כללי

1. ביום 1.3.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועו"ד יוסי ניר מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
2. במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי מדורג: תשלום בסך 200 ₪ עד חודש מאי 2020, ותשלום בסך 950 ₪ ממועד זה.
3. הנאמן אישר תביעות חוב בסך כולל של 368,458 ₪, כולם חובות כלליים. אין התרשמות של הנאמן כי איזה מהחובות נוצר בחוסר תום לב.
4. מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק עולה כי היחיד צבר לחובתו מחדלים רבים לאורך ההליך, ובכלל זה חוב פיגורים משמעותי, לא מסר את מלוא המידע שנדרש על ידי הנאמן ולא המציא את המסמכים שנדרש להמציא. עם זאת, מדובר במחדלים שניתן לתקנם כחלק מתנאי התכנית לשיקום כלכלי, וחלקם אף תוקנו עוד טרם הדיון.
5. מתוך ממצאי הנאמן עולה כי היחיד כבן 54, נשוי ואב לשישה, מתוכם שני קטינים כבני 16 ועשרה חודשים, גר בדירה בבעלות המשפחה, עובד כשכיר וממצה את כושר השתכרותו. אשת היחיד אינה עובדת. שלושה מילדיו הבגירים של היחיד מתגוררים בבית ומשתתפים בהוצאות התא המשפחתי.
6. תכנית הפירעון שהוצעה על ידי הממונה כוללת תוספת לקופת הנשייה של 34,200 ₪ ב- 36 תשלומים חודשיים על סך 950 ₪ כל אחד, לצד תשלום חוב הפיגורים, מימוש קרנות השתלמות וקופות גמל נזילות ולא מוגנות, ופדיון זכויות היחיד בדירת המגורים בסך של 300,000 ₪. בדיון בעל פה הודיע הממונה כי אין מקום לפדיון זכויות, ולמעשה על היחיד לשלם רק את החיסכון בהוצאות הדיור בסך של כ- 2,000 ₪ לחודש.
7. הנאמן הבהיר כי נושא פדיון זכויות היחיד בדירת המגורים מתבסס על כך שמדובר בנכס השייך למשפחת היחיד, וכי ליחיד, המתגורר עם משפחתו במקום מזה 14 שנה זכות לגור בדירה לאורך כל חייו. הנאמן ביקש לאמוד את שוויה של זכות זו כשל זכות לדיירות מוגנת והסביר את החישוב שהוביל אותו למסקנה כי שווי הזכות הוא כ- 330,000 ₪. לחלופין ביקש הנאמן להתייחס לחיסכון בהוצאות מדור שיש ליחיד ומשפחתו בעקבות כך שהם גרים בדירה ללא תשלום שכירות או משכנתא. הנאמן תמך בעמדת הממונה ביחס לתכנית בכללותה. ביחס לגובה התשלום החודשי המומלץ הבהיר הנאמן, כי זה נקבע גם מבלי להתחשב בעובדה ששני ילדיו הקטינים של היחיד יהפכו לבגירים בעוד כשנה.

לבסוף הנאמן הבהיר את היקף זכויותיו של היחיד בקופות גמל ובהן כספים נזילים ולא מוגנים.

1. איש מן הנושים לא התייצב לדיון ולא הביע עמדה ביחס לתכנית המוצעת.
2. היחיד, שמסר את עמדתו בכתב ובעל פה, התנגד לבקשה לחייבו לפדות את זכויותיו בדירת המגורים, אשר אינה שייכת לו וכל שניתן לו, על פי טענתו, הוא היתר זמני להתגורר בה עם משפחתו, זכות מגורים, אשר לא עוגנה בשום הסכם בכתב ואשר אביו, שהוא בעל הנכס, עלול להחליט על הפסקתה בכל עת. בנוסף היחיד התנגד למימוש קופות הגמל, שנועדו, לטענתו, לשמש לו משענת כלכלית עם הגיעו לגיל זקנה, אך הסכים לתכנית התשלומים שהוצעה על ידי הנאמן והממונה. היחיד טען כי מרבית חובותיו נובעים מערבויות שחתם עבור אחרים, כאשר לרשות הנושים עומדים ערבים נוספים שמהם ניתן לגבות את החוב, ועל כן אין זה צודק לחייבו בתשלום מלוא החובות.

דיון והכרעה

1. חלק מחובותיו של היחיד אמנם נובעים מערבויות שערב לחובותיהם של אחרים. ואולם, הטענה בדבר קיומם של ערבים אחרים שמהם רשאים הנושים להיפרע, אין בה כשלעצמה כדי להוות שיקול מכריע בקביעת היקף התכנית לשיקום כלכלי בעניינו של היחיד.

