1. בעניינו של המשיב 1 ניתן צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").
2. לזכות המשיב 1 צבורים אצל המבקשת כספים בסך של כ- 394,000 ₪ במסגרת קופות גמל, מתוכם 148,730 כספי פיצויים בבעלות מעסיקתו של המשיב 1 וכספי תגמולים בסך 245,294 ₪.
3. בשנת 2015 לווה המשיב 1 מהמבקשות הלוואה בסך 47,780 ש"ח מתוך ערך הפדיון של הכספים שנצברו בחשבונו בקרן הפנסיה.
4. משלא עמד המשיב 1 בהחזר ההלוואה ונקט בהליכי חדלות פירעון, עותרת המבקשת לאפשר לה לקזז את יתרת ההלוואה (סך של 50,912 ש"ח, נכון ליום 26.7.20) מכספי המשיב 1 הצבורים ומתנהלים אצלה.
5. המבקשת צירפה לבקשה את חוזה ההלוואה שעליו חתם המשיב 1, שהכתוב בו נראה באופן מטושטש בלבד. כן הגישה המבקשת העתק ריק של החוזה שעליו חתם המשיב 1, ואף על פי כן טען המשיב 1 כי משעה שאין בידי המבקשת להציג עותק קריא של הסכם ההלוואה הנושא את חתימתו, לא ניתן לקבוע כי הוא הסכים לקיזוז. בהקשר זה נטען עוד כי ביצוע הקיזוז יפגע בעתידו הכלכלי של היחיד, אך נכתב כי לו היה מוצג הסכם קריא בחתימתו של המשיב 1, כי אז לא היה מתנגד לקיזוז. גם הממונה על חדלות פירעון טען שההסכם אינו קריא ועל כן לא הוכח כי המשיב 1 הסכים לקיזוז.
6. בהחלטתי מיום 27.9.20 קבעתי כי השוואת ההסכם החתום להסכם הריק שהוגש לדוגמא, מלמדת כי מדובר באותו הסכם בדיוק, ועל כן ניתן לקבוע כי בחתימתו על ההסכם, המשיב 1 הסכים לקיזוז.

1. מתוך הסכם ההלוואה עולה כי למבקשת עומדת זכות לפירעון מיידי של יתרת ההלוואה עקב פתיחה של המשיב 1 בהליכי חדלות פירעון.

עוד עולה מתוך ההסכם, כי למבקשת זכות לקזז את יתרת ההלוואה מכספי המשיב 1 הצבורים אצלה. זכות זו עולה מתוך סעיף 11 להסכם ההלוואה, מתוך סעיף 255 לחוק חדלות פירעון, מתוך תקנה 16 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב- 2012 והיא הוכרה גם בפסיקת בית המשפט העליון (רע"א 2512/17 פינצ'ב נ' מגדל חברה לביטוח (פורסם בנבו 10.4.18)).

1. מאחר והמשיב 1 עובד עדיין אצל אותו מעסיק, הכספים המופקדים בקופת הפיצויים אינם נזילים, ולא ניתן לעשות בהם שימוש לצורך קיזוז יתרת ההלוואה, וככל שיותר הקיזוז, הוא יעשה מכספי הגמל.
2. אשר לעיתוי הקיזוז, מקובלת עלי העמדה העקרונית שלפיה, ככל שניתן לפרוע את החוב באופן סביר ממקור אחר, יש לעשות כן, שכן קיזוז החוב מתוך כספי הגמל שטרם הגיע מועד פרעונם כרוך בתשלום מס גבוה, ועשוי לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד ובכספי החיסכון שנועד לעת זקנה.
3. עם זאת, משעה שהמשיב 1 מצוי בהליך של חדלות פירעון, לפניו עוד 12 שנות עבודה עד הגיעו לגיל פרישה, ולא הוצע על ידו כל מקור אחר לפירעון ההלוואה, הרי שאין מנוס משימוש בכספי קופת הגמל לשם כך.

עמדת הממונה על חדלות פירעון, שלפיה על המבקשת להמתין עד לסיום ההליך לצורך ביצוע הקיזוז, היא עמדה שלא ניתן לקבלה שכן היא שומטת את הקרקע תחת המנגנון של שימוש בקופת הגמל כבטוחה לפירעון הלוואות והיא עלולה אף לפגוע בציבור הלווים. לו הייתה המבקשת יודעת כי לצורך מימוש הבטוחה במקרה של אי פירעון יהיה עליה להמתין עד לסיום הליכי חדלות הפירעון או להמתין יחד עם הנושים הכללים לחלוקת כספי קופת הנשייה, הדעת נותנת כי לא הייתה מלווה את הכספים למשיב 1 או שהייתה מייקרת מאד את עלות ההלוואה. יתרה מכך, המתנה עד לסיום הליכי חדלות הפירעון, שעשויים להימשך מספר שנים, תוסיף ריבית לחוב שאינו משולם, וזו עשויה לעלות אף על המס שיהיה על המשיב 1 לשלם עקב פירעון מוקדם של חלק מכספי התגמולים הצבורים לזכותו אצל המבקשת.

1. לנוכח טיבה של הבטוחה שבה מחזיקה המבקשת, אין היא חייבת להגיש תביעת חוב לצורך ביצוע הקיזוז (ראו החלטתי בחדל"פ 35762-04-20 זיו נ' הממונה על חדלות פירעון ואח' (25.9.20)).
2. לפיכך, המבקשת רשאית לקזז את יתרת ההלוואה שלווה ממנה המשיב 1 בסכום המעודכן למועד ביצוע הקיזוז, ואין היא נדרשת להגיש תביעת חוב לשם כך. משעה שכספי הפיצויים אינם נזילים, הקיזוז יבוצע מתוך כספי התגמולים.
3. על המשיב 1 להמציא למבקשת בתוך 14 ימים מהיום את אישורי המס הנחוצים לצורך תשלום המס שבו הוא חב על פי החוק. ככל שלא יומצאו אישורי המס, ינוכה סכום המס המקסימלי החל על משיכת הכספים.
4. משהוגשה תגובת הנאמנת, הדיון שנקבע ליום 3.11.20 התייתר והוא מבוטל.
5. המזכירות תעביר העתק ההחלטה למבקשת, ליחיד, לנאמנת ולממונה על חדלות פירעון.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.