טוען...

פסק דין שניתנה ע"י צבי פרנקל

צבי פרנקל12/08/2020

לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

המערער:

אנטוני לונשטיין

ע"י ב"כ: עו"ד אורי ברם ציגלאוב

-

המשיב:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

1. הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.1.20 קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 19% - 10% בגין מגבלות כתף שמאל, 5% נפשי והפעלת תקנה 15 בשליש (להלן – החלטת הוועדה).

2. המערער טוען כנגד החלטת הוועדה במספר תחומים – בתחום הנפשי - טוען המערער כי הוועדה שגתה בקביעתה כי נותרה לו נכות נפשית בשיעור 5% וזאת מאחר ולא בדקה את המערער בדיקה עניינית ומעמיקה, החלטתה אינה מנומקת ואשר אינה מאפשרת הבנת הנימוקים שבבסיס הקביעה ובהעדר התייחסות מספקת לדו"ח הערכה הנוירופסיכולוגית של הגב' סלע, מחודש אוקטובר 2019. הוועדה אף אינה מסבירה שינוי הנכות הזמנית שניתנה בשיעור 10%. בתחום אא"ג– טוען המערער כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר נבות, אשר קבע חד משמעית כי קיים טנטון וכי החבלה הקשה גרמה לטלטלה וזעזוע בדומה לחבלת צליפת שוט, ואשר גרמו לטנטון באוזן שמאל, הצד בו נחבל המערער בקרקע. נימוק המומחה מטעם הוועדה כי הטנטון נגרם כתוצאה מנוזלים באוזניים או מחלה שאינה קשורה לתאונה, אינה יכולה להתקבל עת המערער אינו סובל מנוזלים באוזניים ואינו טוען לירידה בשמיעה. בתחום הנוירולוגי והאורתופדי – הוועדה אינה מתייחסת התייחסות ראויה לחוות דעתו של ד"ר אלרן, הקובע נכות נוירולוגית בשיעור 25% ונכות אורתופדית צוואר ויד בשיעור 30% וטנטון בשיעור 10%. הוועדה שללה קשר סיבתי בין הצוואר לתאונה ללא בדיקה עניינית; לא התייחסה כלל למגבלה ביד שמאל ולעובדה כי למרות תאונות קודמות שחווה המערער בעברו, לא סבל משום נכות מתועדת או הגבלה תפקודית אלא אך לאחר התאונה.

זאת ועוד טוען המערער כי קביעת הוועדה כי אין עדות לחבלת ראש לאור כך שלא איבד המערער הכרה שגויה שכן האמור הוא בניגוד לסרטון התאונה המדגים כי המערער נחבל בכל חלקי גופו ובראשו בפרט. ניסיון הוועדה לקשור הנכות הנוירולוגית לתאונת עבר כאשר אין כל תיעוד על מגבלה או נכות מתועדת אינו יכול להתקבל.

עוד לטענת המערער הוועדה התעלמה מכך כי לאחר התאונה נדרש המערער ליטול תרופות, לרבות תרופות פסיכיאטריות ושימוש בקנאביס רפואי. עוד התעלמה הוועדה ממסמכים רפואיים נוספים המצביעים על שיעור נכות גבוה מזה שקבעה ובהם – מכתב מד"ר מיכאל ברנשטיין אשר קבע כי המערער אינו יכול לחזור לעבודתו כלוחם אש בשל חוסר תפקוד כתף ניכר ושינויים נוירולוגיים; סיכום מידע רפואי בו מצוינת חבלת הראש ואוזן שמאל ובו נקבע כי אינו כשיר לחזור לעבודתו וזכאי לאחוזי נכות הן באשר לכתף שמאל והן בשל מגבלה צווארית; סיכום ביקור של ד"ר צבי עופר שאבחן קשיון סקפולו הומרלי קל; סיכום במרפאת כאב המפרט התרופות אותן צורך המערער; דו"ח מד"א לפיו המערער נפגע בראשו בתאונה; התעלמות מדברי המערער כי בגין התאונה בגיל 16 לא סבל מכאבי ראש או נזקק לטיפול נוירולוגי כזה או אחר; כן לא התייחסה למלוא תלונותיו של המערער כמפורט בפרוטוקול הוועדה.

תקנה 15 – הוועדה שגתה עת החליטה כי המערער יתקשה לשוב לעבודתו מבלי שהתייעצה עם ועדות רשות, בניגוד לחוזר מספר 9 אצל המשיב וכן תוך שלא נימקה החלטתה כנדרש ובהתעלם ממסמכים הקובעים כי המערער אינו יכול לחזור לעבודתו כלוחם אשר (מכתב של ד"ר ברנשטיין, סיכום רופא תעסוקתי מיום 5.12.19, אישורי אי כושר מאת ד"ר לחמי סער הקובע כי אינו כשיר לחזור לעבודתו. עוד התעלמה הוועדה מהעובדה כי המערער לא חזר למעגל התעסוקה משך קרוב לשנתיים וכי למעשה נפסלה אפשרותו לחזור לתפקידו כלוחם אשר והוא הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 50 בלבד.

