרש הפסילה לא היתה מסתיימת כי על פי הנטען בבקשה שוחרר ממאסר רק ביום 10.11.19 (הגם שאין לכך אסמכתא בתיק החקירה) ומניין הפסילה מתחיל כאמור בגזר הדין רק ממועד השחרור.

ראיות לכך שהמשיב נהג ברכב

1. בתיק החקירה דוח עוקב 7007 (מסמך כ"ד) ממנו עולה כי ביום 29.1.20 בשעה 18:55 נראה המשיב נוהג ברכב הגנוב ברחבי העיר בא שבע, כשלצידו אדם נוסף שלא זוהה. זיהויו של המשיב בוצע באמצעות תמונה (מסמך כ"ב). המשיב לא עוכב במקום על ידי העוקב.
2. בתיק החקירה טבלת סיכום פעילות עוקב (מסמך כד). לא ברור באיזה עוקב עסקינן. מהטבלה עולה כי ביום 29.1.20 בשעה 15:34 נצפה המשיב נוהג ברכב אחר, רכב פורשה מ.ר. 90009701 כשלידו ילד, כשהוא נכנס עם הרכב לחניית בנין 10 ברחוב שלמה סקולסקי בבאר שבע.
3. עוד צויין באותה טבלה כי ביום 29.1.20 נהג המשיב ברכב הגנוב מחניית ביתו בשעה 18:55, בהמשך בהגיעו לרחוב אבא אחימאיר זוהה המשיב כמי שנוהג ברכב, ולידו אדם לא מזוהה, המשיב נהג לכיוון אשקלון, נעצר בכביש 4 לכיוון צפון המשיך ונסע לכביש 3 ומשם נסע מזרחה לכיוון כביש 40. שם נצפה בשעה 19:43 לערך.
4. לפיכך, ומשזוהה המשיב ביום 29.1.20 בשעה 18:45 ובשעה 19:43 על ידי העוקב, קיימת תשתית ראייתית לכאורית המספיקה לשלב זה של הדיון להוכחת הנהיגה ברכב, גם אם הזיהוי נערך על סמך תמונה. כאמור, המשיב החל לכאורה בנהיגה ברכב מחניית ביתו, נסיבה אשר יש בה כדי לחזק את התשתית הראייתית בנוגע לזיהויו.

(מדוחות הפעולה של השוטרים טום דור, סהר בוחניק וניסאן יאסו (מסמכים ל"ב, ל"ג, מ"א) אף עולה אינדיקציה לנהיגה ברכב מרצדס ביום 10.2.20 בשעה 11:15).

ראיות לגניבת הרכב

1. בתיק החקירה הודעתו של תומר תורתי, שמציין כי ביום 28.1.20 בשעה 20:30 החנה את רכב המיצובישי מ.ר. 6305772 (להלן הרכב הגנוב) בשדרות יעלים בבאר שבע ולמחרת בשעה 7:00 הבחין שהרכב כבר לא שם.
2. בתיק דוח של עוקב 7060 (מסמך כ"ה) ממנו עולה כי ביום 28.1.20 בשעה 23:50 זיהה העוקב את הרכב הגנוב חונה בחניית רכבים של בנין 10 ברחוב שלמה סקולסקי בבאר שבע. (המשיב מתגורר בבניין זה). קרי הרכב נצפה במקום פחות משלוש וחצי שעות לאחר שהוחנה לאחרונה, במקום אחר, על ידי מחזיקו החוקי.
3. המשיב עצמו, כמפורט לעיל, נצפה על ידי העוקב כשהוא נוהג ברכב הגנוב ביום 29.1.20 בשעה 18:55. קרי כ- 22 שעות לאחר שהרכב הגנוב הוחנה במקום אחר על ידי מחזיקו החוקי.
4. בתיק החקירה מסמך מיום 10.2.20 שערך החבלן המשטרתי אשר בדק את הרכב הגנוב ולא מצא בו כל נזק.
5. המשיב בחקירותיו שתק ביחס לכל השאלות שנשאל לגבי הרכב הגנוב, ולא סיפק הסבר כלשהוא לאופן שבו הרכב הגנוב הגיע לחנית ביתו בסמוך לאחר שנגנב ולכך שנצפה נוהג בו יממה לאחר מכן.

