הצדדים טענו וכן הוגשו לעיוני תיק החקירה ובנפרד – העתק סרטונים ממצלמות גוף.

לנגד עיניי החלטת כב' הש' פרי מיום 20.4.20.

דעתי כדעתו, מדובר ברף גבוה של מסוכנות, ולו התיק היה מובא לפניי בסמיכות לסיום החקירה, לא הייתי מהססת מלשלוח הנאשם למעצר עד תום ההליכים כנגדו.

עתה לפניי בקשה המתבבסת על 2 עילות:

1. חלוף הזמן.

2. מה שמכונה בטיעוני הסנגור תחת הכותרת "כרסום ראייתי".

יש להבהיר כי ביהמ"ש אמור להתייחס לראיות לכאורה בלבד.

בשלב זה, הסנגור ממבקש ממותב זה לעשות "הערכת ביניים" של ראיות התביעה כפי שהושמעו בפרוטוקול הדיון בפני כב' הש' מגי כהן .

יש להדגיש כי לא בכדי קיימת הפרדה דיונית ל"שתי רשויות": האחת השופט הדן לגופו של תיק, שומע מכלול הראיות, מתרשם ממהימנות העדים וגרסותיהם ומבצע קביעה לעומקה של כל מחלוקת.

השנייה, שופט המעצרים, הדן בראיות לכאורה בלבד, מתרשם מהחומר המצוי בכתובים בלבד ובשאר חומרי החקירה שאינם כתובים, אך איננו נהנה מהפריווילגיה של שמיעת העדים, התרשמות מאמינותם, השוואת עדויותיהם וכו'.

לא יעלה על הדעת שבשלב זה של שמיעת התיק העיקרי, אדרש אני כשופטת מעצרים לעשות הערכה מלאה מדוייקת של הראיות מבלי שניתנה לי הזדמנות לשמוע העדים ולהתרשם ממהימנותם.

מסיבה זו נחות מצבו של שופט המעצרים הנדרש להתייחס לחומר כתוב בלבד כפי ביטויו בפרוטוקול, אין ספק כי בחינה לעומקם של ראיות תהפוך אותי לסופר צללים להכרעת הדין, לכך לא הייתה כוונת המחוקק ולפיכך ע"פ הפסיקה עליי להידרש לראיות לכאורה בלבד.

בחנתי טיעוני הצדדים למור האמור בפרוטוקול תיק פ"ל 1180-03-20, אינני שותפה להשגות הסנגור בדבר כרסום משמעותי בראיות לכאורה, אף אם התגלו סתירות או תמיהות שהן, אין בהן כדי לסתור הקביעה כי קיימת מסה קריטית של ראיות המחייבות תגובת הנאשם לאישום.

אשר להשגות הסנגור בדבר בעיות בזיהוי קשר עין וכו', מצאתי במכלול העדויות כדי ליישב השגות הסנגור אחת לאחת, אולם לא אשיג גבולה של השופטת היושבת בדין.

מפי עדי התביעה נמצאנו למדים כי שני השוטרים מאור ועדי אבידן מציינים כי ראו נהיגה, וכאשר הם ראו את המבקש הוא היה לבדו ברכב, שמרו על קשר עין רצוף כאשר גם בחקירה בבית המשפט הם חוזרים על כך, והשוטר מאור אף מציין כי ראה את המבקש עובר ממושב הנהג למושב האחורי.

על פניו אין המדובר בכרסום ראייתי.

אשר לחלוף הזמן, שמיעת הראיות נעשית במלוא המרץ. הדיון הבא נקבע למועד קרוב בעוד כשבועיים, ולפיכך לנוכח המסוכנות הרבה לא מצאתי לשנות במאומה תנאי השחרור כפי שנקבעו ע"י כב' הש' פרי.

עוד אציין כי אין למבקש זכות קנוייה להטבה / הקלה בתנאי מעצר, מקום שמסוכנתו ועברו מצדיקים מעצר בפועל מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר –

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.