זוהי תביעה כספית, אשר הגיש התובע נגד הנבעים לתשלום סכום של 33,800 ₪.

התובע שהינו בעל הקטנוע ונהג בו בזמן התאונה, מספר בכתב התביעה שהקטנוע ניזוק ע"י רכב נתבע 2, בתאונה בצומת עפולה עלית.

הוא טוען שרכב נתבע 2 נכנס לצומת כשבכיוון נסיעתו הרמזור מראה אדום, ופגע באופנוע בעוצמה.

התובע טוען שנכנס לצומת בעת שבכיוון נסיעתו היה אור ירוק.

התובע מפרט את נזקיו כדלהלן:

נזק עפ"י דוח שמאי- 39,475 ₪ (לאחר ניכוי התמורה בעבור שרידי הרכב), שכר טרחת שמאי- 1,500 ₪, והוצאות שונות ונסיעות- 1,000 ₪.

הנתבעים טוענים בכתב ההגנה, שרכב נתבע 2 עמד בנתיב השמאלי המרשה פניה שמאלה כאשר האור ברמזור מראה אדום.

כאשר התחלף האור ברמזור לירוק חצה נתבע 2 את הצומת, כאשר לפתע הגיע התובע רכוב על האופנוע ופגע ברכב נתבע 2.

נתבע 2 טוען עוד, כי חצה את הצומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו (שמאלה) מראה ירוק והרמזור בכיוון נסיעתו (ישר) של התובע מראה אדום.

בדיון עצמו ציין נתבע 2 שהוא חושב שהתובע התבלבל ושהרמזור לכיוון נסיעתו של התובע הראה אדום, והוא עצמו חצה את הצומת כאשר הרמזור לכיוון נסיעתו מראה ירוק.

הוא טען שכאשר הגיע לצומת היה ברמזור אור אדום בכיוון נסיעתו (פניה שמאלה), והוא המתין כ-3 דקות ברמזור.

כאשר התחלף הרמזור לירוק, נכנס רכב נתבע 2 לתוך הצומת ואז הגיע התובע ופגע ברכבו.

עדותו של נתבע 2 במשטרה הוגשה לתיק , והמסקנה עפ"י שלל גרסאות נתבע 2, שלא ניתן כלל לסמוך על עדותו.

בעדותו בבית משפט הוא מספר כי עצר ברמזור אדום כ- 3 דקות ואז פנה שמאלה כאשר הרמזור התחלף לירוק. בכתב ההגנה רשום כי הוא עצר ברמזור אדום כאשר הוא ראשון לפני הרמזור והמתין לאור הירוק ברמזור ואז חצה את הצומת. בעדותו במשטרה (יומיים אחרי התאונה) טען כי היו שני כלי רכב לפניו אשר חצו את הצומת והוא חצה מיד אחריהם.

בהודעתו במשטרה מיום האירוע, הוא מספר שהגיע לצומת מכיוון עפולה כאשר לפניו שני כלי רכב בנתיב המיועד לנסיעה שמאלה.

בתחילה עצר כי ראה שברמזור אור אדום, ולאחר שהרמזור התחלף לירוק נכנס לתוך הצומת אחרי שני כלי הרכב שהיו לפניו.

באמצע הצומת ראה שני אופנועים שהגיעו מכיוון אחוזת ברק לעפולה, לא הצליח לעשות כלום ועצר

את רכבו, ואז הקטנוע נכנס בו בחוזקה בחלק הקדמי במרכז הרכב.

עדות הנתבע לא הייתה מהימנה בעיני על פי התרשמותי.

התובע העיד ועדותו הייתה מהימנה בעיניי.

הוא סיפר כיצד עמד בצומת עפולה עלית בנתיב השמאלי מאלה המיועדים לנסיעה ישר, כשמימינו הקטנוע של חברו, מר כוכבי שלומי.

כאשר התחלף הרמזור לירוק, יצא התובע לתוך הצומת תוך שהוא מסיט את ראשו לכיוון חברו ולפתע התנגש ברכב נתבע 2.

