מבוא

1. לפניי תביעה בסדר דין מהיר בשל נזקים שנגרמו לתובעת בעקבות נזילה מדירת הנתבעת ובעלה (להלן : "נגר"). בגדרה של התביעה עותרת התובעת לפצותה בסך של 42,000 ₪, בעבור עלות תיקון הליקויים בדירתה ואף ברכוש המשותף הסמוך לה, ובגין נזקים בלתי ממוניים. עוד עותרת התובעת להורות לנגר להסיר חיבור לקוי שביצעו למערכת הביוב של דירתה וצינור מרזב שחיברו בגג הבניין, היות ואלו גורמים לרטיבות ולנזקים בדירת התובעת.
2. נגר הגישו הודעת צד שלישי כנגד מבטחתם בזמנים הרלבנטיים, הראל חברה לביטוח (להלן: "חברת הביטוח").

רקע והליכים קודמים

1. התובעת מתגוררת בדירה בקומה השנייה בבית משותף בן שלוש קומות המצוי ברחוב רזיאל 36 בנתניה (להלן : "דירת התובעת") . הנתבעת ובעלה הם הבעלים של דירה בקומה השלישית, הממוקמת מעל דירת התובעת.
2. יצוין כי התביעה הוגשה תחילה כנגד ראובן נגר בלבד, ואולם, בשל מצבו הרפואי התבקשה החלפתו כבעל דין באשתו, הגב' חיה נגר, כנתבעת תחתיו (ראה לעניין זה החלטה מיום 29.4.2021).
3. עוד יצוין כי מי שהתנהל מול נגר ומול חברת הביטוח והשמאי מטעמה, בשמה של התובעת הוא בנה של התובעת, אבי דווידוביץ, מי שאף ייצג את התובעת בהליך זה. חרף מעורבותו האישית בנושא, לא שימש בנה של התובעת כעד בהליך זה ובחר לייצג את התובעת כבא כוחה.
4. במהלך שנת 2017 החלו להופיע כתמי רטיבות בדירת התובעת.
5. בעקבות פניה אל חברת הביטוח, שלחה האחרונה לדירות הצדדים שמאי מטעמה (להלן: "השמאי טובאל"). השמאי ביקר בדירת התובעת בחודש מרץ 2017. בחוות דעתו מיום 1.8.2017 קבע השמאי טובאל כי ניתן לקשור את נזקי הרטיבות בדירת התובעת לדליפה מצינור מכונת הכביסה בדירת הנתבעת. עלות תיקון הנזקים הוערכה בחוות הדעת בסך של 4,095 ₪ ונסמכה על הצעת מחיר שניתנה על ידי בעל מקצוע מטעם התובעת, יצחק טנקג'י (להלן: "טנקג'י").
6. ביום 28.8.2017 הוציא השמאי טובאל עדכון לחוות הדעת (להלן: "עדכון 1"). בעדכון 1 מציין השמאי כי בנה של התובעת פנה בשמה פעם נוספת לחברת הביטוח, לאחר תיקון הנזקים בדירת התובעת, והלין כי שוב התפשטו כתמי מים בתקרה שתוקנה וכי אף נגרמו סדקים למעטפת המבנה בשל הרטיבות. כמו כן, העביר דרישה כספית בסך של 6,095 ₪ הכוללת הסך של 4,095 ₪ בעבור תיקון נזקי המבנה, הצעת המחיר שכבר אושרה בחוות הדעת מיום 1.8.2017, וכן סך של 2,000 ₪ עבור הוצאות אירוח התובעת ובעלה המנוח בביתו של בנם במהלך ביצוע התיקון בדירה.

השמאי טובאל קבע בעדכון 1 כי היקף הנזק לדירת התובעת הוא על פי הצעת המחיר מאת בעל המקצוע שתיקן את הנזק ותואמת את אומדן עלות התיקון המקורי בחוות הדעת. משכך, אישר את הדרישה הכספית בסך 4,095 ₪. עם זאת, השמאי דחה את הדרישה הכספית בעבור דיור חלופי מאחר ולהערכתו משך תיקון הנזק לא היה צריך להמשך יותר מיום עבודה אחד.

בכל הנוגע לטענה כי שוב התפשטו כתמי מים בתקרה שתוקנה, קבע השמאי כי מאחר ולטענת המבוטחים לא ידוע להם על נזילה נוספת מדירתם לאחר תיקון הנזק, סביר כי בעל המקצוע מטעם התובעת תיקן את הנזק בתקרה בעודה רטובה ולא המתין להתייבשותה המוחלטת.

בכל הנוגע לטענה לסדקים במעטפת הבניין קבע השמאי לא הוכח כי הסדקים הנטענים מקורם בנזילה מדירת המבוטחת, ובכל מקרה על וועד הבית להציג תימוכין לטענה זו.

