טוען...

פסק דין שניתנה ע"י דורון יפת

דורון יפת04/08/2020

04 אוגוסט 2020

לפני:

כב' השופט דורון יפת

התובע

אופיר איתן קוגל

בעצמו

-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד ענבל קמיור

פסק דין

האם יש לבטל את החלטת הנתבע מיום 5.9.2019 בעניין "החזר הלוואה עומדת" שניתנה לתובע, מכוחו של הסכם משנת 1977 שנחתם בין הנתבע לבין ממשלת ישראל להענקת זכויות והטבות לנכים שהינם מוגבלים בניידות בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהסכם ? זו השאלה המונחת לפתחו של בית הדין.

רקע עובדתי וההליך שבפנינו

1. התובע אשר גובהו 197 ס"מ מרותק לכסא גלגלים.

2. בשנת 2015 אושר לתובע על ידי הנתבע רכב, תוצרת פולקסווגן, דגם T-5-Kombi, נפח מנוע 2000 סמ"ק, 140 כ"ס, תיבת הילוכים אוטומטית (להלן- הרכב).

3. לתובע אושר הרכב עם אביזרים מיוחדים- הנמכתו וחיתוך רצפתו.

4. מועד עלייתו של הרכב לכביש הוא ספטמבר 2015.

5. הרכב נמכר בסכום של 100,000 ₪ (ע' 4 ש' 13; ש' 21-22).

6. ביום 5.9.2019 החליט הנתבע כי ההלוואה העומדת שעל התובע להחזיר היא בהתאם לשווי רכב בסך 122,031 ₪ (נ/1).

7. ביום 30.10.2019, במענה לפניית התובע ולאחר התייעצות במשרד הראשי נכתב כך: "...אם הרכב הקודם היה רכב לאבזרים מיוחדים של מוגבל בניידות בעל רישיון נהיגה, יילקח מחירו בחוברת לוי יצחק כמחיר רכב רגיל, בניכוי פחת בשיעור של 19% או מחירו כרכב נכים ללא הפחתה לפי הנמוך מבין השניים. הפחת בשיעור 19% שנקבע בהסכם לרכב אבזרים מיוחדים של נוהג הוא פחת אחיד ללא תלות בשאלה אם בוצעה ברכב הנמכה. גם בחוברת לוי יצחק אין הפחתה נוספת לרכב שבוצעה בו הנמכה. לאור האמור לעיל ועם כל ההבנה לטענותיך, נבצר מאיתנו לסייע בענין זה ואנו מחויבים לחשב את ההלוואה בהתאם להוראות ההסכם."

8. ביום 6.2.2020 לאחר התייעצות נוספות, פנה הנתבע לתובע במכתב נוסף, במסגרתו הבהיר כי "על פי הנחיית משרד האוצר אין מקום לבצע פחת על פחת ואין שום הכרעה שיפוטית או תיקון להסכם הניידות שיאפשר להיעתר לבקשתך, וכמו כן לא ניתן לפעול על פי חוות דעת פרטית של שמאי גם של לוי יצחק."

9. היום התקיים דיון בפנינו, במהלכו נשמעו טענות הצדדים.

עיקר טענות הצדדים

10. לטענת התובע, הנמכת הרכב וחיתוך רצפתו הוא הליך שמבוצע באופן שגרתי, זאת על ידי חברת האבזור והדבר מומן ואושר על ידי הנתבע (פסקה ראשונה לכתב התביעה; ע' 4 ש' 15). עוד טוען התובע, כי קיבל אישור ממשרד הבריאות, "הוועדה לגודל רכב", להחלפת רכב משום שהוא נוהג מכסא גלגלים ממונע (שסופק על ידי משרד הבריאות), כך למעשה הרכב אינו מתאים למידותיו שכן ראשו נוגע בגג והוא אינו רואה את הכביש מהגובה הנוכחי.

11. התובע מוסיף וטוען, כי בבואו למכור את הרכב, נאמר לו כי חיתוך רצפת הרכב מוריד מערך הרכב סך של 25,000 ₪. בהמשך, הגורמים בנתבע הבהירו לו תחילה, כי אין התחשבות בירידת ערך זו, שכן הנתבע פועל בהתאם למחירון לוי יצחק, אך "אם לוי יצחק יאמר אחרת אנחנו נתייחס לזה". ואכן, התובע פנה ללוי יצחק אשר אמר לו כי כל הנמכה מוערכת לגופה, וכי עליו לבצע הערכה באופן פרטי. בהתאם לחוות דעת של לוי יצחק מיום 24.10.2019 הנמכת הרכב מורידה מערכו סך של 25,000 ₪ (חוות הדעת צורפה לכתב התביעה), ובלשונה: "לאור האמור לעיל, ערכה המשוקלל של מכונית מהדגם הנ"ל ומשנת ייצור הנ"ל בהתחשב בנתונים הנ"ל הוא כ- 111,000 ₪." ואולם, הנתבע החליט שלא להתחשב בחוות דעת. לבסוף טוען התובע, כי נוכח נכותו הצמיתה ובהיותו מתקיים מקצבת נכות, אין לו מהיכן להשלים סכום זה וכי מהמכירה לא יקבל סכום שכזה.

