1. לפניי תביעה כספית על סך 34,000 ₪ שעניינה שיפוי בגין הוצאות כספיות שנגרמו לתובע לטענתו בבניית חומה תוך הסתמכות על מפה טופוגרפית שקיבל מהנתבעת ואשר לפיה, ביצע תכנון אדריכלי של ביתו בלהבים.
2. לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 28.7.15 התקשר עם הנתבעת בחוזה פיתוח למגרש מס' 2176 בשכונת שרונית בלהבים. נטען כי בהמשך לאמור קיבל התובע מהנתבעת מפה טופוגרפית המשמשת לשם ביצוע הפיתוח וכן לצורך תכנון והגשת בקשה להיתר במועצה המקומית. נטען כי התובע תכנן את ביתו בהתאם למפה הטופוגרפית והגיש בקשה להיתר וכן גרמושקה שכללה את המפה הטופוגרפית האמורה וקיבל היתר בניה כדין על סמך האמור.

לטענת התובע, בהתאם למפה הטופוגרפית היה אמור להיות הפרש גובה בחומה הצפונית במגרש שרכש של עשרות סנטימטרים ועל כן, התכנון האדריכלי של הבית כלל ביצוע חומה סטנדרטית בגובה מטר אחד בלבד. נטען כי תכנון זה קיבל אישור של המועצה המקומית להבים והיתר בניה.

נטען כי לפני התחלת הבניה הופתע התובע לגלות כי בגבול הצפוני של המגרש שרכש ביצעה הנתבעת חפירה עמוקה שאינה תואמת את הגבהים בהתאם למפה הטופוגרפית. נטען כי עקב החפירה העמוקה נדרש התובע לבנות חומה צפונית במגרש בגובה של 4.5 מטרים במקום בגובה מטר אחד באופן שגרר עלות בניה גבוה מאוד שהסתכמה בסך של 90,000 ₪, פי ארבע מהתכנון המקורי. נטען כי אלמלא בניית החומה האמורה לא ניתן היה לקבל אישור לאכלוס הבית ועל כן מימן התובע עלות הבניה.

לטענת התובע חוזה הפיתוח בין הצדדים בסעיף 5.9 מחייבו בבניית קירות תומכים והדבר קיבל ביטוי בבקשה להיתר הבניה שהגיש ואכן תכנן לבנות קיר תמך צפוני בגובה מטר כפי שצוין בגרמושקה שהסתמכה על המפה הטופוגרפית.

נטען כי על כן, ביקש מהנתבעת השתתפות יחסית בהיקף של 70,000 ₪. כמו כן, נטען כי התובע פנה אל הנתבעת במכתב מיום 29.12.19 ובמכתב נוסף ביום 1.2.20 וביקש השתתפות הנתבעת בעלות החומה שמימן ואולם, הנתבעת לא השיבה למכתביו. נטען כי בהעדר תגובה מצד הנתבעת, הוגשה תביעה זו.

1. התובע צירף לכתב התביעה מכתב דרישה לנתבעת מיום 29.12.19 (נספח 1); פנייה במייל אל הנתבעת מיום 1.2.20 (נספח 2); העתק חוזה הפיתוח (נספח 3); מפה טופוגרפית (נספח 4); תוכנית הפיתוח מתוך הגרמושקה שבהיתר הבניה (נספח 5); פריסת הגדר מתוך הגרמושקה שבהיתר (נספח 6) והיתר הבניה (נספח 7); צילום ביצוע החומה הצפונית (נספח 8).
2. לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, יש לדחות התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות.

נטען כי החפירה העמוקה בחלק הצפוני של מגרש התובע הייתה מתוכננת מקדמת דנא והיא מופיעה במפה הטופוגרפית באופן ברור ואולם, התובע או גורמי המקצוע מטעמו כשלו בקריאת המפה. נטען כי קווי גובה הפיתוח המתוכננים במפה הטופוגרפית סומנו בצבע ירוק, כאמור במקרא המפה, וכי בפועל הגובה המתוכנן בתוך המגרש היה 295.4 מ' ובצד הצפוני של המגרש הגובה המתכונן היה 292 מטר ועל כן היה הפרש של 3.4 מטר מעל הקרקע כמסומן במפה. נטען כי על מנת לבסס קיר תומך על פי המפה הטופוגרפית נדרש עוד מטר אחד מתחת לפני הקרקע לביסוס הקיר. נטען כי משכך, הגובה הנדרש לקיר התמך היה ידוע מלכתחילה והיה בגובה של 4.5 מטר ועל התובע או המתכנן מטעמו היה לתכנן חומה בגובה של 4.5 מטר.