1. בחודש ספטמבר 2017 שילמה חברת הביטוח לתובעת סך של 4,095 ₪ בהתאם לחוות דעת השמאי טובאל.
2. נוכח הימשכות הופעת סימני רטיבות בדירתה, הגישה התובעת ביום 14.8.2018 תביעה למפקחת על רישום המקרקעין בנתניה (להלן: "המפקחת") כנגד ראובן נגר וחברת הביטוח, בה עתרה, למתן צו עשה לתיקון הנזילה בדירת נגר וכן לתיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מהנזילה לרכוש המשותף, למתן צו עשה שימנע מנגר שימוש בחלקת גג דירתה של התובעת וכן לפצותה בסך של 42,000 ₪ בגין תיקון הנזקים בדירתה ובגין נזקים בלתי ממוניים (תיק 280/18). בהחלטת המפקחת מיום 18.11.2018 נמחקה חברת הביטוח מכתב התביעה ובהמשך אף נמחק הסעד הכספי בהעדר סמכות עניינית למפקחת לדון בסעד זה.
3. בהליך בפני המפקחת מונה המהנדס ושמאי המקרקעין מר צבי רון (להלן: "המהנדס רון") כמומחה מטעם המפקחת, למתן חוות דעת באשר למקור הרטיבות בדירת התובעת, עבודות התיקונים הנדרשות ועלותן.
4. בחוות דעתו מיום 10.2.2019 קבע המהנדס רון, בין היתר, כי סימני הרטיבות בדירת התובעת מקורם בכשלים בצנרת בדירת הנתבע והעדר איטום תקין של חדר הרחצה בדירתו. המהנדס רון העריך את עלות התיקונים בדירת הנתבע בכ-16,000 ₪ ואת עלות התיקונים בדירת התובעת בכ-5,000 ₪ לפני מע"מ ופיקוח הנדסי. עוד ציין המהנדס רון בחוות דעתו כי - "הנתבע חיבר צינור דלוחין ממטבח דירתו אל צינור השופכין הדירתי בגג תוספת דירת התובעת. כמו כן הנתבע התקין מרזב מגג המבנה המנוקז אל גג תוספת דירת התובעת".
5. המפקחת, בפסק דינה מיום 26.5.2019, הורתה לנתבע לתקן על חשבונו את הליקויים בדירתו בהתאם להמלצות המהנדס רון בחוות הדעת. המפקחת הוסיפה כי מאחר שהנתבע טוען שביצע את התיקונים הנדרשים, הרי שככל שתתחדש הנזילה, יראו את הנתבע כמי שלא ביצע את התיקונים בהתאם לחוות הדעת.

המפקחת לא מצאה להיעתר לבקשת התובעת למתן צו להסרת המרזב וחיבור הדלוחין לצינור הביוב של דירת התובעת משני טעמים: האחד - הסעד נדרש לראשונה בשלב הסיכומים והיווה הרחבת חזית, והשני - בדיקתו של המהנדס רון לא העלתה כי המרזב הוא הגורם לרטיבות בדירת התובעת (פסה"ד צורף כנספח לכתב התביעה).

1. ביום 25.2.2020 הגישה התובעת את התביעה דנן. נגר הגיש הודעת צד ג' כנגד מבטחתו, חברת הביטוח הראל.
2. בעקבות הגשת התביעה ערך השמאי טובאל עדכון נוסף לחוות דעתו, עדכון מיום 25.11.2020 (להלן: "עדכון 2"), לאחר שביקר בדירת התובעת ביום 10.11.2020. על פי האמור בעדכון 2 הביקור בדירת התובעת נעשה לאחר שתוקנו הנזקים הנטענים בחדר הרחצה ובטרם תוקנו הנזקים הנטענים בחדר השינה.
3. בעדכון 2 ציין השמאי טובאל כי בכל הנוגע לחדר הרחצה זה שופץ בהרחבה ולפי מפרט גבוה בהרבה מזה שהיה ערב קרות הנזק הנטען שתועד על ידי השמאי בביקור הראשון בדירה. בכל הנוגע לחדר השינה, ציין השמאי כי קיימים נזקי רטיבות בקיר חדר השינה בדירת התובעת, אך לא נצפתה נזילה פעילה. תיקון הנזקים בחדר השינה הוערך על ידו בעלות של 4,850 ₪, מבלי להיכנס לשאלת האחריות לרטיבות. לדבריו, התובעת לא הציגה במועד הביקור הצעת מחיר מאת בעל מקצוע מטעמה עבור תיקון הנזק לקיר ותקרת חדר השינה, אך בנה מסר בעל פה כי עלות התיקונים מסתכמת בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

באשר לטענת התובעת בדבר נזקים במעטפת הבניין שנגרמו לטענת התובעת מהנחת צנרת ניקוז לא תקנית על ידי הנתבע, ציין השמאי טובאל כי אין באפשרותו להתייחס לטענה זו שכן מדובר ברכוש משותף.

