במסגרת ההליך שבפני, ניתן בנוגע לחייב צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018, ביום 16.3.2020.

במסגרת צו פתיחת ההליכים, הושת על החייב תשלום חודשי לקופת הנשייה, ע"ס 1,000 ש"ח לחודש.

על פי הודעת הנאמנת מיום 13.9.2020, החייב צבר פיגורים, ובפועל אינו משלם את התשלום החודשי, ונמנע מלשתף פעולה עמה כנדרש.

ביום 13.9.2020 הוריתי לחייב להשיב להודעת הנאמנת ובקשתה לביטול ההליך; ביום 15.10.2020 הוגשה על ידי החייב בקשה להארכת המועד למסירת תשובתו לבקשה, בשלושים ימים נוספים; ביום 15.11.2020 פנה החייב וביקש ארכה נוספת של 30 ימים נוספים; לאחר שגם ארכה זאת פגה, מצויים אנו יותר משלושה חודשים לאחר שהוגשה הבקשה, ותגובה מטעם החייב אין.

כעולה מהודעת הנאמנת, גם בתקופה הנוספת לא הוסרו המחדלים, והצטברו פיגורים חדשים בתשלום, כך שהחייב עמד הלכה למעשה רק בתשלום אחד לקופת הנשייה.

בהתאם, מקום שהחייב אינו עומד בחובת התשלום, אינו משתף פעולה עם הנאמנת, ולא התייצב לבירור אשר נערך בעניינו, מן הראוי לראות בו כמי שמנהל את הליך חדלות הפירעון בחוסר תום לב, ובהתאם להוראות סעיף 183 לחוק, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

המזכירות תסגור את התיק ותבטל את המועד הקבוע לדיון.

הליך חדש של חדלות פירעון, ככל שיינקט בעתיד, יהא כפוף לתשלום הוצאות הליך זה בסך 4,000 ש"ח, ותחול תקופת הצינון בהתאם לע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי.

צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר ניתן במסגרת הליך זה, ייוותר בתוקפו לתקופה של 90 ימים מהיום, על מנת לאפשר לנושי החייב שהות לנקוט בהליכים מתאימים.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"א, 23 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.