נטען כי המפה הטופוגרפית שצירף התובע לכתב התביעה (כנספח 4 לכתב התביעה) אינה שלמה וחסרה נתונים באופן העלול להטעות את בית המשפט. נטען כי העתק המפה הטופוגרפית שהוגשה לעיון בית המשפט על ידי התובע היה קטוע כך שקו הגובה העליון המתוכנן לא הופיע כלל במפה שצורפה.

נטען כי בהתאם לחוזה בין הצדדים היה על התובע לבדוק כל הפרטים הרלוונטיים לתכנון המגרש מטעמו באמצעות מתכננים ואנשי מקצוע מטעמו בעת רכישת המגרש לפני התכנון ולפני הגשת הבקשה להיתר. הנתבעת הפנתה בעניין זה לסעיפים 5 ו-7 להסכם לפיהם התכנון יעשה על ידי היזם ("התובע") באמצעות מתכנן ובכפוף לת.ב.ע, תוכניות התשתיות והנחיות הוועדה. כמו כן, נטען כי סעיף 9 להסכם קובע כי השימוש וההסתמכות על הסימון המיקום והחיבור הם באחריות בלעדית של המשתמש. נטען כי בסעיף 10 להסכם נכתב כי התכנון ייעשה על ידי היזם באמצעות מתכנניו.

נטען כי התובע פעל בניגוד לחובה בסעיף 5.2 להסכם התשתיות ולפיו נכתב במפורש כי היזם לא יגיש בקשה לקבלת היתר בניה אלא לאחר שהנתבעת בדקה התאמת הבקשה לתשתיות באתר וחתמה על הבקשה. נטען כי התובע לא העביר הבקשה לאישור היתר הבניה אל הנתבעת לקבלת אישורה.

נטען כי גם חוזה התשתיות מפרט כי הנתבעת לא תבצע קירות תומכים וכי על התובע יהיה להקים קירות תומכים. הנתבעת הפנתה לסעיפים 4.5 ו5.9 לחוזה התשתיות וכן לסעיף 5.5 להסכם.

לאור המקובץ נטען כי יש לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות. התובעת צירפה העתק המפה הטופוגרפית לכתב הגנתה תוך הגדלת חלקים ממנה.

1. התובע הגיש מסמך שכותרתו "התייחסות לכתב ההגנה" לו צירף נספחים (להלן: "כתב התשובה") אשר התקבל לתיק ובו טען כי ניתן לראות בבירור מהמפה הטופוגרפית כי קווי הגובה הצמודים למגרש שלו הם של מסלולי אופניים והם בפער של עשרות סנטימטרים בלבד ועל כן נדרש לבצע חומה נמוכה וכך נעשה על ידי האדריכלית מטעמו בתוכניות שהוגשו להיתר בניה. נטען כי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בלהבים היא הגוף המוסמך לקבוע אם התכניות שהציג תואמות את הנחיות התכנון ואת המפה הטופוגרפית אשר קבעה בבירור שהתוכניות שהוצגו כולל החומה הצפונית הנמוכה בגובה מטר אחד מאושרים וקיבל היתר בניה כדין. נטען כי הנתבעת אינה יכולה להאשים את הוועדה המקצועית והסטטוטורית שלא עשתה את עבודתה נאמנה. נטען כי קטע מתוך תוכנית פיתוח ציבורית הסמוכה למגרשו שקיבל מהמועצה מלמדת כי גובה שביל האופניים המתוכנן שצמוד למגרש שלו וכן שביל הליכה נוסף אינם בהפרש גובה של 4.5 מטר כפי שהם היום. נטען כי הטענה כי הגובה המתוכנן צמוד למגרש שבבעלותו הוא 292 מטר ואולם הדבר אינו נכון שכן הן במפה הטופוגרפית והן בתוכנית הפיתוח הגובה המתוכנן של 292 מטר הוא מעבר לשבילים ההלו ואינו צמוד למגרש התובע.

