חדל"פ 21330-03-20 לוי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

בפני כב' השופט גלעד לובינסקי זיו

העתק החלטת בית משפט מיום 22 נובמבר 2020

לפניי בקשה מטעם הנאמנת לקציבת מזונות, בהתאם לסעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. מדובר במזונות שלושת ילדיהם הקטינים של היחיד ושל הזכאית למזונות (שנות לידה: 2011, 2012 ו-2016). יצוין כי פרידת בני הזוג, ולמצער הפנייה לערכאה מוסכמת בעניין המזונות, נעשתה לאחר מתן צו פתיחת ההליכים ביום 20.4.2020, ומטעם זה לא קצבה הממונה את המזונות במסגרת הצו.
במסגרת הסכמות אליהן הגיעו הצדדים ואשר הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה בחודש יולי 2020, הסכימו הצדדים כי המזונות יעמדו על סכום חודשי של 4,500 (1,500 ש"ח לכל קטין) וכי המזונות ישולמו החל מיום 10.8.2020. בהחלטתו מיום 30.7.2020 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ההודעה בעניין תתויק בתיק. במסגרת הטיפול בבקשה שלפניי עוררתי את הקושי שבהיעדר החלטה אופרטיבית מטעם עכראה מוסמכת לפסיקת מזונות. בעקבות כך, הזכאית למזונות הגישה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה מהיום, הנותנת תוקף של החלטה להסכמות הצדדים האמורות בעניין המזונות.

בתחילה עתרה הנאמנת כי אקצוב את המזונות על סכום חודשי של 3,600 ש"ח (1,200 ש"ח לכל קטין), ובהמשך ציינה כי לא תתנגד גם לקציבת מזונות על סכום חודשי של 3,900 ש"ח (1,300 ש"ח לכל קטין). הזכאית למזונות מתנגדת לבקשה, ועותרת כי המזונות ייקצבו על מלוא הסכום עליו הוסכם בין הצדדים. היחיד תומך בבקשתה המקורית של הנאמנת לפסיקת המזונות על סכום של 3,600 ש"ח לחודש.

קציבת מזונות במסגרת הליך חדלות פירעון מחייבת עריכת איזונים בין אינטרסים שונים ומנוגדים (לפירוט ראו למשל, עודד מאור ואסף דגני, הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 214-206). בענייננו, לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקצוב את המזונות על סכום חודשי של 4,500 ש"ח, כפי שהסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה נתתי משקל, בין היתר, לחשיבות הרבה ביותר שבסיפוק צרכיהם החיוניים של הקטינים; ולהכנסתו החודשית של היחיד, אשר אינה נמוכה כלל ועיקר. ודוק: בניגוד לגישת הנאמנת, איני סבור כי סכום מזונות חודשי של 1,200-1,300 ש"ח לקטין מצוי "על הרף הגבוה" במסגרת הליכי חדלות פירעון. די להפנות בעניין זה לנוהל הממונה לקציבת מזונות על ידה, אשר לפיו סכום המזונות לא יפחת, ככלל, מ-1,500 ש"ח לכל קטין ביחס לארבעת הילדים הראשונים. נוהל זה אמנם אינו מחוייב את בית המשפט, אולם יש בו כדי להוות אינדיקציה מועילה. אציין כי לא נעלמה מעיניי טענת הנאמנת בדבר היעדר תשתית מספקת לעניין מצבה הכלכלי של הזכאית למזונות, ואולם בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש בכך כדי להטות את הכף לעבר הפחתת המזונות.

זאת ועוד: לא ניתן שלא לתהות לגבי אופן התנהלותו של היחיד בכל הנוגע לסוגית המזונות. שהרי, בפני בית המשפט לענייני משפחה הסכים היחיד - ביום 30.7.2020 ולאחר שהוא מצוי בהליך חדלות פירעון - לפסיקת מזונות בסכום חודשי של 4,500 ש"ח; ואילו בפני בית משפט זה טען היחיד - ביום 9.11.2020 - כי ההכנסה הפנויה הנותרת בידיו לאחר התשלום החודשי שהושת עליו אינה מאפשרת לו לשלם מזונות אפילו בסכום המופחת שהתבקש על ידי הנאמנת. העלאת שתי עמדות נוגדות בפני שתי ערכאות שונות, מבלי שיש בנמצא שינוי נסיבות נראה לעין, מעוררת קושי ועלולה להיחשב כהתנהלות בחוסר תום לב.

סוף דבר, אני קוצב את מזונות הקטינים על סכום חודשי של 4,500 ש"ח.