טענות התובעת

1. טוענת התובעת כי היא פנתה מספר פעמים לנגר לצורך תיקון הנזקים ואולם, פניותיה לא נענו. משכך, פנתה ישירות לחברת הביטוח המבטחת את נגר וזו שלחה את השמאי טובאל שביקר בדירת התובעת בפעם הראשונה במחצית שנת 2017 ובפעם השניה בחודש יולי 2018, צילם את הנזקים וערך דו"ח שקבע מפורשות שהנזקים בדירת התובעת מקורם בנזילת מים מדירת נגר (ראה סעיף 9 לכתב התביעה).
2. לטענת התובעת, כתוצאה מהנזילה מדירת נגר נדרשו שלושה "סבבי תיקון" לצורך תיקון הנזק בדירתה - פעמיים במהלך שנת 2017 ופעם נוספת החל משנת 2018 (יוער כבר עתה כי בסיכומים טענה התובעת למועדים שונים של "סבבי תיקון").
3. טוענת התובעת כי הסבב הראשון הוא תיקון הנזק שנגרם בחודש מרץ 2017 והסתיים כבר בחודשים מאי-יוני 2017. בהעדר תיקון הנזק בדירת הנתבע המשיכו הנזילות בדירת התובעת ונדרש סבב תיקונים שני בחודש אוגוסט 2017. תיקוני הסבב השני הוערכו על ידי קבלן מטעם התובעת, טנקג'י, בכ- 7,500 ₪. הצעת מחיר זו הועברה לשמאי טובאל, לאחר שכבר בוצע ושולם בעבור תיקוני הסבב הראשון, והשמאי טובאל אישר בחוות דעתו מחודש אוגוסט 2017 כי הצעת המחיר נראית לו סבירה והוא מאשרה.
4. לטענת התובעת, נזקי המים לא אפשרו לה ולבעלה המנוח לקיים אורח חיים סביר בדירה, ובלית ברירה נאלצו היא ובעלה ז"ל לתקן על חשבונם את הנזקים בעלות של כ-13,000 ₪.
5. טוענת התובעת כי נגר ביצעו תיקונים חלקיים ומקומיים שעצרו את הנזילה באופן זמני בלבד, ולא כללו את הנזקים בקיר החיצוני של המבנה.
6. התובעת נאלצה לפנות להליך משפטי בפני המפקחת. המומחה רון קבע כי מקור נזקי המים הוא במערכת הדלוחין בדירת נגר, וקבע מפרט לתיקונים בדירת הנתבע תוך שהדגיש את הצורך בייבוש המקום. המומחה רון העריך את עלות התיקון בדירת התובעת בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי. לטענת התובעת, זוהי עלות תיקון נזקי "הסבב השלישי".
7. נגר התעלמו לטענתה מפסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין, לא ביצעו את התיקונים על פי המפרט שבחוות דעתו של המהנדס רון ולא פעלו לייבוש הרטיבות.
8. התובעת עותרת לחייב את נגר בסך של 42,000 ₪ : 4,000 ₪ - השלמה לעלות התיקונים שנגרמו במרץ 2017; 6,000 ₪ - תיקון נזקים שנגרמו באוגוסט 2017 (בכתב התביעה נטען כי מדובר בנזקים מהמחצית השניה של שנת 2018); 5,000 ₪ - תיקון נזקים נוספים בהתאם לחוות דעת המהנדס רון; 3,000 ₪ - ייבוש הרטיבות, בדיקת ביצוע התיקונים בהתאם לחוות דעת המהנדס רון ותיקון הליקויים ברכוש המשותף; 24,000 ₪ – נזק לא ממוני.
9. עוד עותרת התובעת, להורות לנגר להסיר את החיבור שביצע למערכת הביוב של דירתה ואת המרזב המנקז מים מגג הבניין המשותף לגג הדירה, אשר גורמים לטענתה לרטיבות, עובש ונזקי צבע. לטענת התובעת מדובר בגג הפרטי של הדירה אשר נבנה כחלק מהרחבת הדירה, ולפיכך מדובר בקניינה הפרטי. פעולות נגר עולות לטענתה כדי הסגת גבול במקרקעין.

טענות נגר

1. נטען כי מיד עם קבלת הודעת התובעת לגבי נזקי רטיבות בדירתה, פנו נגר לחברת הביטוח לבדיקת העניין וזו פיצתה את התובעת בגין נזקיה.
2. לטענתם, התיקונים בדירתם בוצעו באופן יסודי על ידי בעלי מקצוע ובהתאם לחוות דעת המהנדס רון.
3. עוד טוענים נגר כי אין בסיס לסכומים להם טוענת התובעת, וכי השיפוץ שבוצע על ידה נועד להתאים את חדר האמבטיה לצרכי אבי המשפחה עקב מוגבלותו, ללא קשר לנזק הנטען.
4. נגר הוסיפו וטענו כי דרישת התובעת לביצוע תיקונים בגג הבניין הינה באחריות וועד הבית, שכן מדובר ברכוש משותף.

טענות חברת הביטוח

1. חברת הביטוח מצטרפת לטענות נגר ומוסיפה כי מדובר בדירה ישנה והשיפוץ שבוצע בה אינו קשור לאירוע הנזילה.
2. עוד טוענת חברת הביטוח שסכום הנזק המוכח בדירת התובעת עומד על 5,000 ₪ בלבד, בהתאם לחוות דעת המהנדס רון.