כמו כן, נטען בכתב התשובה כי ביחס לטענת הנתבעת ולפיה תוכנית הבניה צריכות לעבור לאישור הנתבעת כי נמסר לתובע במועצה כי תהליך ההיתר מתבצע אך ורק בוועדה לתכנון ובניה המקומית והם בודקים בבדיקה קפדנית שהתוכניות שביצעו המתכננים של התובע – אדריכלים ומהנדס בכירים- הם בהתאם להנחיות התכנון ולמפה הטופוגרפית שעליה חתום מודד מוסמך מטעם הנתבעת. נטען כי הנתבעת לא שעתה לפניותיו ורק אחרי הגשת התביעה דנן טענה כי קיבלה מכתבו ודחתה בקשתו.

1. בדיון שהתקיים לפניי ביום 21.7.20 העיד מטעם התביעה, התובע בלבד ומטעם ההגנה העיד מר אלי מימון מהנדס החברה הנתבעת וראש תחום פיתוח תשתיות וכן התייצב לדיון מר מנחם סובל, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת. אציין כי התרשמתי לחיוב מעדות התובע וכן התרשמתי כי לא התכוון להטעות חלילה את בית המשפט בצירוף המפה הטופוגרפית החלקית שצורפה כנספח 4 לכתב התביעה. למעשה התובע עשה עליי רושם של אדם מהימן וכזה הסבור כי נעשה לו עוול על ידי הנתבעת. נציג הנתבעת העיד ביחס לטענות הנתבעת והתרשמתי כי הוא מעיד באופן מהימן ומקצועי על העניינים שמצויים במחלוקת. כמו כן, הוגשה לעיוני המפה הטופוגרפית החתומה על ידי מודד מטעם הנתבעת ואשר אין מחלוקת כי היא המפה שנמסרה לתובע וזו סומנה ת/1. כמו כן, הוגשה בהסכמה הגרמושקה (ת/2).
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צורפותיהם ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ועיינתי בראיות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. הכל, כמפורט להלן.
3. התובע לא עמד בנטל להוכיח התביעה וזאת בהעדר מסמך מרכזי אשר אין בלתו – העדר חוות דעת מומחה מטעם התובע. העדרה של חוות דעת מומחה חולש על כל הסוגיות שבמחלוקת בתיק דנן. בהעדרה, אין ראיה מהימנה לקבוע האם החפירה הייתה מתוכננת מראש או לא והאם לתובע היו כלים לתכנון החומה מלכתחילה בגובה של 4.5 מטר ולא כפי שתכנן באמצעות בעלי המקצוע מטעמו בגובה של מטר.

התובע אישר כי אינו מהנדס (עמ' 5 ש' 30 לפרו') וברי כי אין לו כל הכשרה מקצועית רלוונטית ביחס לטענות אשר ביקש להוכיח בכתב התביעה.

העדר חוות דעת משליך על היכולת של התובע להוכיח את תביעתו שכן טענות התובע נוגעות לעניין שבמומחיות ובהעדר מומחה אשר ישפוך אור על טענותיו, אין מנוס מקביעה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את טענותיו (ראו ת"א 6549-09-14 שלג נ' המרכז לרכיבה טיפולית בישראל (13.1.2016).

עת נשאל התובע בפתח דיון ההוכחות מדוע לא צירף חוות דעת מטעמו השיב כי הגרמושקה והחתימה על היתר הבניה הם ההוכחה לכך שפעל כדין שכן היתר הבניה התקבל על סמך תכנון שבוצע לפי המפה הטופוגרפית (עמ' 1 ש' 11-14 לפרו').

