לפני המלצת הממונה במסגרת הדיון בצו שיקום כלכלי למבקשת (להלן: "החייבת"). בגדר המלצתו עותר הממונה להורות על ביטול הליך חדלות הפירעון שנפתח לבקשת החייבת.

צו פתיחת ההליכים בעניינה של החייבת ניתן ביום 25.3.20, לבקשתה. על החייבת הושת תחילה צו חיוב חודשי סך 1800 ₪ החל מיום 10.4.20. בעקבות הזמנת החייבת לבירור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יופחת צו החיוב רטרואקטיבית ויעמוד על 1000 ₪ מיום 10.4.20. החייבת לא שילמה דבר. בעקבות זאת נאלץ הנאמן להגיש בקשה לביטול ההליך עקב מחדלי החייבת. בעקבות זאת הושגה הסכמה לפיה החייבת תשלם מדי חודש סך 1000 ₪ בתוספת 500 ₪ לכיסוי חוב הפיגורים שצברה.

החייבת לא עמדה בצו החיוב שנקבע בהסכמתה. במרוצת ההליך כולו, עד כה, שילמה החייבת סך 300 ₪ בלבד !! יתר על כן, התברר כי הפחתתו הרטרואקטיבית של צו החיוב כאמור התבססה על מצג החייבת לפיה היא הוצאה לחל"ת כאשר בפועל שבה החייבת למעגל העבודה ימים ספורים לאחר שינוי גובה הצו בלי לטרוח לעדכן על השינוי בנסיבותיה.

את הדוחות הכלכליים הדו חודשיים לא הגישה החייבת במרוצת ההליך. היא הגישה אותם בשני מקבצים. האחד ביום 8.3.21 והשני ביום 4.7.21.

בהמלצת הממונה צוין כי החייבת לא הציגה לנאמן מסמכים אותם התבקשה להגיש, בהם דוח מסלקה פנסיונית, הסכם שכ"ט עם עו"ד עמו התקשרה החייבת ועוד. בהמלצת הממונה נכתב כי " היחידה ניתקה כל קשר עם ההליך וזאת החל מיום הבירור ועד היום" (סע' 5 להמלצת הממונה).

על כל אלה יש להוסיף כי התקשרות החייבת עם עו"ד לצורך פתיחת ההליך כאמור הייתה מבלי שהחייבת קיבלה אישור כדין.

ב"כ החייבת לא התעלם בטיעונו ממחדלי החייבת אך ציין כי היא מתקשה לעמוד בצו החיוב לו הסכימה וכי היא "מבקשת הזדמנות אחת ואחרונה" לצד זאת הציע ב"כ החייבת כי עם קבלת משכורת החודש הקרוב תעביר החייבת, ככל הנראה כמחווה של רצינות ורצון טוב, לקופת הנשייה סך 2000 ₪. לטענת ב"כ החייבת " הגברת מתארת מצב של דוחק תמידי".

דיון והכרעה

כיוון שצו החיוב שנקבע לחייבת כאמור נקבע בהסכמתה, חזקה על החייבת כי היא מסוגלת לעמוד בו. טענת החייבת כי היא אינה מסוגלת לעמוד בצו חיוב שהיא הסכימה לו אינה יכולה להתקבל.

יתר על כן, וכפי שציינתי במסגרת הדיון, אילו הייתה החייבת חשה כי היא יכולה לעמוד בצו חיוב נמוך יותר והייתה משלמת לקופה סכום נמוך יותר באופן עקבי עדיין היה מקום לבחון בחיוב את בקשתה להעניק לה הזדמנות נוספת לפני ביטול ההליך. לטעמי העובדה שהחייבת התחייבה לשלם במסגרת ההליך סך 1500 ₪ מדי חודש אך שילמה רק 300 ₪ עד כה מלמדת בעיקר על זלזול בחובותיה בהליך. תחושה זו מקבלת תמיכה מיתר מעשיה ומחדליה של החייבת ובעיקר מאי הגשת דוחות דו חודשיים והגשתם בשני מקבצים (שלגבי הגשתם אין רלוונטיות למצבה הכלכלי), אי הגשת אסמכתאות נדרשות על ידי הנאמן ואי שיתוף פעולה מניח את הדעת עמו, העברת כספים לגורמים שונים מבלי לקבל לצורך כך אישור כדין ומראש ועוד. התמונה הכללית המצטיירת אינה של מי שעשתה מאמצים כנים ותמי לב למלא אחר חובותיה אלא של מי שסבורה, כפי הנראה, כי ההליך נועד לשרת אותה ולא היא אותו.

הליך חדלות הפירעון (בעבר הליך פשיטת הרגל) כונה "חסד המחוקק" (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (20.11.08)). זאת בשל ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית. ואולם, כפי שנפסק לא אחת "היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, שכן בהליך פשיטת רגל גלומה למעשה פגיעה בנושים אשר לא ייפרעו את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר פושט הרגל נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר" (ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.21). חלק מחובת תום הלב של החייב בהליך כוללת עמידה בצו החיוב שנקבע בעניינו ושיתוף פעולה עם הנאמן.

בנסיבות מקרה זה נראה כאמור כי החייבת גילתה זלזול או לכל הפחות אדישות כלפי חובותיה בהליך. על כך יעיד לא רק מחדלה מלשלם באופן גורף צו חיוב שניתן בהסכמתה ולא רק העובדה שהחייבת הגיש במקובץ את דוחותיה הדו חודשיים באופן שאינו מאפשר לנאמן לעקוב באופן שוטף אחר התנהלותה הכלכלית ולבוא בהמלצות מתאימות בעניינה, אלא גם חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן וביצוע פעולות שונות העומדות בסתירה למהות ההליך ותכליתו, מבלי לקבל אישור הגורמים המתאימים כדין. מעבר לכך, ובהתייחס לבקשת ב"כ החייבת להעניק לה הזדמנות "אחת אחרונה" אציין כי כיוון שהחייבת מעידה על עצמה כי לא היה באפשרותה לעמוד בתשלום צו החיוב שהושת עליה בהסכמתה (1500 ₪ לרבות חוב הפיגורים או 1000 ₪ ללא חוב הפיגורים) כיוון שחשה עצמה במצב של "דוחק תמידי" קשה להניח כי החייבת תוכל לרפא את מחדליה ולשלם את חוב הפיגורים שנוצר בהליך לצד המשך תשלום שוטף לעתיד בהינתן תחושת הדוחק שנגרמה לה עקב מצבה הכלכלי.

מטעם זה אני סבור כי מתן הזדמנות נוספת לחייבת לסלק מחדליה לא רק שאינה מחויבת המציאות נוכח היקף ועומק מחדליה בהליך כאמור לעיל אלא גם מן הטעם כי החייבת העידה על עצמה כי לא יהיה באפשרותה לסלק את חוב הפיגורים שנוצר (במקביל לעמידה בתשלום צופה פני עתיד) על מנת לרפא את מחדליה ולהכשיר המשך דרכה בהליך.

בנסיבות אלה אין מנוס מן המסקנה כי דין ההליך להתבטל וכך אני מורה.

ההגבלות שהטיל הממונה בגדר צו פתיחת ההליכים יבוטלו לאלתר זולת צו עיכוב היציאה מן הארץ שיבוטל ביום 20.8.21.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"א, 06 יולי 2021, בהעדר הצדדים.