תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים מיום 12.2.19.

1. לטענת התובע, בזמן שרכבו חנה בחניית ביתו ברחוב משעול הכורם בכרמיאל, משאית בה נהג הנתבע 1 פגעה ברכבו וגרמה לו נזק בחלקו האחורי, תוך שהוא עוזב את המקום מבלי להשאיר פרטים.
2. התובע לא ראה את הפגיעה הנטענת, אך טען כי שכן שלו ראה ושמע את הפגיעה, תיעד אותה ושלח לו תמונות בווטסאפ מהן ניתן לזהות את המשאית לרבות את לוחית הרישוי. על בסיס תמונות אלה ודברי השכן, פנה התובע למשטרה והגיש תלונה על התאונה וכך הצליח לאתר את פרטי הנתבעים. התובע אף טען כי זמן קצר לאחר מכן חזר נהג המשאית למקום התאונה, אך גם הפעם לא השאיר כל הודעה.
3. הנתבע 1, נהג המשאית, הכחיש מכל וכל כי פגע ברכב התובע. לטענתו אמנם עבר במקום במסגרת עבודתו, אך לא הייתה כל פגיעה ברכב. לשם השלמת התמונה יצוין, כי הנתבעת 3 היא מבטחת המשאית והנתבעת 2, בעלת הרכב. הנתבע 1 אישר כי גם חזר למקום, אך טען כי עשה זאת כדי לאסוף עובד אחר שהוריד במקום לצורך פריקת סחורה.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחני את מכלול חומר הראיות, התרשמתי מעדויות הצדדים באופן בלתי אמצעי מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי, וזאת מהטעמים הבאים:
2. עדותו של התובע הייתה מהמנה ולפיה זמן קצר לאחר התאונה, התקשר אליו שכנו, סיפר לו כי ראה ושמע את התאונה ואף שלח לו תמונות ברורות של המשאית (משאית "איקאה") בה מופיע מספר לוחית הרישוי של משאית הנתבעת. כך מסר התובע בעדותו לפני ועדותו לא נסתרה:

" אני ישבתי בבית שותה קפה בבוקר. פתאום התקשר אליי השכן זיו ואמר לי שמישהו נתקע ברכב שלי. הדירה שלו נמצאת מעל החניה. קומה רביעית. המשאית היתה מתחתיו. הוא צילם את הכל. אמרתי לו שישלח את התמונות והוא שלח לי. אני לא צילמתי את התמונות ולא ראיתי את התאונה כי הדירה שלי היא בצד ההפוך.

התקשרתי מיד למשטרה. באו ואמרו לי שאני אגיש תביעה. הוא נתן לי אישור לנסוע עם האוטו למרות התאונה. אותו שכן אמר לי שהנהג שפגע ברכב, הוא ראה את הנזק וברח. שאחפש אותו בכרמיאל.

הוא חזר לראות את הנזק אחרי רבע שעה. הייתי במשטרה בזמן הזה. הוא אמר לי שהוא יעיד.

ש. לגבי הרכב שפגע באוטו שלך, זיהית את מספר הרכב?

ת. הוא שלח לי תמונות של הרכב. מופיע מס' רישוי ברור" (עמ' 3 ש' 2 – 10 לפרוט' מיום 26.05.21).

1. אמנם התובע לא ראה בעצמו את התאונה, אך הציג ראיות המעידות על כך ששכנו הוא זה שהתקשר אליו סמוך לאחר התאונה ואף שלח לו תמונות של המשאית הפוגעת. לכתב התביעה צורפו תמונות של המשאית שאכן נשלחו לתובע על ידי השכן מר זיו, באותו יום בו ארעה התאונה – 12.02.2019 (אחת התמונות כוללת תאריך משלוח בווטאספ). התובע אף פנה והתלונן במשטרה על הארוע ומסר את פרטי המשאית. בנוסף בתמונות ניתן לראות בבירור את מספר הרישוי ואת המשאית הנושאת שלט "איקאה" (הגם שרגע התאונה לא תועד).
2. השכן של התובע, שעל פי הנטען ראה את התאונה, מר זיו, מסר את עדותו לפני ביום 13.12.21, לאחר שהוצא נגדו צו הבאה, הגם שלטענתו מעולם לא קיבל זימון כנדרש להגיע ולמסור עדות. עם זאת, בעדותו מסר כי אינו זוכר את פרטי האירוע או כי דיווח לתובע על התאונה, מנגד לא הכחיש כי שלח לתובע תמונות של המשאית. התרשמתי כי אכן אותו שכן ניסה למסור עדות כללית ומעורפלת, מבלי שסיפק כל הסבר מניח את הדעת מדוע אם כך התקשר לתובע ושלח לתובע מספר תמונות של המשאית באותו יום בו ארעה התאונה.

ויוטעם אין מדובר בתמונה אחת בודדת בלבד אלא מספר תמונות, כ-5 תמונת ברורות היטב בהן נראית המשאית נוסעת במקום. עדותו של השכן הייתה מתחמקת תוך שהוא חזר והשיב על מרבית השאלות כי אינו זוכר, ואף לא זכר כי התקשר לתובע ושלח לו את התמונות. העד אף ביקש תחילה כי התמונות יוצגו לו לפני שהשיב. עדות זו אינה סבירה ביחס לארוע שהתרחש אך בחודש פברואר 2019. בעניין זה מצאתי גם לקבל את עדות התובע לפיה בשל סכסוך שפרץ בינו לבין שכנו, מר זיו, סירב השכן להגיע ולהעיד לטובתו.