3. מנגד טען המשיב כי יש לדחות את טענות המערער בנוגע לתחום האא"ג שכן המומחה היועץ לוועדה מתייחס לחוות דעתו של ד"ר נבות, כאשר מצא ממצאים שונים ועל כן לא קיבל מסקנותיו וכאשר קביעתו בדר הקשר הסיבתי נעשית רק משום שלא ראה סיבה אחרת להופעתו ואילו קביעת קשר סיבתי צריכה להיעשות במנומק לתאונה המוכרת; אשר לתחום הנוירולוגי והאורתופדי – טען המשיב כי חוות הדעת של ד"ר חנוך אלרן לא הוגשה לוועדה אלא רק מכתב מיום 4.8.19 אליו התייחסה הוועדה. טוען המשיב כי חוות הדעת מצויה בתיק אולם הוגשה במסגרת תביעה לצירוף נכויות שהוגשה בשלב מאוחר יותר; אשר ליתר המסמכים שלטענת המערער היה על הוועדה להתייחס אליהם הרי שאין המדובר במסמכים מהותיים או חוות דעת ועל כן ולאור העובדה שהוגשו מטעם המערער חוות דעת המכילות טענותיו אין חובה על הוועדה להתייחס לכל מסמך ומסמך. אשר לתקנה 15 – יש לדחות טענת המערער כי בנכות הפחותה מ-20% חובה היה על הוועדה להתייעץ עם וועדת הרשות.

אשר לתחום הנפשי והקוגניטיבי – הסכים המשיב להשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתעיין בדו"ח הערכה נוירופסיכולוגי מאת הגב' גל סלע ותבחן האם יש בו לשנות מעמדתה.

4. הוועדה שמעה את תלונות המערער כדלקמן: "מפי העו"ד: מבקש לציין שהמבוטח נפל מאופניים על צד ימין והתגלגל טולטל ונחבט בצוואר ובכתף שמאל. על כן אבקש להכיר גם בפגיעות בצוואר ובכף יד ימין להתאים נכות בהתאם לנימוקים הבאים.

כתף שמאל – סובל מכאבים והגבלה בתנועות כתף שמאל טופל בפיזיותרפיה ללא הטבה. מבקש התאמת נכות רפואית גבוהה בגין פגיעתו (קיבל 10%).

צלקת – בעקבות הפגיעה בכתף עבר ניתוח - מבקש התאמת נכות צמיתה בגין צלקת ניתוחית רגישה מכאיבה ומכערת.

צוואר – סובל מכאבים והגבלה בתנועת הצוואר ומהקרנות הכאב לידיים נימול והפחתה בתחושה. בהתאם ל-MRI מיום 9.6.19 ובהתאם ל-EMG מיום 10.2.19.

כאבי ראש – מבקש קביעת נכות צמיתה בדין כאבי ראש בהתאם לתיעוד הרפואי...כמו כן אבקש לאמץ את חוו"ד גל סלע נוירופסיכולוג קליני שקבע נכות בשיעור 25% וקבע כי תפקודו הקוגניטיבי נפגע. ..וכי לאחר התאונה המדוברת ולאור מצבו הרפואי הנוכחי.. אינו יכול לחזור לעבודתו כלוחם אש. בנוסף נבדק ע"י ד"ר חנוך אלרן אשר קבע כי מדובר בפגיעת מוח בדרגת חומרה בינונית שנגרמה עקב התאונה והגבלה ופגיעה קוגניטיבית. מציין כי יש קש"ס לפגיעה הנוירופסיכולוגית

יד ימין – כאבים והגבלה בכף יד – מבקש נכות צמיתה.

פגיעה נפשית – מבקש נכות גבוהה יותר בגין פגיעתו הנפשית הבאה לידי ביטוי ..הפרעות שינה, ירידה בקשב ובריכוז, חרדות, חוסר אונים. מטופל תרופתית ומטופל ע"י פסיכיאטר. מטופל אצל פסיכיאטר פעם אחרונה לפני חודשיים. מטופל קבוע ע"י שיחות לוקח ויאפקס, סימבלטה קלונקס וכדורי שינה בונדרמין.

היתה לי תאונה בשנת 2000 – נפלתי מגג של כבאית. פגיעת גב. עברתי ניתוח לא היתה חבלת ראש כלל בתאונות קודמות. בגיל 17 ת"ד עם חבלת ראש.