1. בכל הכבוד לטענה זו, אני דוחה את טענת התובע כי די בעובדה שניתן לו היתר בניה על סמך התוכנית שהגיש כדי לקבוע כי "פעל כדין" ולא נשללה האפשרות כי הייתה התרשלות מצד הגורמים מטעמו אשר עסקו בתכנון ובקריאת המפה הטופוגרפית וביצעו התכנון על סמך המפה. התובע לא הביא לעדות מטעמו הגורם אשר נתן לו היתר בניה והעובדה כי ניתן לו היתר בניה על סמך תוכניות אותן הגיש אינה מביאה בהכרח למסקנה כי לא תתכן שגיאה בתכנון. מקום בו אף לטענת התובע לא ניתן היה לתת לו היתר אכלוס לבית ללא ביצוע חומה בגובה אשר עלה על התכנון שהגיש. העובדה כי ניתן לתובע היתר בניה על סמך הגרמושקה שהגיש אינה מהווה תחליף לעד מומחה אשר יבאר, יפרט ויסביר את טענות התובע בסוגיות השונות שבהן הדבר נדרש. עד מומחה כזה אף היה נדרש לעמוד בפני חקירה נגדית ויתכן שאף הייתה מוגשת חוות דעת נגדית בפרט לנוכח העובדה שהנתבעת חלקה על טענות התובע בעניינים שבמומחיות לרבות באשר לאופן שבו יש לקרוא את המפה הטופוגרפית ולתכנן המגרש על פיה וכן לאור הטענה כי בהתאם למפה ניתן לראות החפירה המתוכננת מלכתחילה.
2. לא זו אף זו, לא הוזמנו לעדות מטעם התובע אנשי המקצוע אשר היו אמונים בפועל על עריכת התוכנית, האדריכלים והמהנדס מטעמו. אף לא הוזמן לעדות יועץ הקרקע שייעץ לתובע. למעשה אין כל עד בעל מומחיות מטעם התובע על מנת להעיד כי התכנון שבוצע במגרשו של התובע (כולל תכנון החומה) תואם או לא תואם את המפה הטופוגרפית (ת/1) וככל שהוא תואם את המפה הטופוגרפית, שלא ניתן היה לראות במפה הטופוגרפית את החפירה המתוכננת בחלקו הצפוני של המגרש של התובע ולהיערך לבניית חומה בגובה הנדרש מנתוניה של המפה. התובע טוען כי על אף שקו הגובה המתוכנן 292 (הקו הירוק) הופיע במפה הטופוגרפית שקיבל (ת/1), הוא אינו סמוך למגרשו וישנם קווי גובה נוספים נמוכים יותר שעל פיהם בוצע התכנון של החומה. על מנת לקבוע האם התכנון שביצעו בעלי המקצוע מטעם התובע ביחס לגובה החומה היה תכנון נכון, מקצועי ואשר עולה בקנה אחד עם נתוני המפה הטופוגרפית היה מקום לזמנם. לבית המשפט אין המומחיות להשוות בין המפה הטופוגרפית (ת/1) לבין הגרמושקה (ת/2) ולגזור מסקנות. ברי כי אי הבאת עדים רלוונטיים פועלת לחובת הצד שהנמנע מלהביאם ומחזקת את טענות הצד שכנגד.
3. עיון בת/1 מלמד כי קו הגובה המתוכנן, קו ירוק בגובה 292 אכן מופיע במפה הטופוגרפית שנמסרה לתובע ולכאורה לא הייתה מניעה לראות קו זה במפה בחלקו הצפוני של המגרש. לא זו אף זו, הדבר צוין אף בגרמושקה מטעם התובע (ת/2) תחת החלק "מפה טופוגרפית".
4. למעשה העדות היחידה של איש מקצוע בתיק דנן, היא של נציג הנתבעת, המהנדס מר אלי מימון, מהנדס הנתבעת וראש תחום פיתוח תשתיות. נציג הנתבעת העיד כי המפה הטופוגרפית הוכנה ונמסרה לתובע ובה יש כל האינפורמציה לגבי המצב הקיים והמצב המתוכנן והיא נעשתה בצבעים. לדבריו "כל בעל מקצוע שרואה את התכנית, היה רואה במסגרת התכנית יש קו סמוך למגרש שלו שמשפיל מוריד את פני השטח למפלס 292, כאשר רואים שמפלס המגרש שלו הוא 295. 295.7 ליתר דיוק שאלה נתונים שמופיעים במפה הטופוגרפית המקורית והיו אמורים להיות הבסיס לתכנון היזם או מטעמו כשהוא אחראי על כל התכנון. כל מתכנן היה שם ליבו לדברים האלה... לצערי או שהתובע התרשל והטעה את המתכננים שלו או שהמתכננים התרשלו..." (עמ' 3 ש' 3 ואילך) (ההדגשות שלי – מ.ח.נ).

