בפני בקשה לפסילת המשיב מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה עד תום ההליכים על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.

על פי עובדות כתב האישום ביום 14.2.20 בשעה 23:34 נהג המשיב ברכב פרטי תוצרת יונדאי מ.ר 8957373 בכביש 55, בסמוך לקבר בנימין, מכיוון מערב לכיוון מזרח כשהוא שיכור בכך שבבדיקת שתן שנלקחה ממנו נמצא תוצר של חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס המעיד על שימוש בסם מסוכן מסוג קנביס (1649 ננ"ג)

המשיב מואשם בנהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה.

ב"כ המבקשת טוען שבתיק ראיות לכאורה ומפנה להודעת הנאשם תחת אזהרה ששם הודה כי עישן ג'וינט בטרם נסיעתו. כמו כן מפנה לדוח פעולה ולפסיקה בעניין מסוכנות והצורך בפסילת רישיונם של נהגים שיכורים.

ב"כ המשיב טוען כי, הפסיקה שציטט ב"כ המבקשת מתייחסת לשתיית אלכוהול ולא לעישון ג'וינטים. המשיב הוא בן 41, נשוי ואב לארבעה ילדים, עובד כסניטר בבית חולים בילינסון, מטפל באמו בת 75 ומסיע אותה לבדיקות, כמו כן, מדובר בעבירה ראשונה בעברו התעבורתי, המשיב נפסל לתקופה של 30 יום על ידי קצין משטרה, שיתף פעולה והשוטר שעצר אותו ראה את הג'וינט.

ב"כ המשיב התייחס למקרים חמורים יותר של הריגה ששם נפסל הנאשם ל – 90 יום.

על כן מבקש לדחות את הבקשה.

עליי ציין כי בבקשות מסוג זה על בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה והאם נסיבות האירוע ועברו של המשיב מעידים על כך שהמשך נהיגתו מסכנת את הציבור.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה ולפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים.

ראשית כל, ב"כ המשיב לא מעלה טענות להעדר קיומן של ראיות לכאורה. נהפוך הוא, ציין כי השוטר ראה את הג'וינט.

מהודעתו של המשיב תחת אזהרה עולה, כי הוא מאשר שנהג ברכב לכיוון הבית בקלנסואה ונעצר במחסום וביצעו לו בדיקת שתן. לשאלה, האם הוא עישן סמים? המשיב אישר ומסר :"היום עישנתי ג'וינט סיגרה", "בדרך חזרה הביתה". כאשר נשאל מדוע נהג אם עישן סמים? מסר: "טעות טעיתי".

מבדיקה בדוח תוצאות מעבדה מהמעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית עולה, כי בבדיקת שתן נמצא חומר פעיל בקנביס 1649.0 ng/ml.

בתיק אף חומר המעיד על שרשרת השתן (דוח שרשרת ראיות, דין וחשבון על נטילת שתן לבדיקת שכרות, העברת דגימה לבדיקת מעבדה, תעודת עובד ציבור).

יש די בחומר הנ"ל כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה. כמו כן, בתיק דוחות פעולה של רס"ר לוי יוסף חיים, רס"ר תרשיש הילה, דיסק מצלמת גוף.

בנוגע למסוכנות, נקבע כי אדם הנוהג בשכרות מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך.

כלומר, למשיב מיוחסת עבירה שכשלעצמה מהווה מסוכנות.

בעניין זה מפנה ל:

בב"ש 90192/07, [מחוזי ת"א] רדלייך נ' מ"י [פורסם בנבו] נקבע:

"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מיידית."

ערר שהוגש לביהמ"ש העליון על החלטה זו (בש"פ 1965/07) [פורסם בנבו] נדחה.

בבש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י [פורסם בנבו] קבע כבוד השופט א.א. לוי:

"לא ראיתי מקום לשנות מהחלטתו של בימ"ש קמא. כאמור מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך".

לא נשמט מעיוני כי המשיב נעדר עבר תעבורתי. יחד עם זאת, על פי החומר המצוי בתיק, למשיב וותק קצר בנהיגה שכן נוהג משנת 2019.

אין לקבל טענת ב"כ המשיב כי מדובר בעישון ג'וינט ולא בשכרות . מעיון בתוצאות המעבדה עולה כי מדובר בשימוש בקנביס/ תוצר חילוף חומרים של חומר פעיל בקנביס כשהנאשם מואשם לפי סע' 63(3) לפקודת התעבורה.

לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט ד"ר עודד מודריק, בעח (ת"א) 39822-01-11‏ ‏רן שריג נ' מדינת ישראל :

"האיסור הפלילי על נהיגה בשכרות ("...השיכור בהיותו נוהג רכב...") קבוע בסעיף 63(3) לפקודת התעבורה (להלן: "הפקודה"). "שיכור" הוא, בין היתר: "מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן" (סעיף 64ב לפקודה). "סם מסוכן" לפי הפקודה הוא כ"כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע" (סעיף 64ב לפקודה). פקודת הסמים מגדירה סם מסוכן על דרך של נקיבה, בתוספת לפקודה, בשמות או כינויי החומרים המהווים סם מסוכן. קנבוס נכלל בתוספת לפקודת הסמים ברשימת החומרים המהווים סם מסוכן. לא ידוע על החרגה שהחריג שר הבריאות את הקנבוס מרשימת הסמים המסוכנים. העורר נמצא נוהג ברכב כשבגופו תוצרי חילוף חומרים של קנבוס. על כן ניתן להגדירו כמי שנהג בהיותו "שיכור"".

מכל הנימוקים הנ"ל, מצאתי לפסול את המשיב עד תום ההליכים לתקופה של 6 חודשים.

המזכירות תחזיר התיק לתביעה.

ניתנה היום, י"ט אדר תש"פ, 15 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.