הראיות

1. התובעת תמכה טענותיה בתצהירו של קבלן השיפוצים טנקג'י שביצע תיקונים בדירה, אלא שבהעדר התייצבות של מר טנקג'י לדיון ההוכחות, נמחק התצהיר מטעמו. כמו כן, הוגש תצהירה של התובעת עצמה.

לכתב התביעה צירפה התובעת חשבוניות שהוצאו על ידי הקבלן יצחק טנקג'י – האחת מיום 5.6.2017 על סך 4,095 ₪ והשנייה מיום 3.5.17 על סך 3,000 ₪. לסיכומיה צירפה התובעת חשבונית נוספת מיום 27.3.2017 על סך 619 ₪ בגין רכישת ניאגרה מ"חביב קרמיקה". עוד צירפה התובעת לכתב התביעה הצעת מחיר מיום 23.7.2017 על סך 7,500 ₪ עבור תיקונים שונים ובהם תיקוני איטום, צבע וטיח. כמו כן, צירפה התובעת לכתב התביעה את חוות דעתו של המהנדס רון.

1. מטעם נגר הוגש תצהירה של הגב' חיה נגר לאחר שתצהירו של בעלה ראובן נגר נמחק לאחר שלא יכול היה להתייצב להיחקר על תצהירו.
2. מטעם חברת הביטוח הוגש תצהירה של הגב' נעמה גב עובדת החברה. כמו כן, צורפה חוות הדעת של השמאי טובאל ושני עדכונים לחוות הדעת.
3. בדיון הראיות העידו התובעת, חיה נגר, נעמה גב והשמאי טובאל. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות חוות דעת המומחים והעדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד, כפי שיפורט להלן.
2. בחינת הראיות בפני מובילה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת תביעתה. למעשה, התובעת לא תמכה תביעתה בחוות דעת מומחים, הן לצורך הוכחת היקף הנזק בדירתה, הקשר הסיבתי בין הנזילה הנטענת בדירת נגר לנזק בדירתה, וחשוב מכך אומדן עלויות תיקון הנזקים. התובעת מבססת תביעתה על חוות דעת המהנדס רון והשמאי טובאל.
3. אמנם, יש בחוות דעתו של המהנדס רון והשמאי טובאל קביעות הנוגעות לקיומם של ליקויי רטיבות בדירת נגר שגרמו לנזקים בדירת התובעת ואף אומדן של עלויות תיקון. עם זאת, וכפי שיפורט להלן, יש בכך כדי לסייע לתובעת באופן חלקי בלבד שכן אין בחוות דעת מומחים אלו כדי לבסס את מלוא טענותיה של התובעת ודרישותיה הכספיות. מעבר לכך, התובעת לא הציגה ראיות נוספות, למעט מספר חשבוניות והצעת מחיר, שידונו להלן. תצהירו של הקבלן, יצחק טנקג'י, מי שביצע לטענת התובעת את התיקונים והוציא את הצעת המחיר והחשבוניות, לא התייצב לדיון הראיות ותצהירו כלל אינו משמש ראיה בהליך זה.
4. ודוק, גם אם עמדה התובעת בנטל להוכחת התרחשות הנזק אין בכך די, שכן לשם קבלת פיצוי כספי יש להוכיח גם את שיעורו של הנזק. יפים לעניין זה קביעת בית המשפט העליון בע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ :

"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין [...] על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (ההדגשה שלי – מ.י).

1. התובעת בענייננו לא עמדה בנטל להוכחת שיעור הנזק שנגרם לה, כפי שיפורט להלן. ודוק, לגרסת התובעת העבודות שנדרשו לצורך ביצוע התיקונים בוצעו בפועל. בנסיבות אלה, היה על התובעת להביא תיעוד המבסס טענותיה להוצאותיה הכספיות לצורך תיקון הנזקים. לא היתה כל מניעה להוכיח בצורה מדוייקת ומלאה באמצעות ראיות, לרבות חשבוניות וקבלות, הוצאות אלו. תיעוד זה לא הובא על ידי התובעת הנושאת בנטל השכנוע. גם אי העדתו של הקבלן מטעמה של התובעת שביצע, כטענתה, את עבודות התיקון, עומדת לחובתה.
2. התובעת אמדה את נזקיה הישירים כתוצאה מתיקון הנזקים בסך כולל של 18,000 ₪ (סעיף 28 לכתב התביעה). סבורני כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את נזקיה, למעט בכל הנוגע לאומדן הכספי בחוות דעת המהנדס רון. ואפרט.
3. בסעיף 28א לכתב התביעה עותרת התובעת לחייב את נגר בתשלום הסך של 4,000 ₪ בגין "השלמת תיקונים שנגרמו בשנת 2017 לסך של 8,000 ₪". דרישה זו דינה להידחות.