בהמשך העיד כך "התובע או מי מטעמו ידוע ואמורים לדעת שהולכת להיות שם תעלה. אני מציג לבית המשפט, כל מתכנן יודע שהוא חייב לתכנן לפי המפלס התחתון...הנחיות המתכנן היו שהוא חייב להגיע לקרקע טבעית. המתכנן גם הפנה את התובע בגרמושקה שהוא הגיש לכך שעליו להגיע לתחתית הקרקע הטבעית. לא על שביל אופניים ולא על פיתוח סופי, אלא על הקרקע הטבעית ובכך הוכשלה הועדה היא ראתה את ההערה לנגד עיניה ומה שהקבלן הבין לפני שהתחיל לבצע זה היה הנכון......אני אומר שאם היה לוקח יועץ קרקע לפני התכנון לא היינו מגיעים לכאן היום. עובדה שהקבלן שלו לפני תחילת העבודות כבר ידע על הנקודה הזאת" (עמ' 3 ש' 24 ואילך) (ההדגשות שלי – מ.ח.נ).

נציג הנתבעת הסביר כי המפה הטופוגרפית ניתנה כמידע למשתכנים על המצב הקיים ועל המצב שיכול להשתנות עם הפיתוח וזה אופיו של הפיתוח. עוד העיד כי בקריאת המפה (ת/1) עולה כי הגובה המומלץ של מגרש התובע עומד על 295.7 כאשר הקו הירוק (קו גובה מתוכנן לפי מקרא המפה ת/1 – הערה שלי - מ.ח.נ) שנושק מצפון מגיע למגרש התובע והוא בגובה 292 מטר בחלקו הצפוני, בהפרש גובה של 3.7 מטר וכי זה הגורם שהכריח התובע לבנות קיר יותר עמוק וכי קו גובה 292 מגיע מעבר למרכז המגרש של התובע שמספרו 2176. לדבריו במפה הטופוגרפית נכתב הגובה הקיים לפני ביצוע עבודות פיתוח והגובה המתוכנן. נטען כי לפני ביצוע עבודות פיתוח הגובה היה 295 אבל צרכי פיתוח דרשו ניקוז באמצעות תעלה ומדובר בתוכניות שאושרו במועצה המקומית לפני שהתובע הגיש בקשה להיתר (עמ' 4 ש' 10 ואילך). עדותו של מהנדס הנתבעת, מר אלי מימון, הגורם המקצועי, לא נסתרה על ידי התובע ואין לי אלא לקבלה כנכונה.