התובע סיפר כי בצומת יש שני רמזורים, והרמזור לכיוון הפניה שמאלה היה אדום, ואז הרמזור לכיוון ישר התחלף לירוק ורק אז התחיל לנסוע.

גם בעדותו של התובע במשטרה, הוא ציין כי הגיע לצומת ועצר כשהרמזור היה אדום. הוא עצר בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים לכיוון ישר, כאשר משמאלו יש נתיב לפנייה שמאלה. כאשר הרמזור התחלף לאור ירוק התחיל התובע לנסוע ופתאום ראה כי הרכב של נתבע 2 פוגע בו והוא עף באוויר.

כשנשאל שם, "לפי חומר הראיות עולה כי בתחילת הנסיעה שלך אתה סובבת את הראש אל הרוכבים מאחור, אולי בגלל זה לא ראית את הרכב השני מגיע ונכנס לצומת", השיב: "יכול להיות, לא לאחורה, הסתכלתי על מי שהיה לידי, אבל לפני שהתחלתי את הנסיעה היה רמזור ירוק ואם היה ירוק בכיוון שלי אז בצד השני יש אדום והכביש היה ריק מרכבים".

כשנשאל שם באיזה צבע היה הרמזור לפנייה שמאלה, השיב: "היה אדום ולפני זה היה ירוק והתחלף לכתום ואדום".

כשנשאל שם "ורק אז הרמזור ישר התחלף לירוק", השיב: "כן".

מר כוכבי שלומי נהג בקטנוע ליד התובע. הוא העיד ומצאתי כי עדותו הייתה מהימנה בעיניי.

גם הוא סיפר שעצר בצומת עפולה עלית כשהרמזור אדום.

הוא הוסיף, שכאשר התחלף האור לירוק, התובע האיץ ונכנס לצומת לפניו, כי הקטנוע שלו מהיר יותר. משמאלם הגיע אז רכב נתבע 2 שמן הסתם נכנס לצומת באור אדום, ופגע בקטנוע של התובע. בנוסף מספר העד, כי ניגש לאחר התאונה לנתבע 2 ושאל אותו מה הוא עושה ולמה נסע באדום, אך נתבע 2 לא הגיב. העד ציין כי נתבע 2 לא עמד ברמזור, אלא בא מרחוק בתנופה, והגיע לרמזור מבלי לעצור לפני כן.

כאמור לעיל, אני מעדיף ללא היסוס את גרסת התובע והעד שלומי כוכבי על גרסת נתבע 2, וקובע שנתבע 2 נכנס לצומת באור אדום, בעוד התובע נכנס לצומת כדין באור ירוק.

עדותו של העד שלומי סותרת את עדותו של נתבע 2 לגבי כניסת נתבע 2 לצומת. העד שלומי אמר כי נתבע 2 נכנס ישר לצומת ולא עצר לפניו, ואילו הנתבע אמר כי עצר כ-3 דקות לפני הכניסה לצומת. עדותו של שלומי מתיישבת עם עדותו של נתבע 2 במשטרה, בה אמר כי היו שני רכבים לפניו והוא עצר כאשר היה רמזור אדום. כשהתחלף הרמזור לירוק נכנס הנתבע אחרי שני כלי הרכב שלפניו, לצומת.

אני קובע כי לתובע אשמה תורמת לקרות התאונה. מעדותו ומעדות חברו בבית המשפט ואף מעדותו במשטרה, עולה כי כאשר נכנס לצומת הוא הסיט את מבטו לכיוון חברו ולא הסתכל לכיוון הנסיעה. אני קובע כי יש לו אשמה תורמת של 30% לקרות התאונה.

התובע זכאי להחזר הנזק עפ"י דו"ח שמאי על סך 39,475 (לאחר ניכוי שווי מכירת החלקים), והחזר שכר טרחת השמאי על סך 1,500 ש"ח, בסך הכל 40,975 ₪.

לאור אשמתו התורמת של התובע לקרות התאונה, אני קובע כי מסכום זה ינוכה 30% בגין אשם תורם.

אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 28,682 בצירוף הוצאות בסך 1000 ₪.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"א, 05 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.