ביום 25.3.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד.

בדיון מיום 23.2.21 ניתן צו לשיקום כלכלי בעניין היחיד, במסגרתו חויב בתשלום חודשי בסך 2,800 ₪ למשך 60 חודשים, בנוסף חויב היחיד להוסיף תשלום שנתי בסך 35,000 ₪ בכל אחת משנות תכנית השיקום.

למרות ההוראות שעל היחיד לבצע בהתאם לצו, אזי על פי הודעת הנאמן מיום 24.7.22 עולה כי היחיד לא ביצע את המוטל עליו, ולא עמד בצו תשלומים שנקבע. היחיד צבר חוב פיגורים בסך 57,400 ₪ בגין שמונה חודשים של אי ביצוע התשלום החודשי וכן לא עמד בתוספת הנדרשת בגין התשלום השנתי הראשון, שלא שולם. לכן עתר הנאמן להורות על ביטול הצו בעניינו.

בהחלטה מיום 1.8.22 קבעתי כי נראה שהיחיד זנח את ההליך ובהיעדר הודעה אחרת עד ליום 25.8.22 , יבוטל ההליך. על פי הודעת הנאמן מיום 28.8.22 מתברר כי המחדלים נותרו בעינם. היחיד לא הגיש כל התייחסות מטעמו וחבל שכך שכן אין מנוס מביטול ההליך.

חוסר שיתוף הפעולה מצד יחיד כמוהו כזניחת ההליך. התנהגות זו, בשים לב לחסות היחיד תחת הליך זה אשר הוגדר לא אחת כ 'חסד המחוקק' , מהווה התנהגות בחוסר תום לב, כאשר עקרון זה חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ראו לעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (פורסם במאגרים, 2.10.19)).

לפיכך, בזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים והצו לשיקום כלכלי שניתנו בעניין היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך. בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן בתוך 30 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין) בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא על פי ההלכה שנקבעה ברע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (פורסם במאגרים, 20.06.2021) ובכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ לקופת הממונה, ואליה ידאג היחיד לצרף פסק דין זה.

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות, או בהתאם להנחיות הממונה לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן. היתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ד' אלול תשפ"ב, 31 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.