1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) מיום 16.02.20, לפיה נדחתה, בקשת המבקש לבטל את העיקולים שהוטלו במסגרת תיק שלום חיפה שמספרו ת"ט 37929-01-20 .

העובדות הצריכות להכרעה;

2. המבקש הינו בעל מניות בחברת א.פ. הבאר אחזקות בע"מ (להלן – "א.פ. הבאר") אשר שכרה נכס (להלן – "המושכר") מחברת ש. אייזנברג נכסי מקרקעין בע"מ (להלן – ש. אייזנברג") שבבעלות המשיב וזאת החל משנת 2013 , מימוש האופציה לעוד שנתיים ב- 2015 וחתימת הסכם שכירות חדש בשנת 2017 ( עמוד 1 שורות 21-22 לפרוטוקול הדיון מיום 16.02.20).

3. ביום 31 בדצמבר , כאמור לעיל, נחתם בין א.פ. הבאר לבין ש. אייזנברג הסכם שכירות (להלן – "הסכם 2017"). דמי השכירות החודשיים עומדים על סך של 12,355 ₪. התשלומים בגינם עבור חודשים אוקטובר-דצמבר 2019, לא כובדו מסיבת אין כיסוי מספיק ובהתאם קיים חוב בגין דמי השכירות ( עמוד 2 שורות 23-28 לפרוטוקול)

4. יש לציין כי בכותרת חוזה השכירות מצוין בצורה ברורה כי החברה 'א.פ. הבאר' וגם המשיב כשוכרים של הנכס .

5. המבקש חתם בשנת 2015 על שטר חוב בגין דמי השכירות לטובת המבקש הבעלים של המשכירה, המשיב הגיש את שטר החוב ללשכת ההוצאה לפועל והוטלו לבקשתו עיקולים טרם מתן אזהרה. עם הגשת התנגדות הוגשה בקשה לביטול העיקולים בפני בית משפט קמא.

הכרעת בית משפט קמא;

6. באשר לראיות לכאורה, קבע בית המשפט קמא:

"מכל מקום, גם אם אניח שהמבקש אינו שוכר לפי הסכם 2015, הרי משבחר לתת שטר חוב החתום על ידו באופן אישי להבטחת ההתחייבויות לפי הסכם 2015, שאף לגישתו נחתם בין שתי החברות כמו הסכם 2017, אין הוא יכול לטעון כעת להעדר יריבות."

7. בהמשך קבע בית משפט קמא 13."לכן, וככל הנדרש להליך שבפניי ולשלב הדיוני בו אנו מצויים, אני מקבלת את הטענה ששטר החוב עומד בתוקפו ומבטיח את חובות השוכרים לפי הסכם 2017."

8. באשר ליסוד ההכבדה קבע בית משפט קמא , כי 'א.פ. הבאר' מוגבלת חמורה וכי מתנהלים נגדה הליכים משפטיים נוספים, וכי המבקש כבר לא בעלים ב- 'א.פ. הבאר', אלא רק מנהל אותה. המבקש, כך קבע בית משפט קמא, לא פירט מדוע הועברו מניותיו ב- 'א.פ. הבאר' בשלב זה, מהו הסכום ששולם לו בגין המניות וכיו"ב פרטים שהיה בהם כדי לשפוך אור על מצבו הכלכלי, ולא הביא כל ראיה להפרכת טענות המשיב לפיהן 'א.פ. הבאר' והוא עצמו שרויים בקשיים כלכליים.

9. לאחר שבחנתי את בקשת הערעור על נספחיה ואת החלטות בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודין הבקשה למתן רשות ערעור, להידחות.

10. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, ובכלל זה צווי עיקול זמניים, אלא במקרים נדירים. ראה: רע"א 707/12 סרחאן מולא נ' סלמאן קדמני [פורסם במאגרים] (21/03/2012); רע"א 1760/15 הנדלניסט ייעוץ ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ [פורסם במאגרים] (02/04/2015); רע"א 5534/12 לוגסי נ' ארגון מגדלי הדגים בישראל אגודה שיתופית ארצית בע"מ [פורסם במאגרים] (19/08/2014); חמי בן-נון וטל חבקין 'הערעור האזרחי', עמ' 206 (מהדורה שלישית, 2012).