1. יצוין כי תמונות של משאית הנתבעים כפי שהועברו אל התובע בווטצאפ, צורפו לכתב התביעה. עוד יצוין כי בדיון מיום 26.5.21 הציג התובע במכשיר הנייד שלו התכתבות בווטצאפ עם השכן ממועד התאונה מתאריך 12.02.19 (ראה עמ' 3 שורה 24 לפרוט').
2. נהג הנתבעים, הנתבע 1, מסר כי אמנם נהג במשאית שצולמה בתמונות בסמוך למקום התאונה, אך לטענתו לא פגע בשום רכב וכי הסיבה שחזר למקום בו נמצא רכב התובע לאחר כרבע שעה, היא מאחר שהשאיר עובד אחר כדי שיסייע בפריקת הובלה ואז חזר כדי לאסוף אותו.
3. הנתבע מסר כי העובד הנוסף שהיה במקום שמו אדיר גז ולמרות זאת הנתבעת לא דאגה לזמן אותו לדיון ההוכחות הראשון שהתקיים בתיק. עם זאת, אותו עד זומן על ידי הנתבעים (בהתאם לבקשת הנתבעים ולהחלטתי מיום 18.10.21) ואפילו התייצב לדיון ההוכחות נוסף שהתקיים ביום 13.12.21, אלא שהנתבעת הודיעה כי היא מוותרת על עדותו.

יצוין כי הנתבע מסר בעדותו במשטרה וחזר והדגיש מספר פעמים, כי לא פגע בשום רכב, כך גם ציין בטופס ההודעה על התאונה מיום 21.3.19 (ההודעה של הנתבע 1 במשטרה נמסרה ביום 6.5.19). אלא שכאמור הנתבע לא סיפק הסבר מניח את הדעת מדוע לא צילם את המשאית סמוך לאחר התאונה כדי לשלול פגיעה ברכב התובע, וזאת גם כדי להוכיח לטענתו כי לא נגרם כל נזק למשאית.

1. עם זאת, יש לזקוף לחובת הנתבעים את אי העדתו של הנוסע הנוסף (העובד שהיה עם הנתבע במשאית) למרות שכבר התייצב לדיון בבית משפט. אותו עד יכול היה לאשר כי אכן המשאית לא פגעה ברכב התובע ומדוע המשאית חזרה למקום זמן קצר לאחר התאונה.

כבר נפסק כי הימנעותו של צד מגילוי ראיה או מזימונו של עד שבשליטתו, יכול שתביא את בית המשפט לידי מסקנה כי אילו הוצגה אותה הראיה או זומן העד הדבר היה פועל לרעתו (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד ל(1) 736, 760 (1980) ר' בנוסף ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 455/88 חדד נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ, פ"ד נה(5) 655 (1991)). ע"א 4063/04 הפניקס - חברה לביטוח בע"מ נ' רומן לסקר (תל-אביב-יפו), [פורסם בנבו], 23/11/2006)).

1. בנסיבות אלה מצאתי לקבוע, כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי אכן רכב הנתבעים פגע ברכבו מאחור.

הנזק שנגרם לרכב התובע

1. התובע ביקש לחייב את הנתבעים בנזק שנגרם לרכבו בסכום של 7,096 ₪, בהתאם להערכת שמאי בתוספת שכר טרחת שמאי בסך 850 ₪ וכן נזק עקיף שנגרם לו, לרבות אובדן ימי עבודה, רכיב שהוערך על ידו בסכום של 3,000 ₪.
2. לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובתמונות הנזק שנגרמו לרכב התובע, מצאתי לקבל התביעה בעניין שיעור הנזקים ושכ"ט השמאי. השמאי בדק את הרכב יום לאחר התאונה ביום 13.02.19 ואישר את אופי הפגיעות שנגרמו לרכב, פגיעה בחלק אחורי שמאלי, כנף אחורית שמאלית (גם תמונות הנזק שצורפו לחוות הדעת תומכות באופי הפגיעות והיקף הנזק).
3. עם זאת לא מצאתי לחייב את הנתבעים בפיצויים בגין אובן ימי עבודה, או השבתת הרכב, שכן למעט רכיב של הוצאות משפט לא הוכחו הוצאות או נזקים נוספים, ולא הוצגו ראיות על אובדן ימי עבודה או ימי השבתה. יתר על כן, התובע אישר כי גם לאחר הפגיעה ברכבו נסע למשטרה עם הרכב כדי להגיש תלונה. מדובר בפגיעה בחלק האחורי של הרכב ולא הוכח כי לא ניתן היה לסוע עם הרכב או כי משך התיקון הדרוש עולה על מספר שעות עבודה.
4. התובע צרף אישור, כי לא תבע מחברת הביטוח פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכבו כתוצאה מאותה תאונה.
5. באשר לטענת העד, השכן של התובע, כי מעולם לא זומן לדיון בבית משפט, קודם לצו ההבאה שהוצא נגדו, הרי שיש לדחות את הטענה. התובע צירף לתגובתו מיום 12.08.21 אישר מסירה יחד עם תצהיר של השליח, לפיו ההחלטה מיום 26.05.21 המורה על זימון העד לדיון בבית משפט הומצאה לעד כנדרש ביום 28.05.21, ולמרות זאת כאשר התבקש העד לאשר הגעתו, סירב לאשר זאת.

התוצאה:

אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתבוע את הסכומים הבאים:

1. 7,096 ₪ - הערכת הנזקים בהתאם להערכת שמאי.
2. 850 ₪ - שכ"ט שמאי.
3. 500 ₪ - שכר העד, השכן שהתובע זימן.
4. 1,100 ₪ - הוצאות משפט (כולל אגרת תביעה).
5. 2,500 ₪- שכ"ט עו"ד.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

מאחר שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר, הרי שבהתאם לתקנה 82(ב) לתקנות הסדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 פסק הדין נומק באופן תמציתי.

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ב, 27 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.