העניין שבפני, בקשת החייב להחזרת כלי רכב אשר נתפס לאחר שניתן צו פתיחת הליכים, כלי רכב אשר אמור לשמש את החייב לשם ניהול עסקו.

בתמצית, ייאמר:

1. החייב הינו חשמלאי מוסמך במקצועו, ומפעיל עסק של מתן שירותי חשמל לסוגיהם.
2. במסגרת הפעלת עסקו עושה החייב שימוש בכלי רכב מסחרי מ.ר. 6561032, כאשר זכויות הבעלות משועבדות למשיבה 3, שהינה נושה מובטחת על פי השעבוד.
3. ביום 20.4.2020 ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018.
4. הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים נמסרה לנושה המובטחת ביום 14.5.2020, על פי אישור מסירה אשר הוצג לתיק בית המשפט.
5. ביום 17.5.2020, שלושה ימים לאחר שנמסרה ההודעה על מתן צו לפתיחת הליכים, הגישה הנושה המובטחת בקשה למינוי כונס נכסים, תוך שדבר מתן צו לפתיחת הליכים אינו מפורט בבקשה.
6. רשמת ההוצאה לפועל נתנה צו למינוי כונס נכסים, וכלי הרכב נלקח מחזקת החייב ונתפס על ידי מי מטעם הנושה המובטחת.
7. ביום 24.5.2020 פנה החייב בקשה לשחרור כלי הרכב המשועבד, ובהתאם להחלטתי, נתקבלו תגובות הנושה המובטחת והנאמן לבקשה להחזרת כלי הרכב.

באופן עקרוני, פרק ו' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018 מסדיר את זכויות הנושה המובטח, ומוחלות הוראות פרטניות כיצד על הנושה המובטח לפעול, וכיצד מוגנות זכויות הנושה המובטח.

מימוש שכזה, בהתאם להוראות סעיפים 245-248 לחוק, טעון אישור בית המשפט, וברי כי כאשר פעלה הנושה המובטחת למימוש תוך הסתרת מידע מהותי מרשמת ההוצאה לפועל, כי פעולתה לוקה בחוסר תקינות היורד לשורשו של עניין. ברור לחלוטין כי לו הייתה מודעת כב' הרשמת כי מדובר בכלי רכב מסחרי המשרת אדם המצוי תחת צו פתיחת הליכים, הייתה כב' הרשמת מבקשת לעיין באישור בית המשפט למימוש נכס משועבד.

ב"כ הנושה המובטחת מפנה לפסה"ד בעניין הלכת ששון לוי (ע"א 8044/13), אולם אין באמור כדי לסייע לנושה מובטח אשר לא מסר מידע מהותי כאשר נתמנה לכונס. הלכת ששון לוי הייתה רלוונטית למצב החקיקתי בעבר, ואינה תואמת את לשון החוק דהיום;

חלקים ניכרים מהאמור באותו פסק דין, אומצו הלכה למעשה בס' 248 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אימתי ימוש נכס בידי נושה מובטח, ואימתי בידי הנאמן), ויכול אולם התנאים המוקדמים למימוש, לא רק שלא נתקיימו, אלא אף נעשתה הסתרה מכוונת של הליך חדלות הפירעון מרשמת ההוצאה לפועל.

עוד טוענת הנושה המובטחת כי לא ניתן לממש את הוראות ס' 245 לחוק מקום שלא ניתן אישור הממונה לניהול עסקו של החייב, אולם הנושה המובטחת שוגה בהבנת התמונה; התנאי המקדמי הינו, אי הסתרת מידע מאת רשם ההוצאה לפועל; הגם שהנושה המובטחת מציינת כי נודע לה על צו פתיחת הליכים רק לאחר שהחלו הליכי המימוש, אישור המסירה אשר הוצג, הסותר לחלוטין דבריה, לא נסתר על ידה.

מקום שלא הייתה פניה מקדימה, לא הוגשה תביעת חוב, ולא נמסרה הודעה על כוונת מימוש, פעולת הנושה המובטחת אינה תקינה, ובהתאם אני מורה על השבת כלי הרכב לידי החייב, בתוך 3 ימים ממתן החלטתי זאת.

לאור הנסיבות, הנושה המובטחת היא זאת אשר תישא בהוצאות אחסנה, גרירה או כל הוצאה אחרת הקשורה עם הליכי התפיסה, כפועל יוצא של נקיטת הליך תוך הסתרת מידע מהותי מרשמת ההוצאה לפועל.

הגם שהועלתה דרישה לחיוב בהוצאות, מצאתי שבשלב זה, ובנסיבות העניין, אין הצדקה לחיוב בהוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תש"פ, 09 יוני 2020, בהעדר הצדדים.