כאמור, התובעת תיקנה את הליקויים שנגרמו בחודש מרץ 2017 על ידי הקבלן טנקג'י בעלות של 4,095 ₪ (חשבונית / קבלה צורפה לכתב התביעה). השמאי טובאל קבע בחוות דעתו מיום 1.8.2017, שהוצאה לאחר שביקר בדירת התובעת בחודש מרץ 2017, כי הצעת המחיר בסך של 4,095 ₪ סבירה. בעדכון 1 קבע השמאי טובאל כי הדרישה הכספית בסך 4,095 ש"ח בגין תיקון הנזקים מאושרת. אין חולק כי סכום זה שולם לתובעת על ידי חברת הביטוח. עם זאת, השמאי דחה את הדרישה הכספית בסך 2,000 ₪ שנדרשה כהוצאות אירוח התובעת ובעלה המנוח בביתו של בנם במהלך תיקון הנזק מהטעם כי משך התיקון לא אמור לעלות על יום אחד.

1. התובעת עותרת לפצותה בסך נוסף של 4,000 ₪. לטענתה, דרישתה זו נדחתה על ידי חברת הביטוח ומשכך, בעת קבלת הפיצוי מחברת הביטוח סירבה התובעת, באמצעות בנה, לחתום על שטר סילוק וגמר חשבון.
2. דרישת התובעת לתשלום הסך הנוסף של 4,000 ₪ נטענה בכתב התביעה ללא כל פירוט ואף לא הובאו אסמכתאות לביסוסה.
3. בעוד שבכתב התביעה נטען כי מדובר בהשלמת תיקונים בשנת 2017 הרי שבדיון המקדמי מיום 25.11.2020 טען בנה של התובעת, עו"ד דווידוביץ, ביחס לדרישה זו : "... אני תבעתי סך של 8,000 ₪ מחברת הביטוח, נפתח תיק תביעה מתאים, על בסיס 4,095 ₪ חשבונית, 2,000 ₪ ללא קבלות שאבי ז"ל שילם לפועלים יומיים מזדמנים ו-2,000 ₪ בתור עוגמת נפש...".
4. הנה כי כן, התובעת הציגה גרסאות משתנות בכל הנוגע לדרישה זו. כך או כך, דרישה זו לא הוכחה כלל. אין כל חוות דעת התומכת בדרישה זו, הן ביחס לעלויות תיקון נוספות והן ביחס לתקופת הזמן שנדרשה לצורך ביצוע התיקון. קביעתו של השמאי טובאל לפיה משך זמן העבודה לא צריך להימשך יותר מיום אחד כלל לא נסתרה. לא הובאה ראיה אחרת הסותרת קביעה זו. לא ברור מגרסת התובעת כמה זמן נאלצה לשהות בביתו של בנה וכיצד חושבה הדרישה לפיצוי. ככל ומדובר בעוגמת נפש, הרי שהנזק הבלתי ממוני נתבע על ידי התובעת בתביעה דנן כרכיב נפרד ולא ברור, אם כן, מדוע נכלל גם בדרישה הכספית בסך 4,000 ₪.

התובעת גם לא הוכיחה התשלום הנטען ל"פועלים יומיים מזדמנים", מדוע נדרש ביצוע עבודה על ידם ומה טיב העבודה שבוצעה, מתי בוצעה העבודה וכיוצ"ב. החשבונית בגין רכישת ניאגרה צורפה אך ורק לסיכומי התובעת ולא כחלק מראיות התובעת. ממילא, אין כל ערך לחשבונית זו שכן לא ניתן לייחס חשבונית זו לעבודות התיקון בדירת התובעת ומדוע נדרש לבצע החלפת ניאגרה לצורך תיקון נזק הרטיבות.

