1. לאחר שעיינתי בבקשת התובע לפטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט במימון ביניים של הנתבעות, בתגובת הנתבעות ובתשובת התובע – אני מוצאת לנכון לדחות את בקשת התובע ואנמק.
2. סמכותו של בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת קבועה בתקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – "התקנות") הקובעת כי:

"בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה." (ההדגשה שלי – מר"א).

1. סמכות זו עוגנה קודם לכן בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות הקודמות").
2. הפסיקה שהתייחסה לסמכותו של בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנות 127 ו - תקנה 130(א) לתקנות הקודמות קבעה כי השימוש באפיק דיוני זה צריך להיות החריג, שייעשה בו שימוש רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים ומספקים לסטייה מהכלל הנ"ל (ראו רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, 23.3.97).
3. בעניין זה, בית המשפט העליון קבע לא אחת כי על בעל דין המבקש לפוטרו מצירוף חוות דעת רפואית מוטל "נטל כבד". בגדר נטל זה, בעל הדין נדרש לשכנע את בית המשפט בדרגת שכנוע גבוהה, ובאופן המגובה בראיות, כי קיימים "טעמים מיוחדים" לכך שלא עלה בידיו, על-אף שעשה מאמצים סבירים, לאתר מומחה רפואי לצורך צירוף חוות דעתו לכתב התביעה. נקבע כי "טעמים מיוחדים" לענין זה יכול שיהיו למשל מקרים בהם חסרון כיס הוא שמנע מבעל הדין לצרף את חוות הדעת האמורה; מקרים בהם בית המשפט השתכנע כי קיים קושי ממשי באיתור מומחה בתחום הרלוונטי לתביעה וכיו"ב (ר' למשל רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב, פסקאות 9-8 לפסק הדין (09.12.2018)).

1. עוד נקבע, כי על התובע להראות יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, וכי אין מדובר בתביעת סרק. רק בהתקיים כל אלו, רשאי בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעמו (ראו רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים וולפסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (8.5.12)).
2. דומה כי הלכות אלו עודן רלוונטיות גם ביישומה של הוראת תקנה 87(ד) לתקנות.
3. בענייננו, בבקשתו של התובע צוין בצורה לאקונית כי: "מחיסרון כיס התובע לא יכול היה לצרף חוו"ד רפואית מטעמו. בנסיבות הטראגיות, התובע עונה על כל התנאים המוכרים בפסיקה הפוטרים אותו מהגשת חוו"ד מטעמו, בהיעדר יכול (צ"ל "יכולת" –מר"א) למימון...".
4. לבקשתו של התובע לא צורפו אסמכתאות רלוונטיות שיש בהן כדי להוכיח "חיסרון כיס" של התובע עצמו או של יורשיו ולא פורט כיצד עונה התובע על התנאים האמורים או כיצד פעל על מנת להתגבר על הנסיבות הנטענות.
5. עוד אציין, כי גם התצהיר שצורף לבקשה חתום בידי אדם שלא ברור הקשר שלו לתובע המנוח זולת "היכרות", וגם לא ברור ממנו האם העזבון, היורשים או מי ממכריו של המנוח (לרבות המצהיר עצמו) עשו דבר מה על מנת לגייס הכספים לעריכת חוות הדעת והאם נסיונותיהם העלו חרס.
6. עוד אוסיף, כי התובע לא הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה בתיק זה. לו היתה מוגשת בקשה שכזו ייתכן שעשויה הייתה להוות משום אינדיקציה תומכת לטענת חסרון הכיס של התובע שנטענה בעלמא, ואולם גם דבר זה כאמור לא נעשה.
7. לא נעלמו מעיניי נסיבותיו הייחודיות של התיק, שעניינו טענתו של התובע, עזבונו של עובד זר, לפגיעה בתאונת עבודה. גם לא נעלמה מעיניי העובדה המצערת לפיה התובע נפטר בחלוף כארבע שנים לאחר האירוע מושא התביעה.
8. לצד זאת, לא די בהיותו של התובע עובד זר או בהיותה של התאונה הנטענת תאונת עבודה כדי להצדיק מניה וביה אימוץ טענה לחסרון כיס ולטעמים מיוחדים המצדיקים פטור מהגשת חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.
9. יש לזכור כי מדובר באפיק דיוני אשר השימוש בו ייעשה במקרים יוצאי דופן, שכן הוא עומד כחריג לכלל בשיטת המשפט האדברסרית הנוהגת, שלפיו על בעל דין להניח תשתית עובדתית וראייתית לשם ביסוס טענותיו שברפואה, ועל מנת שיינתן לתובע פטור מהגשת חוות דעת עליו לעבור מספר משוכות נוספות.
10. התיעוד הרפואי שצירף התובע לכתב התביעה (ואף לתגובתו לתשובת הנתבעת) הוא תיעוד רפואי דל ביותר (הכולל מסמכים משנת 2013 בלבד), וספק אם יש בו כדי להצביע בהכרח על חבות או אף על נכות צמיתה בתיק זה. לכך יש להוסיף גם את הסתירה בין הנטען בכתב התביעה שם נטען כי התובע לא שב לעבודתו, לבין תצהירו של המצהיר שתמך בבקשה דנן ולפיו ואשר ציין כי התובע חזר לעבודה. המצהיר הוסיף וציין כי לא ברורה סיבת המוות של התובע או הקשר בינו לבין התאונה מושא התביעה, באופן שאף הוא לא מועיל לתובע בצליחת המשוכות האמורות.
11. בנסיבות אלו, ומשהתובע לא הציג "טעמים מיוחדים" כנדרש, הבקשה נדחית. בנסיבותיו הייחודיות של התובע, משמדובר בעזבון של עובד זר ולפנים משורת הדין – אין צו להוצאות.
12. התובע יודיע עד ליום 17.11.21 כיצד בכוונתו להוסיף ולקדם ההליך.
13. תז"פ 18.11.21.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ב, 03 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.