12. כאן המקום לציין, כי התובע הציג במעמד הדיון חוות דעת נוספת של לוי יצחק מיום 18.6.2020 (ת/1; ע' 4 ש' 11), המהווה למעשה עדכון של חוות הדעת מיום 24.10.2019, שלפיה מחיר הרכב נכון להיום עומד על 80,000 ₪ (ע' 4 ש' 17-20; ש' 24-25). בהמשך נטען על ידי בן זוגו של התובע כי "בסופו של דבר נותר הפרש מביטוח לאומי ממחיר הדרישה של 111,000 ₪ לבין המכירה של 100,000 ₪ שאותה התובע היה צריך לממן מהלוואות" (ע' 4 ש' 27-28).

13. לטענת הנתבע, בעניינו של התובע נעשו מספר התייעצויות, לרבות אל מול משרד האוצר כשלאחריה הוצאו מכתבים מיום 30.10.2019 ומיום 6.2.2020 (צורפו כנספחים לתביעה). עוד טוען הנתבע, כי משרד האוצר עומד על עמדתו, שלפיה אין מקום לבצע פחת על פחת זאת לאור הוראות הסכם הניידות אשר אינן מאפשרות זאת. בזיקה לכך טען הנתבע, כי הוא פועל בהתאם למחירון של לוי יצחק בלבד ולא על פי חוות דעת פרטית של שמאי (גם לא של מר לוי יצחק), שם אין הפחתה נוספת מעבר לפחת בשיעור של 19% שנקבע בהסכם לרכב לאביזרים מיוחדים, כפי שנעשה בעניינו של התובע. בנסיבות אלה, הרי שאין ביכולת הנתבע לפעול בניגוד להסכם הניידות ולעמדת משרד האוצר, ועליו לחשב את ההלוואה בהתאם להסכם הניידות זאת כפי שנעשה בעניינו של התובע.

14. יוער, כי במהלך הדיון הציג הנתבע את דרך החישוב בעניינו של שווי הרכב – הן בראי של "רכב לאבזרים מיוחדים" כמשמעו במחירון לוי יצחק בסך כולל של 122,000 ₪ (ע' 5 ש' 6-13; נ/2) והן בפריזמה של מחירון לוי יצחק של "רכב נכים" בסך של 133,488 ₪ (ע' 5 ש' 20-21; נ/3). ודוק, הנתבע חישב את שווי הרכב לפי הנמוך מבין שתי החלופות.

דיון והכרעה

15. סעיף 12 א(א) להסכם הניידות קובע לאמור:

"...בסיס החישוב" – המחיר הנקוב בחוברת המחירים, שנפרסמה לאחרונה לפני המועד הקובע, בהתאם לדגם ולשנת הייצור הרשומים ברשיון הרכב שבידי המוגבל בניידות ולגבי רכב קובע שהוא רכב לאבזרים מיוחדים- בניכוי פחת בשיעור של 19% ממחיר הרכב לגבי מוגבל בניידות הנוהג בעצמו..."

16. עניינו של הסכם הניידות הוא במתן הטבות סוציאליות לנכה (בג"ץ 3457/95 פרופ' רונס זכריה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(5) 441) ומטרתו לסייע במימון 'תחליף רגלים' למי שמוגבל בניידותו (עב"ל (ארצי) 18559-07-10 המוסד לביטוח לאומי – ארנון צברי (5.12.11)). יש לפרש את הסכם הניידות תוך איזון - מחד, בין הקו המנחה ולפיו אין להעניק זכויות למוגבל בניידות, ככל שהדבר אינו תואם את ההסכם ואת הזכויות שהוקנו מכוחו לפי אומד דעתם של הצדדים להסכם (הממשלה והנתבע) ובשים לב למגבלות התקציביות, ומאידך, בהתאם למטרתו הסוציאלית לספק לנכה 'תחליף רגליים' שיאפשר את שילובו בחיי החברה וכן בשים לב לעקרון שספק פועל לטובת המבוטח (בל (ת"א) 5094/09 חגואל שלמה נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 14.12.2011).