הייתי לוחם אש, אחראי על צוות. התאונה הפכה את חיי מבחינה פסיכיאטרית וגופנית וכל האופק הקידומי די הלך לטמיון.

לגבי תקנה 15- לא מקבל משכורת מהעבודה חצי שנה.

מבקש להתייחס לתקנה 15".

5. בהתייחסותה לממצאי בדיקות וצילומים ציינה הוועדה: "הוועדה עיינה בחוו"ד אא"ג שקבע כי אין נכות בגין טנטון ומקבלת את קביעתו.

6. הוועדה בדקה את המערער וקבעה: "בבדיקה – צלקת עדינה, אורכית, לא בולטת ובצבע העור מסביב באורך של 10 ס"מ ורוחב של שני מ"מ בכתף שמאל. ללא אטרופיה של שרירי הכתף ורגישות בביצוע כיפוף לפנים ואבדוקציה מעבר לגובה השכמה. ללא דפורמציה של שורש כף יד ימין. ללא מגבלה בטווחי התנועה. כיפוף פלמרי 60 מעלות. דורסלי 45 מעלות.דבאציה רדיאלית ואולנרית של 20 מעלות. אין עדות לפגימה חבלתית משמעותית בבדיקת MRI שורש כף יד ימין מ-5.9.18. אין צניחת גפיים. החזרים גידיים הופקו שווים. מבחנים צרבחרים תקינים. לציין בלט קל של עין ימין ללא רטרקציה עפעפיים עם פזילה אזרטרפית מימין ללא תלונות על כפל ראייה. לציין מעברו ת"ד עם חבלת ראש בגיל 17 ותאונה נוספת בשנת 2000 בה נפל מגג כבאית. CT מח 19.3.18 מצביע על שינויים משנים בשבר ישן בסיס אונה פרונטלית משמאל.

7. בסיכום ומסקנות הוועדה קבעה:

"לפי המסמכים אין עדות ולא הייתה חבלת ראש ולא איבוד הכרה. הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר חנוך אלרן 20.8.19.

בהכרה צלולה. התמצאות תקינה, אפקט חיוניות מתגונן...מלאה. ללא תסמינים פסיכוטיים. בוחן שיפוט ותובנה שמורים.

נמצא במעקב ד"ר גאון לאחרונה לפני 4 חודשים אשר אבחן הפרעת הסתגלות כאשר התסמינים הם דכאוניים והתפרצויות כעס. לאחרונה מינון ויאפקס הורד ל-150. לדבריו נוטל גם סימלטה שלא נרשמה.

מבחינה נפשית נכותו: 5% צמיתה לפי 34(ב)1-2 מותאם. נכות זו כוללת את הקשיים בתחום הזיכרון המידי (עבודה) ותפקידים פרונטליים שבחלקם מוסברים ע"י הממצאים שעוברים לתאונה וחלקם ע"י נכות נפשית.

מבחינה אורתופדית: אין נכות מעבר לזו שנקבעה בדרג I. אין תיעוד בסמוך ולאחר החבלה על תלונות המיוחסות לצוואר ועל כן אין קש"ס לצוואר.

מבחינה נוירולוגית – אין עדות לאיבוד הכרה, או חבלת ראש – ממצאי ההדמיה הינם ישנים כתוצאה מהחבלה הישנה בילדות ואכן מתוארת.MRI- מ-26.6.19 מדגים אנצפלומציה פרונטלית משמאל – כנראה ממצא ישן חבלתי (פענוח של ד"ר ליקמן).

לציין ש-CT מיום התאונה הצביע על שינויים משניים שבר ישן בסיס אונה פרונטלית משמאל במיקום דומה ל-MRI עדכני מיוני 2019.

הנכות הזמנית שנקבעה בדרג I נותרה בעינה. תחולת הצמיתות מ-1.1.20.

לציין כי נכותו לפני החמרה 10% 40(1) דומה."

8. בהחלטתה לעניין הפעלת תקנה 15 ציינה הוועדה כי לאור הנכות הנובעת מהפגיעה מסוגל התובע לחזור לעבודתו, וכי הוועדה מחליטה להפעיל את תקנה 15 ב-1/3.

9. להשלמת התמונה ביום 15.12.19 נבדק המערער על ידי מומחה אא"ג יועץ לוועדה ששמע את תלונות המערער:

"טנטון קבוע מאז התאונה. מפנה להערכת נכות של ד"ר נבות המציין שיש קש"ס. חש בטנטון כ-3 שבועות – חודש לאחר התאונה. הטנטון כל הזמן, לא נותן רוגע במיוחד בלילה. לוקח כדורי שינה. אין לו פתרון למצב הזה. לא הייתה לו בעיה באוזניים טרם התאונה".

