ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה שפירא) מיום 9.2.20 בת"פ 33713-03-14.

כללי

1. המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות קבלת דבר במרמה וזיוף מסמך בכוונה לקבל דבר ונדון ביום 5.9.17 ל – 250 שעות של"צ ו – 4 חודשי מאסר על תנאי. בכך כובד הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים שכלל גם הסכמה עונשית. ביום 4.11.18 הודיע שירות המבחן כי המערער ביצע 4 שעות של"צ בלבד וביקש לקיים דיון מחודש בעניינו. ביום 27.11.18, לאחר שהתקיים דיון, הוארך צו השירות לתועלת הציבור למשך שנה נוספת וניתנה למערער הזדמנות להשלים את ריצוי העונש שנגזר עליו. ביום 28.11.19 הודיע שירות המבחן כי גם לאחר הארכת הצו לא ביצע המערער שעות נוספות מהעונש שנגזר עליו וביקש לבטל את הצו. בהודעה נאמר כי המערער טען שהוא עובד בשעות היום ולכן אינו פנוי לבצע את העונש, אלא בלילה. ואולם, גם כאשר שירות המבחן ערך את הסידורים הנדרשים לבדיקת היתכנות ביצוע של"צ בשעות הלילה, המערער לא הגיע למפגשים שנקבעו עמו וניתק את הקשר עם שירות המבחן. שני הצדדים היו תמימי דעים כי יש לבטל את צו השירות לתועלת הציבור, ובהחלטת בית משפט קמא מיום 18.12.19 הוא בוטל. ביום 9.2.20 גזר בית משפט קמא על המערער עונש מאסר בפועל למשך 60 ימים. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2. ואלה המעשים: בשלהי שנת 2011 השכיר המערער למתלוננים דירה שלא הייתה שייכת לו, ואשר ניתנה כדיור ציבורי לגרושתו. המתלוננים מסרו למערער, שהציג את עצמו בפניהם כבעל הדירה, סך של 10,000 ₪ ועברו להתגורר בדירה, אך פונו כעבור מספר ימים על ידי החברה המשכנת.

טענות הצדדים

3. ב"כ המערער עותר לביטול עונש המאסר שהוטל עליו ולחלופין – לקיצורו. לטענתו, יש להסתפק בתשלום קנס כספי חלף השל"צ או להעמיד את ימי המאסר שהושתו על המערער על ימים בודדים. הסנגור סבור כי העונש שהוטל על המערער הינו כבד ולא סביר, והוא ניתן תוך התעלמות מנסיבות חייו של המערער וצרכי פרנסתו, המונעים ממנו מלבצע את השל"צ שהוטל עליו. נטען, כי המערער הודה, קיבל אחריות על מעשיו ופיצה את המתלוננים – כל אחד בסך של 5,000 ₪. ההחלטה על שליחתו למאסר בחלוף 8 שנים ממועד ביצוע העבירות ו – 3 שנים ממועד גזר הדין המקורי הנה שגויה ויש לבטלה, וכן, כיום תנאי המאסר עקב נגיף הקורונה, קשים מהרגיל. במהלך הדיון הובהר כי המערער מבקש לבצע את השל"צ, מדי יום, בשעות המקובלות, ולסיימו בתוך 60 ימים,

ב"כ המשיבה טענה כי החלטת בית משפט קמא נכונה ומאוזנת, העונש מתון על אף התנהגותו המזלזלת של המערער. המערער כבר ריצה עונש מאסר לתקופת 30 ימים, חוטא לא צריך לצאת נשכר, אין ממש בערעור, ויש לדחותו.

תסקיר שירות המבחן

4. מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הוא בן 38 שנים, גרוש, אב לשלושה ילדים, עובד כנהג מזה כשנתיים. בעברו הרשעה בעבירת החזקת סמים לצריכה עצמית. ביחס לעבירות דנן, המערער לקח אחריות על מעשיו ומסר כי ביצעם על רקע מצוקה כלכלית. שירות המבחן התרשם כי במצבי לחץ הוא עלול לפעול בצורה פורצת גבולות תוך קושי לבחון את השלכות מעשיו ופגיעתם באחרים.

דיון

5. דין הערעור להידחות.

כלל הוא, כי ערכאת הערעור אינה גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, וכי התערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, הואיל ולא נפלה כל טעות מהותית בגזר הדין.

6. העבירה שביצע המערער נעשתה לאחר תכנון מראש ופגעה באופן בלתי מבוטל במתלוננים, שעברו לדירה שהמערער השכיר להם וזמן קצר לאחר מכן נאלצו לפנותה ולמצוא מדור חלופי, על כל המשתמע מכך. כמו כן, סכום הכסף שהתקבל בגין ביצוע העבירה הוא משמעותי. בנסיבות אלה צדק בית משפט קמא בקבעו כי מתחם העונש הולם את המעשים נע בין של"צ בהיקף נרחב ועד למספר חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. למערער ניתנו מספר הזדמנויות ארוכות טווח לביצוע השל"צ שהוטל עליו, אך הוא לא עמד בכך. מהחלטת בית משפט קמא עולה, כי בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, כפי שפורטו שם, מדובר בנתונים שקדמו לגזר הדין ולא הוזכרו כלל ע"י המערער לפני שירות המבחן ואף לא לפני בית המשפט בדיון בו ניתנה למערער הזדמנות נוספת לרצות את העונש שנגזר עליו. משעה שהמערער כשל בביצוע של"צ חרף הזדמנויות חוזרות שניתנו לו, החלטת בית משפט קמא, לפיה לא ניתן לתת בו אמון כי ירצה עונש של מאסר בעבודות שירות, הדורש אף הוא מידה רבה של שיתוף פעולה – הנה סבירה, וכן החלטתו לגזור על המערער 60 ימי מאסר בפועל תחת עונש השל"צ. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 11/10/20 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.