1. בפניי בקשת המבקש/הנתבע שהוגשה ביום 5.10.21 להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 10.9.20 בהעדר התייצבות (להלן: "פסק הדין") ולביטול פסק הדין.
2. הליך זה נפתח על ידי המשיבה/התובעת, בתביעה קטנה שהגישה כנגד המבקש, קבלן שיפוצים במקצועו, לפיצויה בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל עבודה לקויה שביצע המבקש בביתה.
3. ביום 8.7.20, התקיים דיון בפני כב' הרשם ח'לאילה, אליו התייצבו המבקש והמשיבה, בו קבע כב' הרשם שהתביעה אינה ראויה להתברר במסגרת הדיונית של תביעה קטנה, והורה על העברתה לפסים של סדר דיון מהיר.
4. בדיון הנ"ל ניתנו הוראות להמשך ניהול התיק ונקבעה, בנוכחות הצדדים, ישיבת קדם משפט ראשונה ליום 10.9.20 בשעה 13:45.
5. ביום 20.8.20 הגיש ב"כ לשעבר של המבקש בקשה לשחרור מייצוג, במסגרתה ציין שהוא הודיע למבקש, הן בעל פה בפגישה שנערכה ביניהם ביום 10.8.20, הן בכתב על גבי תיק הנייר שהוחזר למבקש והן באמצעות מסרון שנשלח ביום 10.8.20, שנקבע דיון בתיק ליום 10.9.20 שעה 13:45. בית המשפט נעתר לבקשה ושחרר את ב"כ המבקש מייצוג.
6. ביום 10.9.20 התקיים דיון בתיק אליו התייצבה המשיבה בלבד.
7. משלא התייצב המבקש לדיון הנ"ל, שנקבע כאמור בנוכחותו, ניתן כנגדו פסק דין בהעדר התייצבות, במסגרתו התביעה התקבלה והמבקש חויב לשלם למשיבה סך של 34,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪.
8. מכאן הבקשה שלפניי להארכת מועד ולביטול פסק הדין.
9. המבקש טוען שהוא לא ידע על מועד הדיון בו ניתן פסק הדין. בנוסף, המבקש טוען שלא קיבל את פסק הדין לידיו וכן לא ידע כי נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל מס' 504174-12-20 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), כאשר החתימה המתנוססת על האזהרה שנמסרה ביום 2.1.21, אינה חתימתו.
10. לטענת המבקש, רק עת ננקטו נגדו עיקולים במסגרת תיק ההוצל"פ, הוא ידע לראשונה על פתיחת תיק ההוצל"פ וכן על מתן פסק הדין כנגדו.
11. לעניין הדיון בו ניתן פסק הדין, המבקש טוען שבא כוחו הקודם לא עדכן אותו בדבר מועד הדיון.
12. עוד טוען המבקש שהוא לא ידע שב"כ הקודם השתחרר מייצוג ולא קיבל ממנו את התיק, דבר שאילץ את ב"כ הנוכחי לשחזר את הניירת מהתיק האלקטרוני.
13. כמו כן, המבקש טוען שב"כ הקודם לא צירף לבקשת השחרור כל אסמכתה לפיה הוא הודיע לו על מועד הדיון, בו ניתן כנגדו פסק הדין.
14. מכאן, המבקש טוען שנפל פגם במתן פסק הדין המחייב את ביטולו.
15. בנוסף, המבקש טוען שעומדים לו סיכויי הגנה גבוהים ביותר כנגד תביעת המשיבה, דבר המצדיק את ביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבבקשת המבקש ושמעתי את הצדדים וב"כ בדיון אשר התקיים בפניי, אני מורה על דחיית הבקשה.
2. בעניין הבקשה להארכת מועד, מצאתי לדחות טענת המבקש שהוא לא ידע על מתן פסק הדין כנגדו, שעה שלתיק הוגש אישור מסירת פסק הדין לידי המבקש או מי מטעמו עוד ביום 12.12.20. טענת המבקש לפיה החתימה המתנוססת על האישור הנ"ל, אינה חתימותו או כי הוא אינו יודע מי חתום על אישור זה, נטענה כלאחר יד ולא הוכחה.
3. גם לגופו של עניין, דין טענת המבקש לביטול פסק הדין להידחות. מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 8.7.20, עולה, שמועד הדיון בו ניתן פסק הדין נקבע בנוכחות המבקש ואף על פי כן, המבקש לא טרח להתייצב לדיון הנ"ל שאין ספק שהוא ידע אודותיו.
4. ניסיון המבקש לטעון למחדל, לכאורה, של ב"כ לשעבר, שלטענתו לא עדכן אותו בדבר מועד הדיון וכתוצאה מכך הוא לא התייצב וניתן נגדו פסק הדין, דינה להידחות.
5. בענייננו, לא יכולה להתקבל טענת המבקש לפיה ב"כ לשעבר לא הודיע לו על מועד הדיון בו ניתן פסק הדין, שעה שהמבקש נכח בעצמו בדיון שנערך ביום 8.7.20 בו נקבע התיק לדיון ביום 10.9.20, אליו הוא לא התייצב.
6. גם אם לדעת המבקש, אי התייצבותו לדיון בו ניתן כנגדו פסק הדין, הינה תוצאה למחדל ב"כ לשעבר, הרי אי זימון ב"כ הקודם לחקירתו על עניין זה, פועל לחובתו של המבקש, במיוחד כשבהודעתו לבית המשפט מיום 20.8.20 , ציין ב"כ הקודם של המבקש שהוא הודיע למבקש הן בעל פה והן בכתב על מועד הדיון.
7. לנוכח האמור, לא מצאתי כי ישנם טעמים המצדיקים את קבלת הבקשה וזאת אף מבלי לדון בסיכויי ההגנה של המבקש.
8. בהקשר זה אציין שבפסיקה נקבע כי במקרים מסוימים יחשב מחדלו של בעל הדין כה משמעותי, עד שיהיה בו כדי להאפיל על התשובה לשאלת הסיכויים. לצורך כך יש להבחין בין מקרים בהם סיבת אי ההתייצבות נעוצה באי הבנה, היסח דעת, צירוף נסיבות אומללות או אפילו רשלנות כלשהיא – לבין היעדרות אשר מקורה בזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה (7657/11‏ אברהם גריסרו נ' דניאל ברמן (פורסם בנבו)).
9. בתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 נקבעה הוראה הבאה למנוע שימוש לרעה בהליך השיפוטי: "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו."
10. גם בראי הוראה זו, מצאתי לדחות את הבקשה לגופה, שכן הגשתה כעת מהווה פעולה שאינה מוצדקת, מאחר שקבלת הבקשה תביא למצב שבו התביעה תתחיל להתברר מראשיתה, כאשר חלפו כשנה וחצי מאז שניתן פסק הדין ושעה שלא ניתן הסבר המניח את הדעת למחדל.

סוף דבר

1. לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.
2. אני מורה של שפעול הליכי ההוצאה לפעול כנגד המבקש במסגרת תיק הוצל"פ

504174-12-20.

1. אני מחייבת את המבקש לשלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך של 3,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"ב, 26 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.