בית משפט קמא דן בטענות הצדדים ונימק החלטתו בצורה יסודית, ולא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה על המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. סבורני שלא נפל בהחלטת בית משפט קמא, פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין. בית המשפט קמא, ערך את האיזון הנדרש החלטותיו בהסתמך על התרשמותו מעדות העדים שנשמעו ומהמסמכים והראיות שהוצגו לו, ובתוך כך אף צמצם את סכום העיקול והעמדתו על סכום שלגביו נמצאו ראיות בסך 61,875 ₪ שאינו שנוי במחלוקת.

11. גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות משלא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא. בענייננו, אני סבור כי בצדק קבע בית משפט קמא כי המשיב הוכיח את התנאים למתן צו עיקול זמני.

12. בהתאם להוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984(להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי. עוד לפי התקנה האמורה, מבקש הסעד הזמני נדרש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש", וההוראה הרלוונטית לעניינו קובעת כי על מבקש צו עיקול זמני לשכנע את בית המשפט גם כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי).

13. באשר לקיומה לכאורה של עילת תביעה, די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה (וראו למשל: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ [פורסם בנבו] (28.6.2010)). המבקש חתם על שטר חוב לטובת המבקש כדי להבטיח את דמי השכירות ושאר החיובים מכוח חוזה השכירות ובגוף השטר בסעיף 7 צוין מפורשות: "שטר בטחון זה יהא תקף גם במקרה שהחוזה יוארך לכל התקופה ו/או למספר תקופות כאמור. כמו כן יהיה שטר זה תקף במידה וזהותם של מי מהשוכרים תשתנה."

14. טענת ההגנה שבפי המבקש ששטר זה אינו קשור בהסכם משנת 2017, היא טענת הגנה שראוי לדון בה- אך אין בה כדי לקבוע שאין ראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה, מאחר והשטר ניתן בגין הסכם השכירות משנת 2015, ולפי לשונו צפה חותם השוטר שיהיה תקף גם אם תוארך תקופת השכירות, ולכן בצדק רב קבע בית משפט קמא את אשר קבע בכל הקשור לראיות לכאורה ביחס לעילת התביעה .

15. בפי המבקש טענת הגנה נוספת לפיה המשיב אינו המשכיר ומדובר בשטר חוב בלתי סחיר ובלתי עביר, גם טענה זו היא טענת הגנה שראוי לדון בה לגופה במסגרת בירור התביעה, אך אין בכוחה בשלב הזה לקבוע שאין עילת תביעה, מאחר ולפי סעיף 9.3 להסכם 2017 , המשכיר רשאי להעביר זכויותיו במושכר, לרבות זכויותיו לפי ההסכם, ללא צורך בהסכמת השוכר, ושטר החוב שצורף לחוזה לפני ההסכם 2017 הינו לטובת המשיב עצמו וכבטחון לכל חיובי השוכר, מכאן שאין בכוח טענה זו לקבוע שאין עילת תביעה.

16. בית משפט קמא קבע שקיים יסוד ההכבדה, הדבר נלמד מעצם העובדה כי חשבון השוכר הוגבל בבנק- וביחס למבקש- בוצעה העברת המניות על שמו, מבלי לברר מהותה וכיצד בוצעה בסמוך לכך, ומעובדות אלו, ניתן, כפי שקבע בית משפט קמא- בצדק, באשר "ליסוד ההכבדה".

הלכה ידועה, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחהּ בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (ראו למשל: רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר [פורסם במאגרים] (29.1.2007), לפיכך, לצורך הוכחת יסוד ההכבדה, דיינו בכך שהמבקש לא סתר בראיות טובות ומתאימות את טענתם של המשיבים שהתבססה על כך שהמבקש העביר את מניותיו ללא כל הסבר או תמורה וניתן להסיק כי המבקש מעלים את זכויותיו, ומכאן ונוכח הקשיים האלו היה מקום להסיק את המסקנה בדבר יסוד ההכבדה.

זאת בנוסף לעובדה כי המבקש לא טען במסגרת בקשתו שלפני כל טענה אודות יסוד ההכבדה כלל ועיקר.

17. גם באשר למאזן הנוחות במסגרתו בוחנים את – הנזק שייגרם למשיב אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר. גם כאן מאזן הנוחיות אינו נוטה לטובת המבקש, שלא הצביע על הנזק שייגרם לו בהטלת העיקולים, שעה שאפשר להפקיד מלוא סכום דמי השכירות בהליך הפינוי- כפי שהציע, אך לא עשה כן, דבר המלמד על הנזק שייגרם למשיב אם לא יינתן הצו.

18. לאור האמור, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד ניסן תש"פ, 08 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.