1. ביום 16/7/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, במסגרתו הושת על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪.
2. עו"ד שולמית שנקלר מונתה כנאמנת לניהול הליכי חדלות הפירעון.
3. במסגרת הצעת הממונה המוגשת על פי הוראות סעיף 154 לחוק, הוגשו נגד היחיד 3 תביעות חוב בסכום כולל של 144,859 ₪.
4. תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמנת ואושר סך כולל של 133,216₪, מתוכן סך של 127,404 ₪ בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי.
5. היחיד, יליד 1976, נשוי בשנית ואב לשלושה, שניים מהם קטינים. פרנסת ילדיו עליו וכן, פרנסת ילדי רעייתו. היחיד מתגורר עם אשתו השנייה, שני ילדיהם המשותפים ושני ילדיה של אשתו מנישואיה הראשונים. ליחיד בת בגירה בת 20, חיילת המתגוררת בשכירות, מנישואיו הראשונים והיחיד אינו מצוי בקשר רציף עמה. היחיד ומשפחתו מתגוררים בדירת 4 חדרים בבעלות אב היחיד, בחדרה. עד לחודש 3/21 ובמשך 22 שנים, היחיד התגורר בדירת מגורים הממוקמת בחצר ביתו של אביו, אותה היחיד בנה בעצמו, ללא היתר בנייה וביצע בה הרחבות לאורך השנים, בהתאם להרכב התא המשפחתי. לדברי היחיד הוא מימן את הבנייה בעזרת אביו והלוואה וכי עלויות הבנייה והשיפורים לאורך השנים הסתכמו בכ 70,000 ₪. ליחיד הסכם שכירות עם אביו לפיו הוא נושא בדמי שכירות בגובה 2,800 ₪. מיד לאחר הבירור עבר היחיד להתגורר בדירה שכורה אחרת. היחיד אינו עובד מיום 29/1/21, מאחר וטען כי יש לו קשיי הסתגלות והוא מתקשה להתמיד במקום עבודה. במסגרת הבירור עלה כי היחיד עובד בעבודות מזדמנות בשיפוצים אצל מכריו, באופן לא קבוע, נוכח ניסיונו בבנייה קלה ושיפוצים. כמו כן, היחיד למד עד לחודש 5/21 קורס חשמלאות מטעם לשכת התעסוקה במכללת אלקטריק. לדברי היחיד הוא סובל מילדותו מדכאון וחרדות, אולם כיום היחיד מאוזן רפואית ולא נוטל תרופות פסיכיאטריות, כבעבר. רעייתו של היחיד מועסקת כשכירה בתפקיד סייעת מחליפה בצהרונים ומשתכרת כ 2,600 ₪ בחודש.
6. לאחר מספר ארכות, הוגשה ביום 8/12/21 המלצה לתוכנית פירעון מטעם הנאמנת ובהסכמת הממונה (להלן:"המלצת בעלי התפקיד"). במסגרת ההמלצה נמסר כי היחיד פעל בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 19/10/21 להחרגת חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי, המהווה 96% ממצבת חובותיו הכללית וכי בניגוד להודעת היחיד לבית המשפט, המוסד לביטוח לאומי הסכים לקבל את חלקו היחסי מהכספים שיצטברו בקופת הנשייה כנושה בדין רגיל וכי הסכום שיתקבל בידי המוסד לביטוח לאומי, לא יפחת מ 50% מהכספים שיתקבלו בקופת הנשייה לאחר השלמת תוכנית הפירעון. גרושת היחיד, הגב' תמר חרתי, לא הגישה תביעת חוב בגין חוב המזונות ולדברי היחיד, אין כיום בינו לגרושתו כל קשר מאחר ואין להם ילדים קטינים הזכאים למזונות. העתק צו פתיחת ההליכים נשלח ע"י היחיד לכתובתה המעודכנת של גרושתו אולם, מסמכים אלו לא נדרשו על ידה. בנסיבות אלה, באם עומד חוב היחיד לגרושתו, הרי שחוב זה לא יכלל במצבת חובות היחיד, אולם יוחרג מההפטר שיתקבל עם השלמת תוכנית הפירעון.
7. התשלום העיתי בסך 150 ₪ שהושת על היחיד במסגרת צו פתיחת ההליכים אינו תואם את פוטנציאל ההשתכרות של התא המשפחתי. היחיד השתלב בשוק העבודה רק בחודש 7/21 ובמרבית ההליך התקיים מקצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ואף רעייתו אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה. אי מיצוי כושר ההשתכרות מוביל להארכת תקופת הפירעון מעבר ל 36 חודשים. בעלי התפקיד המליצו כי היחיד יישא בצו תשלומים חודשי בסך 500 ₪ לחודש, סכום שנקבע בהתאם למחשבון הממונה ומתבסס על הכנסה פוטנציאלית של היחיד ורעייתו (שכר מינימום), בניכוי הסכום הבסיסי למחייה, בהתאם להנחיות הממונה.
8. מהצעת בעלי התפקיד עולה כי היחיד צבר לחובתו מספר מחדלים במהלך ההליך, בהם הגשת דו"חות חודשיים במועדם אך ללא אסמכתאות, אי המצאת מסמכים נדרשים, כגון אישורי מסירה, עלה החשד כי היחיד עובד בשיפוצים ואינו מדווח על הכנסותיו ואף נמצאו סתירות באשר לאופן צבירת החובות בין הצהרתו בעת פתיחת ההליכים לדבריו בבירור. כמו כן, לאורך מרבית ההליך, היחיד לא מיצה פוטנציאל השתכרותו והתקיים מקצבת אבטלה. מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור הצעת בעלי התפקיד.  
9. לאור עמדת בעלי התפקיד, בהיעדר תגובת היחיד אף שניתנה לו ההזדמנות להגיב להמלצת בעלי התפקיד וכן, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מקבלת את המלצת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.
10. חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 24,000 ₪, באופן הבא -
    1. סכום התשלומים - היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 500 ₪.
    2. תקופה - היחיד יישא בתשלומים הנ"ל למשך 48 חודשים.

סכום התשלומים מוארך מעבר ל36 חודשים בשל התנהלותו של היחיד לאורך ההליך כפי שפורטה לעיל ובעיקר אי מצוי כושר השתכרותו במרבית ההליך.

1. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם  - בהתאם להמלצת בעלי התפקיד, ליחיד אין נכסים למימוש.

בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים שהוחרגו שם.

1. תחולת ההגבלות - ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

יודגש כי ההפטר ליחיד לא יחול על יתרת החוב למוסד לביטוח לאומי, כאשר המוסד לביטוח לאומי יקבל את חלקו היחסי מהכספים שיצטברו בקופת הנשייה כנושה בדין רגיל, סכום שלא יפחת מ50% מהכספים שיתקבלו בקופת הנשייה, בתום תוכנית הפירעון.

כמו כן, חוב המזונות לגרושת היחיד מוחרג גם הוא מההפטר.

1. הפרת תנאי תכנית הפירעון - במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.  
2. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

הממונה תפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. 5129371לחילופין, הממונה תגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.78

1. דו"ח מעקב ביצוע התכנית יוגש על ידי הנאמן עד ליום 17/12/2023.

ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.