1. יש להוסיף כי לשון ההסכם שנחתם בין הצדדים, בו התובע מוגדר כ"יזם" והנתבעת מוגדרת כ"חברה" ואשר צורף לכתב התביעה (נספח 3 לכתב התביעה), אינה תומכת בטענות התובע באשר לכך שעל הנתבעת לשאת בעלות מימון החומה שנבנתה על ידו ומטילה את האחריות לפתחו של התובע לבדוק המגרש, להעביר בקשתו לקבלת היתר בניה לאישור ולחתימת הנתבעת וכן לקבל יעוץ קרקע לפני הבניה כאשר האחריות לבניית קירות תמך בשל הפרשי גובה מוטלת לפתח היזם, התובע והוא אינו זכאי לבוא בטענות או בתביעות כלפי החברה, הנתבעת בעניין זה.
2. כך למשל בסעיף 5.2 להסכם נכתב בין היתר כי "היזם לא יגיש את הבקשה לקבלת היתר בניה, אלא לאחר שהחברה בדקה את התאמת הבקשה לתשתיות באתר וחתמה על הבקשה. כמו כן לא יגיש היזם את הבקשה לקבלת היתר בניה במגרש, אלא לאחר שקיבל אישור לתכניות הבניה מאת רמ"י". במקרה דנן, אישר התובע כי לא העביר הבקשה לקבלת היתר לידי הנתבעת והנתבעת העידה מצידה כי לא חתמה על הבקשה לקבלת היתר בניה כפי שנדרש בהסכם בין הצדדים. עת נשאל התובע האם פעל בהתאם לסעיף 5.2 להסכם השיב "שפניתי למועצה האזורית ושאלתי את מהנדס המועצה האם נדרש ממני כמשתכן לקבל אישור מקדים מהחברה המפתחת ונאמר לי שכל התהליך מתבצע בוועדה המקומית לתכנון ובניה במועצה והם נתנו לי .. ואת כל הרשימה ולא מופיע שם אישור מהחברה המפתחת". מכאן שגם לשיטת התובע לא העביר לנתבעת הבקשה להיתר בניה. יתכן שלו היה פועל כך, יכול היה להקטין את נזקו ולדעת מראש כי החומה שעליו לבנות בגבול הצפוני של המגרש אמורה להיות גבוה מזו שתוכננה ולגביה התבקש ההיתר.
3. בסעיף 5.9 להסכם נכתב כי "במקרה שיהיו הפרשי גובה בין המגרש למגרש ו/או מגרשים סמוכים ו/או שטחים אחרים סמוכים ו/או במידה והדבר יתחייב עפ"י תוכניות הבניה שאושרו, מתחייב היזם לבנות על חשבונו כפעולת בניה ראשונית במגרש, קירות תומכים בתחומי המגרש ו/או לדאוג למילוי קרקע בתחום מגרשו עד להשגת הגובה הנדרש. האמור לעיל יחול אף במקרה בו יווצרו הפרשי גובה בין המגרש למגרשים סמוכים או שטחים סמוכים אחרים כתוצאה מעבודות כלשהן, שיבצע היזם ו/או שיבצעו משתכנים אחרים. כל עבודה של קירות תומכים, דיפון, מילוי, הקמת גדר וכו' שתתבצע בנסיבות כאמור לעיל, תבוצע אך ורק בתחומי המגרש ובלא חריגה לשטחים ציבוריים או שטחים סמוכים. היזם לא יהיה זכאי לבוא בכל טענה ו/או תביעה כלפי רמ"י ו/או החברה במידה ויידרש לבצע עבודות כאמור" (ההדגשות שלי – מ.ח.נ).
4. כמו כן, נספח ג' להסכם שעניינו ביצוע עבודות עפר בתוך תחום המגרש, בסעיף 4 מציין כי "היזם מצהיר כי לא תהא לו כל טענה ותביעה כלפי החברה ביחס לטיב ו/או היקף העבודות שבוצעו בתחומי המגרש, ובלבד שבוצעו לפי תכניות הנדסיות שאושרו. כמו כן, לא תהא ליזם כל טענה ותביעה כלפי החברה ביחס לטיב המילוי וההידוק באם בוצעו ולא יהיה בכל עבודה שתבוצע במגרש על ידי החברה כדי לשחרר את היזם מאחריות לקבלת יעוץ קרקע וביסוס ו/או לביצוע עבודות של בדיקת קרקע מטעמו ו/או עבודות מילוי ו/או הידוק ו/או עבודות עפר אחרות, כפי שיתחייב ממצב הקרקע ו/או מצרכי היזם ומצרכי בניית המבנה" (ההדגשה שלי – מ.ח.נ).
5. הלכה היא כי "חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו" (ע"א 1319/06‏ ‏שלק נ' טנא נגה (שווק) 1981 בע"מ, פיסקה 11 (20.3.2007), והאסמכתאות שם). הלכה זו יפה לענייננו שכן לא ניתן לאמץ עמדה שלפיה אין לייחס משמעות להצהרות התובע בהסכם וכי ההסכם החתום הוא המפה הטופוגרפית כפי שניסה התובע לטעון (עמ' 4 ש' 21).
6. לכך יש להוסיף גם את לשון המפה הטופוגרפית (ת/1) אשר עיון בה מעלה כי נכתב מפורשות בסעיף 9 "שימוש והסתמכות על הסימון, על המיקום ועל החיבור של הקווים הינם על אחריותו הבלעדית של המשתמש והח"מ אינו אחראי לכל נזק שיגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של המזמין או של צד שלישי בהסתמך על הסימון המשוע" (ההדגשה שלי – מ.ח.נ). בסעיף 11 במפה נכתב "באחריות היזם לפתח את המגרש לגבהים המתכוננים".
7. לאור המקובץ, בהעדר חוות דעת מומחה, בשל אי זימון עדים רלוונטיים מטעם התובע, בהתחשב בכך שעדות נציג הנתבעת – הגורם המקצועי היחיד שהעיד לפניי כי החפירה האמורה הופיעה במפה הטופוגרפית (ת/1) אשר נמסרה לתובע וניתן היה לתכנן החומה בגובה הדרוש מלכתחילה, ומכיוון שעדותו של נציג הנתבעת לא נסתרה ובהתחשב בלשון ההסכם אשר אף היא אינה תומכת בטענות התובע - התביעה נדחית.
8. התובע יישא בהוצאות הנתבעת על סך 750 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.