1. דרישת תשלום סך של 6,000 ₪ בסעיף 28ב לכתב התביעה "בגין תיקון נזקים שנגרמו לדירת התובעת מנזילת מים מדירת הנתבע במחצית הראשונה של שנת 2018". גם דינה של דרישה זו להידחות בהעדר הוכחה.
2. יוער, כי בדיון המקדמי טען בנה של התובעת כי מדובר בתיקון נזקים בדירת התובעת ברבע האחרון של שנת 2017 (בסיכומים נטען כי מדובר בתיקון נזקים בחודש אוגוסט 2017). בנה של התובעת הפנה להצעת מחיר על סך 7,500 ₪ שצורפה לכתב התביעה. לטענתו, מדובר בהצעת מחיר שהוצאה על ידי הקבלן טנקג'י ביום 23.7.2017. לטענתו, הצעת המחיר ניתנה לאחר שהקיר בחדר השינה מאחורי המזגן התקלף (פרוטוקול מיום 25.11.2020 בעמ' 2 שורות 13-16).
3. למעשה, טוענת התובעת כי הצעת מחיר זו ניתנה לצורך ביצוע תיקוני "הסבב השני". בנה של התובעת אישר בדיון המקדמי כי תיקונים אלו בוצעו (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 25.11.2020 שורה 16). עם זאת, למעט הצעת המחיר לא הוצגו כל ראיה במומחיות המעידה על הצורך בביצוע התיקון, על הקשר הסיבתי בין נזילה מדירת נגר לנזק ואומדן עלויות התיקון. מעבר לכך, לא הוצגה קבלה או חשבונית המעידה על תשלום בעבור התיקון שבוצע והקבלן טנקג'י כאמור לא העיד.
4. בנסיבות אלה, מבקשת התובעת לבסס דרישתה זו על חוות דעת השמאי טובאל מיום 1.8.2017. לטענתה, הצעת המחיר על סך 7,500 ₪ הוצגה לשמאי טובאל וזה אישר, בפרק י"א לחוות דעתו, כי הצעת מחיר זו סבירה, וזאת לאחר שאושר ושולם עלויות תיקון הנזק בסבב הראשון.
5. עיון בחוות דעת השמאי טובאל מעלה כי אין בטענה זו כל ממש. בניגוד לטענת התובעת הרי שהשמאי טובאל ביקר, טרם הגשת התביעה, בדירת התובעת אך ורק בחודש מרץ 2017 ולא ביקר בדירה בחודש אוגוסט 2017. הדבר עולה באופן ברור מחוות הדעת מיום 1.8.2017. הביקור הנוסף היה בחודש נובמבר 2020 לאחר הגשת התביעה.
6. חוות הדעת מיום 1.8.2017 הינה ברורה. הערכת הנזק (בפרק י' לחוות הדעת) עוסקת בתביעה על סך של 4,095 ₪ והערכה של השמאי כי הערכת הנזק היא סבירה. בפרק י"א שכותרתו "הסברים להערכה" צוין כי התביעה נסמכת על הצעת מחיר מאת בעל מקצוע מטעם צד ג' (התובעת).

ברי כי "הצעת המחיר" המצוינת בפרק י"א היא ביחס לעבודות התיקון בסך 4,095 ₪. אין כל אזכור בחוות דעת השמאי טובאל להצעת מחיר בסך של 7,500 ₪. טענת התובעת לפיה לא הוצגה לשמאי "הצעת מחיר" על סך 4,095 ₪ אלא חשבונית ומשכך, יש להסיק כי השמאי ראה את הצעת המחיר על סך 7,500 ₪, הינה טענה מופרכת.

1. אם בכך לא די, הרי השמאי נחקר בעניין זה והעיד כי ככל הנראה לא ביקר בדירה אחרי הביקור מחודש מרץ 2017 וכי לו היה מבקר בדירה היה מתעד את הביקור (פרוטוקול מיום 8.6.2021 בעמ' 20 שורות 20-21). כאשר נשאל על סמך מה אישר הצעת מחיר על סך של 7,500 ₪ השיב : "אני לא רואה שיש אישור של סכום כזה ולא ראיתי הצעה כזו" (עמ' 20 שורות 22-23).

זאת ועוד, מחוות דעת השמאי עולה כי המסמך האחרון שעמד בפניו בעת עריכת חוות הדעת הינו מיום בעת מיום 2.7.2017, קרי לפני הצעת המחיר בסך 7,500 ₪ שניתנה, לכאורה, ביום 23.7.2017.

עוד יש לציין כי אין ממש בטענת התובעת לפיה תיקון הנזק של הסבב הראשון כבר הסתיים בחודש מאי – יוני 2017 ואף שולם ומשכך, התייחסות השמאי בחוות הדעת מיום 1.8.2017 היא להצעת המחיר בסך של 7,500 ₪. אישור התשלום בסך של 4,095 ₪ אושר על ידי השמאי בעדכון 1 לחוות דעתו, מיום 28.8.2017, ושולם רק בחודש ספטמבר 2017.

מעבר לנדרש יוער כי בעדכון 1 לחוות הדעת קבע השמאי טובאל כי יש לדחות טענת התובעת להתפשטות כתמי מים בתקרה עקב נזילה מדירת הנתבע וקבע כי חוות דעתו נותרה ללא שינוי.

1. אוסיף, כי התובעת צירפה חשבונית על סך 3,000 ₪ שהוצאה על ידי הקבלן טנקג'י, ככל הנראה ביום 3.5.2017. בחשבונית צוין כי ניתנה בעבור "שיפוץ". לא ברור האם התובעת ביקשה לייחס חשבונית זו לעבודות תיקון שבוצעו, לטענתה, בסבב השני כחלק מהצעת המחיר על סך 7,500 ₪, או קודם לכן. חשבונית זו הוצאה לכאורה עוד בטרם ניתנה הצעת המחיר כך שלא ברור כיצד היא תומכת בתיקוני הסבב השני. מאידך, ככל והיא נוגעת לתיקון נזקי הרטיבות לא ברור מדוע לא הוצגה לשמאי טובאל יחד עם הצעת המחיר או החשבונית על עלות התיקון בסך 4,095 ₪.

