בשורה ארוכה מאוד של פסקי דין כבר נקבע כי הכלל הוא שיש מקום לחייב בהפקדת ערובה להוצאות בהליכי ערעור על החלטות בעלי תפקיד. ראה למשל פר"ק (מחוזי ת"א) 9437-05-19 מפרקיה של אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ נ' א.מ.א סוכנויות ים מאוגדות בע"מ (פורסם בנבו, 13.11.2019); פר"ק (מחוזי ת"א) 44821-03-19 עו"ד אמנון בר לוי (מנהל מיוחד) נ' טהלי גבריוהנס (פורסם בנבו, 24.06.2019); עש"א (מחוזי תל-אביב) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 12.5.2014).

שאלת מצבה הכלכלי של המערערת כמו גם סיכויי ההצלחה בערעור אינם מעלים או מורידים, שכן כמו בכל ערעור, חובת ההפקדה של הערבון היא חובה מנדטורית, המנותקת משאלת מצבו הכלכלי של המערער כמו גם מסיכויי ההצלחה של הערעור. ודוק: אין עסקינן בהפקדת ערובה להוצאות בתביעה אזרחית, שאז המבחנים האמורים אכן חלים, אלא בהפקדת ערובה להוצאות בערעור.

המערערת טוענת כי ממילא בסופו של יום היא תידרש לשאת בשכרו של בעל התפקיד ולכן אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה. ברם, טענה זו אינה מהווה טעם לפטור אותה מהפקדת ערובה להוצאות, משום שאם נימוק כזה היה מתקבל, אזיי לעולם לא היה מקום לחייב אף מערער בהפקדת ערובה להוצאות המשיב בערעור, שהרי הנחת המוצא היא שהמערער יידרש בסופו של יום לשאת בהוצאות המשיב אם הערעור יידחה, וחרף זאת, ואולי דווקא בשל כך, הוא נדרש להפקיד ערבון. מכל מקום, ברור שהמערערת לא תחוייב פעמיים בגין אותן הוצאות ממש של בעל התפקיד, ואם הערבון יחולט בסופו יום, הסכום יופחת בהתאמה מהשכר לו יהיה זכאי בעל התפקיד בקשר לערעורים.

בנסיבות הענין ונוכח היקף הטענות, ובשים לב לכך שמדובר בשני ערעורים, הערבון יעמוד על סך של 10,000 ₪ לכל ערעור, ויש להפקידו תוך 15 יום, שאם לא כן, הערעורים יידחו.

המזכירות תסרוק את ההחלטה גם בתיק הנוסף.

ניתנה היום, כ"ה אייר תש"פ, 19 מאי 2020, בהעדר הצדדים.