יש להניח כי הנושים יפעלו להיפרע מכל מי שניתן להיפרע ממנו, וככל שתמומש ערבותם של ערבים אחרים, מובן כי יהיה מקום לצמצם בהתאמה את תביעות החוב ולערוך חישוב מחודש של חלוקת הכספים בין הנושים. עם זאת, משעה שממילא תכנית הפירעון לא צפויה להביא לכיסוי מלא של כלל החובות המאושרים, אין מקום בשלב זה לצמצם את התכנית רק על בסיס ההנחה שחלק מן הנושים יצליחו לגבות את חובותיהם שלא באמצעות מימוש הערבויות שערב היחיד.

1. אשר לגובה התשלום החודשי, שקלתי את כושר ההשתכרות של היחיד ורעייתו, אשר מצופה גם ממנה לעבוד, לא כדי לפרוע את חובותיו של היחיד, אלא כדי לתרום את חלקה בהוצאות הבית. כן שקלתי את דמי המחייה בכבוד שנקבעו באמות המידה של הממונה על חדלות פירעון ביחס למשפחה בגודל משפחתו של היחיד. אזכיר כי דמי מחייה אלה כוללים בתוכם רכיב של הוצאות דיור אשר אליו אתייחס בהמשך. חישוב זה מוביל למסקנה כי התשלום החודשי בסך 950 ₪ שהומלץ על ידי הנאמן והממונה הוא סביר בנסיבות העניין, והוא מקובל גם על היחיד עצמו.
2. אשר לזכויותיו של היחיד בדירת המגורים, אין חולק כי הדירה אינה בבעלות היחיד וכי הוא בר רשות להתגורר בה בלבד. רשות זו לא עוגנה בחוזה כלשהו, ואולם העובדה כי היחיד מתגורר בדירה עם משפחתו כבר 14 שנים, מלמדת על כך שמדובר בזכות ארוכת טווח, שספק אם ניתן יהיה לבטלה או שתבוטל בפועל בתוך תקופת התשלומים. עם זאת, מדובר בזכות אשר ספק רב אם ניתן יהיה לממשה בפועל, בדרך של ביצוע עסקה כלכלית כלשהי על ידי היחיד או על ידי הנאמן, ועל כן לא מצאתי מקום לאמוד את שוויה כפי שאמד אותה הנאמן. המשמעות הכלכלית של זכות זו תישקל במובן של חיסכון בהוצאות דיור, המותיר ביחיד היחיד הכנסה פנויה נוספת בסך של 2,000 ₪ בחודש לאורך כל תקופת התשלומים, ועל כן על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 72,000 ₪, ב- 36 תשלומים בסך 2,000 ₪, שיתווספו לתשלום החודשי. לפיכך, גובה התשלום החודשי שייקבע הוא 2,950 ₪.
3. אשר לכספים הצבורים בקופות גמל, לא מצאתי כל הצדקה שלא לכלול כספים אלה בקופת הנשייה. רצונו של היחיד ב"כרית ביטחון" כלכלית בדמות חסכון בקופות גמל מובן, ואולם דומה כי באיזון בין רצון זה לבין זכויות הנושים לגבות את חובותיהם, ובשים לב להיקף החובות של היחיד, יש ליתן עדיפות מסוימת לזכויותיהם של הנושים ולהורות על מימוש הכספים בקופות הגמל.
4. לנוכח האמור לעיל ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן:
5. הסרת המחדלים- היחיד ישלם את חוב הפיגורים ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שיתווספו לתשלום החודשי.
6. תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 106,200 ₪, שישולמו ב-36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 2,950 ₪ כל אחד.
7. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – כספים לא מוגנים הצבורים לזכות היחיד בקופות גמל ימומשו לקופת הנשייה עם הפיכתם לנזילים או בתום תקופת התשלומים, לפי המאוחר. במועדים הרלבנטיים לפירעון יגיש הנאמן בקשות מתאימות עם פסיקתה לחתימה.

בהתאם להצעת הממונה, מעבר לכספים הצבורים בקופות הגמל, אין ליחיד נכסים נוספים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

1. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחיד להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

1. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:
2. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:
3. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
4. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
5. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
6. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
7. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
8. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
9. נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
10. מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
11. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
12. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
13. הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
14. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
15. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
16. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
17. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
18. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.
19. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד.
    לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.
20. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי החוק.
21. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.