כידוע, שתיקת המשיב במקום בו היה מתבקש הסבר מצידו, יכולה לשמש חיזוק ואף סיוע לראיות התביעה.

ראו למשל דברי כב' הש' עמית בבש"פ 3352/16 דודו בוטראשוילי נ' מדינת ישראל (4.5.16):

"מה עשה העורר במגרש החנייה כאשר נגד עיניו התבצעה עסקת סמים? שתיקתו מותירה אותנו בערפל ומחזקת עד מאוד את מעורבותו הלכאורית בעסקת הסמים, שאם נוכחותו במקום הייתה תמימה, ואם השיחה שניהל במקום עם מי מהנאשמים 5-3 הייתה תמימה, מן הסתם היה שמח לספר על כך לחוקרי המשטרה. מובן כי זכותו של העורר לשמור על זכות השתיקה, אך לשתיקה יש בשלב זה השלכה כפולה – הן במישור הראייתי והן במישור המסוכנות (בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם' [פורסם בנבו], 10.3.2011)).

1. השאלה שעל הפרק הינה האם די בנתונים שלעיל כדי להקים על המשיב את החזקה התכופה שמכוחה ניתן לייחס לו את גניבת הרכב.
2. כידוע, הפסיקה הכירה בכך שהוכחת "החזקה התכופה" הופכת את ההחזקה ברכוש גנוב שנגנב בפריצה כראיה לעצם הפריצה. ראו למשל ע"פ (עליון) 15/78 משה ביבס נ' מדינת ישראל (18.10.78); ע"פ (עליון) 5492/11 מורד אלרחמן נ' מדינת ישראל (5.8.12); ע"פ (עליון) לואי שטארה נ' מדינת ישראל (30.6.14).

בעניין שטארה שלעיל בית המשפט העליון זיכה בעבירה של גניבת הרכב מכח חזקה תכופה בשים לב שהחזקה היתה 9 ימים לאחר הגניבה ולאור הנימוקים שפורטו שם. בעניין אלרחמן שלעיל בית המשפט הכיר בחזקה התכופה כיממה לאחר מועד הגניבה, הגם שקבע שהחזקה במשקל לא גבוה שדי בראיה במשקל נמוך יחסית כדי להפריכה.

1. סיכומו של דבר, בשים לב שהרכב הגנוב נמצא בחניית ביתו של המשיב כשלוש שעות לאחר שהוחנה על ידי בעליו, ובשים לב שהמשיב נצפה נוהג בו כיממה לאחר שנגנב, ומשהמשיב בחר לשתוק ולא לספק כל הסבר שיהיה בו כדי להפריך את החזקה התכופה, אני קובעת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיב גנב את הרכב.

ראיות לעבירה של הפרעה לשוטרים

1. עבירת ההפרעה לשוטרים התבטאה בכך שהמשיב התנגד פיזית להיכנס לחדר החקירות, קילל בעט ברגליו והשוטרים נאלצו להפעיל כח סביר כדי להכניסו לחדר החקירות.

התיאור הנ"ל מגובה בדוחות פעולה של שוטרים רבים שנטלו חלק באירוע (דמיטרי רוזנברג, אייבי אלבז, דניאל לנקרי, אוריאל עמר, מיכאל אלבז). התיאור הנ"ל אף מתועד בצילום וידיאו על ידי השוטר רוזנברג.

1. בתיק החקירה טענותיו של המשיב שהותקף על ידי השוטרים. בהודעתו השניה מיום 10.2.20 טען שהוא סובל מכאבים כי הוא אדם חולה ויש לו פלטינות מהרגל ועד הגב, לדבריו סירבו לתת לו משככי כאבים ולכן סירב להיחקר, טען שהרימו אותו מהאזיקים, הרימו אותו באוזניו, הכחיש שאיים, הכחיש שבעט. השוטר קרן ישועה תיעד בצילום את המקומות בהם טען המשיב כי נחבל על ידי השוטרים.
2. על פי המזכר שערך השוטר עודד דבורה ביום 13.2.20 החומר הועבר למח"ש והתבקש אישור שפיטה.

עיון בתיק מלמד שטרם התקבל אישור שפיטה.

1. אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקשת כי ניתן להפריד בין האירוע שבו לכאורה המשיב טען שהותקף על ידי השוטרים ובין האירוע של ההפרעה. מדובר ממש באותו עניין. ההפרעה המיוחסת למשיב מתבטאת בין היתר בכך שבעט והשתולל וטענתו היא כי הוא זה שהותקף. לכן, ומשלא התקבל אישור שפיטה, לא היה מקום לייחס לו את עבירת ההפרעה לשוטרים המבוססת על אותן הנסיבות שאמורות להיחקר במח"ש.
2. ההחלטה ניתנה על ידי בהעדר הצדדים, ותימסר לצדדים במעמד הדיון על ידי כ' השופט כפכפי.
3. ם/מה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך ביקשה כבר עתה להורות על שחרור של המשיב בחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בפיקוח ________
4. אומנם קיימת עילת מעצר נגד המשיב בשל החשש ששחרורו של המשיב יסכן את שלום הציבור ובטחונו ובעיקר את _ ואולם על פי סעיף 21 (ב) לחוק ביהמ"ש מחוייב לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותו של המשיב פחותה.
5. במהלך הדיון הציג ב"כ המשיב חלופת מעצר בדמות______________
6. הקשבתי קשב רב לערבים המוצעים התרשמתי מאוד מרצונם להתגייס ולעזור למשיב ככל יכולתם, לתמוך בו ולסייע בידו להתגבר על המשבר אליו נקלע.
7. הגם שהערבות מבקשות להתגייס וליתן עזרה למשיב, לא שוכנעתי כי ניתן ליתן אמון במשיב, וזאת בעיקר על רקע השימוש לרעה באלכוהול.

על מנת לשחרר לחלופת מעצר, על המשיב להוכיח כי הוא ראוי לאמון הכרוך בחלופת מעצר. בהתנהלות המשיב עד כה, שיש בה אובדן גמור של מחשבה ושיקול דעת, חוששתני כי המשיב אינו משכיל לדלג על משוכת האמון.

1. לנוכח האמור לעיל ובטרם תינתן החלטה סופית בבקשה, מתבקש שירות המבחן לבדוק נסיבותיו האישיות של המשיב, משמעות מעצרו, שירות המבחן יתן הערכה בדבר המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בדבר היכולת לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר, בדבר אפקטיביות החלופה שהוצגו או חלופות אחרות שיוצגו בפניו וימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על חלופות מעצר או תנאים מיוחדים לשחרורו של המשיב בערובה והפיקוח עליהם, שירות המבחן יביע עמדתו בשאלה האם יש מקום לשלב את המשיב בהליך טיפולי, במידה וקיימת נזקקות.
2. טלפונים של המפקחים המוצעים:

טלפון של ב"כ המשיב:

1. מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק ההחלטה לשירות המבחן ככל הניתן, עוד היום.
2. לפיכך ומכל האמור הנני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.
3. שירות המבחן יגיש תסקיר עד ליום
4. הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר, ליום ...
5. המשיב יובא באמצעות שב"ס – יחידת נחשון.
6. הממונה על המעצר יאפשר למשיב 5 שיחות טלפון וציוד נוסף על פי הנהלים.

זכות ערר כחוק.

1. משמצאתי כי בנסיבות העניין ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר הולמת, אני מורה כדלקמן:
2. המשיב ישהה במעצר בית מלא 24 שעות ביממה ברחוב ...... תחת פיקוחם המלא של המפקחים שלהלן (להלן – הערבים) ותאסר יציאתו משם במשך כל שעות היממה, למעט עפ"י החלטה מפורשת של בית המשפט או של שירות המבחן וגם זאת בליווי צמוד של אחד הערבים.

המפקחים:

1.

2.