17. מכוחו של הסכם הניידות ניתנת הלוואה עומדת לרכישת רכב למי שהוכר כמוגבל בניידות. אותה הלוואה משמעה- פטור מלא או חלקי ממיסי רכב תלוי בשיעור המוגבלות בניידות. ישנם מקרים על פי הסכם הניידות, בהם רשאי המוסד לדרוש החזר הלוואה העומדת שניתנה בעבר לגבי רכישת רכב מסוים. לשם כך יש להעריך שוויו של אותו רכב שביחס אליו ניתנה ההלוואה העומדת. על פי סעיף 12א להסכם הניידות יש להעריך את השווי על פי מחירון של יצחק לוי, לאור נתוניו על פי רישיון הרכב, דגם ושנת ייצור וללא צורך בהערכת שמאי לגבי שווי רכב (עב"ל (ארצי) 28956-08-11 אביבה גבירץ – המוסד לביטוח לאומי (מיום 9.11.2015); סע' 17 ו-18 לחוות הדעת של כב' הנשיא פליטמן).

18. דומה כי התכלית המקופלת ב"כלל אצבע" –הערכת שווי על פי מחירון לוי יצחק לאור קריטריונים מצומצמים ומוגדרים מראש, מובנת מאליה. שכן קביעה אחידה ושווה באשר לדרך חישוב מחיר רכב לכלל המבוטחים חשובה, זאת לנוכח רכישת רכב מעת לעת על ידי המבוטח, המחייבת התחשבנות ביחס להלוואה הקודמת, תוך ניכוי הפחת.

19. בית הדין ער לכך שלא מן הנמנע, כי עת מדובר בפחת בשיעור אחיד, הרי שלחלק מהמבוטחים, שווי הרכב יהיה גבוה יותר משוויו בפועל ומחיר רכישתו. ואולם וזה העיקר, ישנו יתרון מובנה וברור לקביעת קריטריונים אחידים, ברורים ופשוטים זאת הן מטעמי שוויון והן מטעמי יעילות. מטבע הדברים, התחשבות בגורמים ובמשתנים שאינם רשומים ברישיון הרכב, כפי שמתחייב, תוביל לאי וודאות ועלולה לעורר טענות בדבר אפליה.

20. ודוק, בעניינו אין מחלוקת אמיתית לגבי דרך חישוב שווי הרכב שנעשה בעניינו של התובע כאמור, באספקלריה של מחירון לוי יצחק. דא עקא, התובע סבור כי על המוסד היה לקחת בחשבון את הנמכת וחיתוך הרצפה, כפרמטר נוסף ונפרד, שאינו נזכר במפורש מחירון, דבר אשר אינו משוקלל בחישוב כאמור. דעתי שונה.

21. סבורני כי יש טעם בעמדת המוסד, שלפיה היעתרות למבוקש משמעה "פחת על פחת", שכן בהסכם הניידות נקבע ברחל בתך הקטנה, בעד אביזרים מיוחדים, פחת בשיעור של 19% ממחיר הרכב בלבד; וכאשר אף לדידו של התובע כאמור, הנמכת הרכב וחיתוך רצפת הרכב הוא הליך שמבוצע באופן שגרתי.

22. היעתרות למבוטח כזה או אחר ובכלל זה לתובע, שלא על פי הוראות ההסכם ותכליתו כבענייננו, עלולה לפרוץ את גדר ההסכם ותכליתו, ברי עת לשון ההסכם ברורה ואינה סובלת משמעות נוספת בעניין זה. כאמור לעיל, הנתבע שב ובחן פעמיים את עמדתו לאחר החלטתו מיום 5.9.2019 ולא מצא לשנות מהחלטתו, וזאת תוך שנימק כדבעי את החלטתו. מכל מקום, לא מצאתי מקור נורמטיבי בדין שמאפשר להיעתר למבוקש על ידי התובע.

23. בהתייחס לחוות הדעת הפרטיות מיום 24.10.2019 ומיום 18.6.2020, הרי שלא זו בלבד כי קיים פער בסך של 31,000 ₪ בין חוות הדעת הראשונה לשנייה אשר יכול ונובע בשל ממד הזמן, כאשר בפועל הרכב נמכר במחיר של 100,000 ₪, הרי שהסתמכות על חוות דעת של שמאי פרטי, הגם שהוא לוי יצחק, תביא לריקונו של כלל האצבע מתוכנו, תוך ערעור יסודות הסכם הניידות. עוד יוער, כי הדבר עלול להביא לכך כי כל מבוטח הזכאי להלוואה עומדת יבקש לתמוך את דרישתו בחוות דעת של שמאי פרטי. הנפקות ברורה.

24. עם כל ההבנה למצוקת התובע, התוצאה אפוא כי התביעה נדחית.

25. אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אב תש"פ, (04 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
04/08/2020 פסק דין שניתנה ע"י דורון יפת דורון יפת צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 אופיר איתן קוגל
נתבע 1 המוסד לביטוח לאומי כפיר אמון