10. היועץ לוועדה בדק את המערער ופירט בפרק ממצאי הבדיקה:

"עמד בפני 3 בדיקות שמיעה. בשתי בדיקות מתאריך 28.1.19 וכן 2.10.19 נראה ליקוי הולכתי בשמיעה הסיבה להופעת ליקוי הולכתי בשמיעה יכול להיות קשור לנוזלים באוזניים או למחלת אוטוסקלרוזיס שניהם אינם קשורים לחבלה הנדונה.

בבדיקה מתאריך 15.4.19 לא נראה מרכיב הולכתי בשמיעה והשמיעה תקינה לחלוטין. בעיון בתיק הרפואי נראה כי נחבל בכתף ולא התלונן על ליקוי שמיעה או תחושת טנטון עד כחודש לאחר התאונה הוא גם לא סבל מזעזוע מח מלווה בזעזוע באוזן הפנימית. אי לכך בלתי אפשרי שהליקוי בשמיעה ותחושת הטנטון מקורם בתלונה הנדונה.

בדיקת אפיון טנטון שבוצעה בתאריך 15.4.19 מצביעה אמנם על קיומה של תחושת טנטון אך אין בה כדי הוכחה שטנטון זה קשור בתאונה. לדעתי תחושת הטנטון קשורה בהופעת הליקוי ההולכתי ואין קשר בינה לבין התאונה.

בדיקות השמיעה שבוצעו במקרה זה אינם תומכות בקיומה של תחושת טנטון עיינתי בהערכת נכות של ד"ר נבות מתאריך 4.1.19 ואני חולק על דעתו. ד"ר נבות מסתמך על בדיקת מאפייני הטנטון בלבד כהוכחה היחידה לקיומה של תחושת טנטון ואיננו מתייחס לכך שהליקוי בשמיעה אינו תומך בקיומה של תחושת טנטון.

בהערכת הנכות הוא מציין "אין כל סיבה אחרת מלבד החבלה" קביעה זו לדעתי בטעות יסוד שכן להופעת הטנטון ישנן סיבות רבות שבחלקן הגדול אינן ניתנות לאבחנה ומרבית האנשים שסובלים מתחושת טנטון תחושה זו לא הופיעה לאחר התאונה.

אבחנה: תלונות על טנטון.

סיכום: אין נכות בגין טנטון הקשורה לתאונה".

11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מלבד הנפשי והקוגניטיבי שם הייתה הסכמה, יש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה על מנת שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר חנוך אלרן מיום 16.12.19 והאם יש בה כדי לשנות מהחלטתה לעניין הנכות האורתופדית והנוירולוגית. אין די בציון הוועדה כי עיינה במכתבו של ד"ר אלרן, על הוועדה להתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לאמור בחוות הדעת. אשר לתחום אא"ג– לא מצאתי פגם משפטי בהחלטת הוועדה. היועץ לוועדה מתייחס לחוות דעתו של ד"ר נבות, מצא ממצאים שונים והסביר מפני מה אין מקום להעניק דרגת נכות בקשר לטנטון מאחר שלטענתו הממצאים לא מלמדים על קשר סיבתי בין תחושת הטנטון לבין התאונה. מדובר בקביעה רפואית, מבוססת ומנומקת ואין מקום להתערב בה. אשר לתקנה 15, היה על הוועדה לנמק החלטתה שהמערער יכול לחזור לעבודתו וזאת בשים לב למסמכי הרופא התעסוקתי ד"ר לחמי מיום 29.7.19 ולפיו אין המערער כשיר לחזור לעבודתו וזאת ללא צפי לשיפור.

12. סופו של דבר - עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה על מנת שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לדו"ח הערכה הנוירופסיכולוגי מאת הגב' סלע ותבחן האם יש בו כדי לשנות את עמדתה בתחום הנפשי. כמו כן תתייחס הוועדה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר חנוך אלרן מיום 16.12.19 ותבחן האם יש בה כדי לשנות מהחלטתה לעניין הנכות האורתופדית והנוירולוגית. אשר לתקנה 15 הוועדה תבחן החלטתה בשנית תוך התייחסות למסמכי הרופא התעסוקתי ד"ר לחמי והאם יש בהם לשנות מהחלטתה. המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניינים אלו. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.

13. משהערעור התקבל בחלקו, המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 1,200 ₪ שעליו לשלם בתוך 45 ימים.

14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.



ניתן היום, כ"ב אב תש"פ, (12 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
12/08/2020 פסק דין שניתנה ע"י צבי פרנקל צבי פרנקל צפייה