1. נאסר להחזיק בכתובת מעצר הבית משקאות אלכוהוליים או סמים מסוכנים. לא זו בלבד שהחזקת סמים מסוכנים הינה עבירה על החוק, אלא שיהיה בכך הפרת תנאי השחרור, דבר שעלול להביא למעצרו של המשיב.
2. המשיב יפקיד סך של 5,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.
3. המשיב ימציא ערבות עצמית על סך של 10,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.
4. תחתמנה שתי ערבויות צד ג' כל אחת על סך של 10,000 ₪, על ידי כל אחד מהערבים הנ"ל, להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.
5. המשיב יהיה זמין בטלפון ___ המשיב יתייצב לכל הדיונים בעניינו.
6. נאסר על המשיב ליצור קשר עם המתלוננת בכל צורה ודרך, במישרין או בעקיפין, בטלפון, ברשתות חברתיות, באינטרנט או בכל אמצעי תקשורת אחר. ככל שהמתלוננת מיוזמתה יוצרת קשר על המשיב, על המשיב לנתק הקשר.
7. נאסר על המשיב להימצא מרחק שיפחת מ- 500 מ' מהמתלוננת.
8. מורה על פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים. מובהר למשיב כי שיתוף הפעולה עם שירות המבחן הינו חובה. אי שיתוף פעולה מהווה הפרה של תנאי השחרור.

העתק הפרוטוקול לשירות המבחן. שירות המבחן יגיש תסקיר תוך 60 יום מהיום.

המזכירות תקבע ביומני בדיקת מסמכים במועד.

1. מורה על עיכוב יציאתו של המשיב מן הארץ וזאת עד לתום ההליכים נגדו.
2. מובהר לערבים כי תנאי מתנאי הערבות הינו חובתם להימצא במחיצת המשיב, וכן לפקח על תנועות המשיב באופן הדוק ובאופן שאחד מן הערבים לפחות ימצא במחיצתו 24 שעות ביממה. ועוד מוטלת על כל אחד מהערבים החובה לוודא התייצבות המשיב לכל הדיונים בעניינו ולדווח מיידית דבר כל הפרה למשטרת ישראל.
3. מוסבר למשיב כי בית המשפט החליט ליתן בו אמון בזו הפעם, אך אם יפר את האמון שניתן בו ויפר תנאי מתנאי השחרור, יכול ויעצר עד לתום ההליכים נגדו.
4. בכפוף לקיום התנאים שנקבעו לעיל, ישוחרר המשיב ממעצרו.

לא הומצאה הערובה – יובא המשיב בפני, ובהעדרי בפני שופט תורן, תוך 48 שעות מעת מתן החלטתי .

1. המזכירות תנתב את התיק העיקרי אל כב' הש' טל לחיאני שהם. על המשיב להתייצב לדיון מקדמי בפני כב' הש' טל לחיאני שהם ביום בשעה בבית משפט השלום באשקלון. התייצבות חובה. תשומת לב המשיב כי לא יקבל הזמנה נוספת לדיון וכי החלטה זו מהווה הזמנה כדין.
2. זכות ערר כחוק.
3. לאור כל האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת
4. הממונה על המעצר יאפשר 5 שיחות טלפון והכנסת ציוד נוסף על פי הנהלים.
5. המזכירות תפנה העתק מהפרוטוקול לשירות המבחן ולממונה על האיזוק האלקטרוני.
6. שירות המבחן מתבקש להביע עמדתו האם להערכתו ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב על ידי מעצרו בדרך של פיקוח אלקטרוני .
7. שירות המבחן מתבקש להתייחס בהחלטתו לשאלה האם המשיב מתאים למעצר בפיקוח אלקטרוני, האם מקום הפיקוח המוצע מתאים לפיקוח אלקטרוני ואפשרות התאמתם של בני המשפחה האחרים הגרים במקום והכל כמפורט לפי סעיף 22ג(א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה-מעצרים).
8. שירות המבחן ימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על תנאים אשר יהיה בהם כדי לאיין את מסוכנותו במעצר באיזוק אלקטרוני.
9. הממונה על האיזוק האלקטרוני מתבקש לבדוק היתכנות איזוק אלקטרוני בכתובת המוצעת.
10. תשומת לב לטלפונים של המפקחים המוצעים:

איש הקשר לצורך האיזוק האלקטרוני:

כתובת מוצעת לאיזוק אלקטרוני:

1. שירות המבחן יגיש תסקיר משלים והממונה על האיזוק יגיש חוות דעת עד ליום _
2. הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר וחוות דעת מאת הממונה על האיזוק ליום ______________
3. המשיב יובא באמצעות שב"ס – יחידת נחשון.
4. המזכירות תנתב התיק אל כב' סגן הנשיאה השופט אבשלום מאושר אשר יקבע דיון מקדמי בהתאם ליומנו.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.