אם בכך לא די, הרי שעיון בחשבונית על סך 4,095 ₪ צוין כי ניתנה בעבור שירות תיקונים לתובעת בכתובת ברחוב רזיאל 36 (וכך גם צוין בהצעת המחיר על סך 7,500 ₪) ואילו בחשבונית על סך 3,000 ₪ צוין עבור "שיפוץ – אביחיל דוידוביץ". על פי כתבי הטענות מדובר בכתובתו של בנה של התובעת.

1. יש לדחות אף את דרישת התובעת לתשלום הסך של 3,000 ₪ (סעיף 28ד לכתב התביעה) בעבור ייבוש המקום, בדיקת עמידה בביצוע התיקונים בדירת נגר על פי מפרט המהנדס רון, וביצוע תיקון ליקויים ברכוש המשותף שבאזור דירת התובעת כתוצאה מהנזילה מדירת נגר.

לא הוצגה כל ראיה במומחיות או ראיה אחרת המעידה כי עבודות תיקון הליקויים על ידי הנתבע לא בוצעו בהתאם למפרט המהנדס רון. ממילא, ככל ולטענת התובעת לא פעלו נגר בהתאם לקביעות המפקחת בפסק דינה, על התובעת לפנות בהליך מתאים.

מעבר לכך, לא נדרש בתביעה זו צו עשה להורות לנגר לבצע את תיקון הליקויים. התובעת עותרת, למעשה, לפסיקת פיצוי בעבורה בסך של 3,000 ₪ בגין עבודות שנדרש נגר לבצע בדירתו שלו, לרבות עבודות ייבוש וביצוע בדיקות כי נגר עמד בתיקון הנדרש בהתאם למפרט המהנדס רון. אין כל בסיס לדרישה זו. כך גם אין כל בסיס לפסיקת פיצוי לתובעת הנוגעת לתיקון ליקויים ברכוש המשותף.

מעבר לכך כי מדובר בדרישה חסרת בסיס, הרי שגם הסכום הנתבע לא עוגן בראיה כלשהי ובדיון מיום 25.11.2020 טען בנה של התובעת כי מדובר בהערכתו בלבד (בעמ' 2 שורות 22-23).

1. יש לקבל דרישת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום הסך של 5,000 ₪ בהתאם לקביעת המהנדס רון בחוות דעתו במסגרת ההליך בפני המפקחת. למעשה, סכום הנזק המוכח עומד על סך זה בלבד. יוער כי אין מקום לפסוק גם פיצוי בגין רכיב פיקוח הנדסי משלא הוכח כי בוצעו תיקונים עם פיקוח הנדסי.
2. עוד יש להוסיף כי לאחר הגשת התביעה ביקר השמאי טובאל פעם נוספת בדירת התובעת וערך ביום 25.11.2020 עדכון 2 לחוות הדעת. כפי שפורט לעיל, השמאי טובאל לא הבחין בנזילה פעילה והעריך את הנזק לחדר השינה של התובעת "מבלי להיכנס לשאלת האחריות" בסך של 4,850 ₪. עוד צוין באותו עדכון לחוות הדעת כי בנה של התובעת ציין כי בשנת 2019 שוב הופיעו סימני רטיבות בחדר השינה ויש צורך בתיקון החדר בסך של 5,000 ₪. זה המקום לציין כי המהנדס רון בחוות דעתו מיום 10.2.2019 התייחס הן לנזקים בחדר הרחצה של התובעת והן בחדר השינה, כך שיכול ויש חפיפה בין אומדן תיקון הנזק על ידי המהנדס רון והאומדן בעדכון 2 לחוות דעת טובאל. כך או כך, הנזק הנטען בעדכון 2 לחוות דעת טובאל כלל אינו כלול בכתב התביעה.
3. פיצוי בגין נזקים עקיפים ונזקים בלתי ממוניים– התובעת עתרה לחייב את נגר בסך של 24,000 ₪ בגין נזקים עקיפים כגון פינוי הדירה בכלל וחדר השינה בפרט, טרחה טרדה וחוסר יכולת לעשות שימוש סביר בחדר השינה שלה ופגיעה חמורה באיכות חייב במשך שלוש שנים.
4. נקבע בפסיקה כי הפיצוי בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, ועלות התיקונים לרבות הצורך לפינוי מהדירה לצורך ביצועם (ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו)). סבורני כי בנסיבות העניין סכום הפיצוי בסך של 24,000 ₪ הינו סכום מופרז ומוגזם, אשר אינו עומד ביחס ישר לשאר סכומי התביעה שהתקבלו וכבר נפסק שחייב להיות מתאם בין הנזק הישיר שנגרם לבין עוגמת הנפש. כמו כן, אין מדובר בענייננו בנזק בהיקף גדול (ראה עדותו של השמאי טובאל (עמ' 19 לפרוטוקול, סעיף 34), והתובעת אף לא נאלצה לפנות את דירתה לצורך ביצוע תיקונים בדירה ( בהתאם לחוות דעת השמאי טובאל). התובעת לא הוכיחה את משך זמן ביצוע התיקונים ולא שוכנעתי כי נגרמה פגיעה של ממש באיכות חייה של התובעת המצדיקה פיצוי בסך של 24,000 ש"ח.

