18 ספטמבר 2020

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

1. התובע עתר להכיר בליקוי בכתף ימין כתוצאה של תאונת עבודה שארעה לו ביום 6.5.19 עת נפל מסולם במהלך עבודתו (להלן - התאונה).
2. ד"ר אנג'ל מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) ומסר חוות דעתו מיום 25.6.20 לבית הדין (להלן – חוות הדעת).
3. בחוות הדעת קבע המומחה כי יש ספק בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי בכתף ימין לבין התאונה. המומחה קבע שמחד גיסא, במשך כחודש לאחר התאונה אין רישומים על תלונות ביחס לכתף; יש רישומים ספורים על תלונות בכתף ימין בשנת 1993 וכן הליקוי שאובחן בכתף ימין (קרע בגיד השרוול המסובב) שכיח ביותר בגיל 79. טעמים אלה מצביעים לכאורה על העדר קשר סיבתי. עם זאת, קבע המומחה כי מאידך גיסא בשנים שבין 1993 ל 2019 אין רישומים רפואיים המזכירים תלונות על כתף ימין; הרישום מיום 6.6.19 המתעד לראשונה תלונות על כתף ימין מציין כי התובע נמנע מלפנות קודם לכן בתלונות בנוגע לכתף, אולם הכאב שהחל עוד קודם החמיר ולכן פנה באותו מועד. בנוסף ציין המומחה כי לתובע היה שבר בעצם העקב כתוצאה מהתאונה – חבלה כואבת ביותר אשר יכולה למסך תלונות באיזורים אחרים. טעמים אלה מצביעים לכאורה על קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי בכתף לבין התאונה. לשיטת המומחה על בית הדין להכריע בשאלה האם ראוי ליתן לתובע להנות מהספק ולו תשמע דעתו של המומחה, יש מקום להניח לתובע להנות מהספק האמור ולהכיר בתרומת הנפילה בתאונה להחמרה של הליקוי בכתף.
4. בפניי בקשה מטעם הנתבע להפניית שאלות הבהרה למומחה (להלן – הבקשה). התובע מתנגד לבקשה. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובכל יתר המסמכים שבתיק להלן החלטתי:
5. "ככלל, על פי המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה, "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק נגד המוסד לביטוח לאומי (18.4.16) המצטט מבר"ע (ארצי) 29316-03-13 חיים עובדיה נגד המוסד לביטוח לאומי (23.3.15).
6. בשים לב לתכליתן של שאלות ההבהרה, המשמשות תחליף לחקירת המומחה ומשמשות כלי לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת, הרי שדרך המלך הינה לאפשר הצגת שאלות הבהרה למומחה. זאת ככל שהן רלבנטיות, מכוונות להבהרת חוות הדעת או השלמתה, עשויות לתרום לבירור השאלה שבמחלוקת ועניינן "בתחום הרפואה" קרי כאלה שתפקידו של המומחה להשיב עליהן, ולהבדיל משאלות מתפלמסות גרידא, שיש בהן משום הכבדה מיותרת על ההליך (ר' בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו נגד המוסד לביטוח   לאומי (2.6.11) והאזכורים בו).
7. סבורני כי שלוש השאלות אותן מבקש הנתבע להעביר למומחה הן שאלות רלבנטיות, אשר עשויות להבהיר את חוות הדעת ולהשלים אותה ומשכך עשויות לתרום לבירור השאלה שבמחלוקת. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שהמומחה קבע כי קיים ספק בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בכתף ימין לבין התאונה.
8. אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה בשים לב למשבר מגיפת הקורונה ולגילו של התובע הרי שהדרישה לבצע בדיקה רפואית נוספת תסכן את בריאותו וכן אינני מקבלת את טענת התובע לפיה הבדיקה המוצעה (MRI) כרוכה גם במבחן קליני של הגבלה בתנועה המסב כאב לנבדק ואף מטעם זה אין מקום להתיר את שאלות ההבהרה. יש להניח כי בדיקות רפואיות מתבצעות בצורה העדינה ביותר האפשרית וכן מבוצעות בימים אלה באופן זהיר ומבוקר תחת מגבלות התו הסגול. מכל מקום, אין בנימוקים אלה כשלעצמם כדי לאיין את ההצדקה בהעברת שאלה רלבנטית מתחום הרפאה שעניינה האם יש מקום לביצוע בדיקה רפואית נוספת (ההחלטה המקצועית-רפואית בענין זה מסורה למומחה).
9. יש ליתן לשני הצדדים את יומם באופן שלם ומלא ובשים לב לטיב הקביעות בחוות הדעת ראוי להיעתר לבקשת הנתבע ולהפנות למומחה שאלות הבהרה.
10. מטעם זה הבקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה מתקבלת.
11. החלטה בדבר הנחיות למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, כ"ט אלול תש"פ, (18 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.