עם זאת, עסקינן בדירת מגורים ואין ספק שקיומם של נזקי רטיבות בדירה אינם מאפשרים שימוש סביר בכל חלקי הדירה, ויש בהם כדי לגרום עגמת נפש, וכן בעצם ביצוע התיקונים נגרמת אי נוחות לתובעת. כמו כן, הליקויים נצפו על ידי המהנדס רון בשנת 2019 כאשר הנזק בדירת התובעת כתוצאה מליקויים בדירת נגר החל עוד בחודש מרץ 2017, קרי התיקונים שביצעו נגר לאורך התקופה, אם ביצעו, לא הובילו לפיתרון שימנע את הנזילות.

1. שקלול הנסיבות מביא למסקנה כי הסכום הראוי לפסוק בגין נזק בלתי ממוני הוא בסך של 5,000 ₪.
2. מתן צו עשה לחיבור צנרת המטבח והתקנת המרזב - התובעת טוענת כאמור, כי הנתבע ביצע על גג דירתה חיבור צנרת שלא כדין, והתקין מרזב המנקז את מי הגשמים לכיוון גג הדירה, באופן הגורם לנזקי רטיבות בדירה. לשיטתה, הגג המהווה חלק מהרחבת הדירה הוא רכושה הפרטי, שכן היא זו שנשאה בתשלום המלא עבור בניית ההרחבה. התובעת מבססת את תביעתה בהקשר זה, על עוולת הסגת גבול במקרקעין ומטרד ליחיד.
3. סעיף 52 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") מגדיר את המונח "רכוש משותף" –

"כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת".

מלשון הסעיף עולה כי גגות הבניין המשותף הינם רכוש משותף.

1. ראוי לציין כי הוצאתו של חלק מסוים מהרכוש המשותף והצמדתו לדירה פלונית יכולות להיעשות בהסכמת כל בעלי הדירות בבית המשותף, לפי סעיף 62(א) סיפא לחוק המקרקעין שזו לשונה:

"... אין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות".

בענייננו לא הוצגה כל אסמכתא המעידה על הצמדת הגג לדירת התובעת. יוצא, איפוא, שגג הדירה הינו חלק מהרכוש המשותף, ואין בעובדה שהתובעת בנתה את התוספת לדירה על חשבונה כדי לשנות ממעמד זה. משלא הוכחו זכויותיה של התובעת בשטח הגג, לא הוכחה עילת תביעה של הסגת גבול.

1. מעבר לכך, לא הוכח כי החיבורים שביצע הנתבע עולים כדי מטרד ליחיד או גורמים לנזקי הרטיבות בדירת התובעת ומשכך מהווים הפרעה של ממש לשימושה הסביר בדירה. לא הובאה כל ראיה המעידה על כך. המהנדס רון לא קבע בחוות דעתו כי חיבורים אלו הם הגורמים לרטיבות. אף המפקחת בפסק דינה דחתה טענה זו של התובעת ונמנעה ממתן הסעד המבוקש (סעיף 19 לפסק דינה של המפקחת).

סוף דבר

1. לסיכום, התביעה הכספית מתקבלת בחלקה, ואילו התביעה למתן צו עשה, נדחית.
2. נגר והצד השלישי הגיעו להסדר דיוני לפיו ככל ולא תדחה התביעה, תישא חברת הביטוח מכל סכום שייפסק בסך של 5,000 ₪. ככל וייפסק סכום מעל 5,000 ₪, ישאו בו נגר וחברת הביטוח כל אחד במחצית מהסכום.
3. לפיכך, ובהתאם להסדר הדיוני, חברת הביטוח הראל תשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ +מע"מ. בנוסף, הסכום שנפסק בגין הנזק הבלתי ממוני, בסך 5,000 ₪, ישולם על ידי נגר וחברת הביטוח בחלקים שווים. לסכומים לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
4. כמו כן, אני מחייבת את נגר וחברת הביטוח, בחלקים שווים, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,800 ₪. סכום זה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
5. לא מצאתי לפסוק לתובעת שכר טרחת עו"ד בהליך זה. התובעת הגישה תביעה בסכום מופרז שהתקבלה רק בחלקה הקטן. כמו כן, התובעת, באמצעות בא כוחה, בחרה לנהל את ההליך עד תומו, הגם שהבעייתיות בראיות התובעת ובחלק מהעילות והסעדים הנתבעים בגדרה של התביעה הובררה כבר בתחילתו של ההליך. התובעת באמצעות בא כוחה אף בחרה להגיש בקשות רבות במסגרת ההליך, חלקן ללא כל בסיס, תוך סרבול ההליך ונקיטת פעולות באופן בלתי מידתי לאופי הדיון ולעלותו. לא ניתן להתעלם גם מהתנהלותו של בא כח התובעת במהלך הדיונים, שלוותה בהפרעות חוזרות ונשנות, באופן שהקשה על ניהול יעיל של ההליך, הפרעות שתועדו רק בחלקן בפרוטוקול הדיונים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ב, 29 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.