1. לפניי בקשת הנאמן להקצבת מזונות ילדי היחיד והמשיבה, מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").

טענות הנאמן

1. בבקשתו טוען הנאמן כי היחיד והמשיבה גרושים זה מזה וכי מנישואיהם נולדו להם 2 ילדים, אור, יליד 25.2.02 וסתיו, יליד 17.02.04.
2. ביום 7.8.2007 ניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה תוקף של פסק דין להסכם הגירושין בין היחיד למשיבה (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו חויב היחיד, בתשלום דמי מזונות חודשיים עבור שני ילדיו הקטינים, בסך של 3,000 ₪ לחודש וזאת עד הגיע הילדים לגיל 18 או עד לגיוס לשרות חובה בצה"ל, לפי המאוחר, בנוסף למחצית הוצאות חינוך והוצאות חריגות.
3. ביום 31.3.20 ניתן לבקשת היחיד צו לפתיחת הליכים בעניינו, בגין חובות מוצהרים בסך של 2,424,491 ₪.
4. לטענת הנאמן, טרם נערך בירור עם היחיד והוא טרם הגיש דוחות חודשיים אך לטענתו הממונה קוצב מזונות בסכום שאינו פחות מסך של 1,500 ₪ לילד עד לארבעה ילדים במשפחה.

תגובת היחיד

1. היחיד מבקש להורות על הפחתת שיעור דמי המזונות שנקבע בפסק הדין, וזאת בשל שינוי נסיבות לאחר מתן פסק הדין, הן במצבו והן במצבה של המשיבה.
2. לטענת היחיד, התשלומים שבפסק הדין נקבעו בהנחה שהוא לא יתחתן בשנית ולא יוולדו לו ילדים נוספים, אולם לאחר מתן פסק הדין היחיד התחתן ונולדו לו שני ילדים, אלעד, יליד 2009 והדר, ילידת 2011.
3. היחיד הינו אסיר משוחרר ומאז שחרורו טרם חזר למעגל העבודה והכנסתו היחידה מסתכמת בקצבת הבטחת הכנסה על סך של 1,800 ₪ ששולמה לו עד לחודש נובמבר 2019 וכן הכנסה נוספת מביצוע עבודות מזדמנות שנעה בין הסך של 1,000 ₪ עד לסך של 3,000 ₪.
4. היחיד טוען כי הכנסתו ביחד עם הכנסת אשתו, שעובדת בחברה לשרותי סיעוד ומרוויחה סך של 3,000, מגיעה לסך של כ - 6,200 ₪.
5. היחיד מתגורר יחד עם משפחתו בבית הורי אשתו ונדרש לשאת ובהוצאות אחזקת הדירה בנוסף להוצאות השוטפות לצורך מחייתו ומחיית בני משפחתו, המגיעים לסך של 8,560 ₪.
6. היחיד טוען כי המשיבה, גרושתו, עובדת כעצמאית ומשתכרת שכר גבוה אותו הוא מעריך בסך של כ 15,000 ₪ נטו.
7. עוד טוען היחיד כי ילדיו מנישואי הקודמים ניתקו כל קשר עימו וכתוצאה מכך הוא לא נפגש איתם.
8. לטענת היחיד, בנו הבכור הוא מעל גיל 18 ועל פי הסכם הגירושין, בתקופת השירות הצבאי יופחתו דמי המזונות לשליש מהשיעור שנקבע בפסק הדין, היינו ל – 500 ₪.
9. בנוסף טוען היחיד כי בנו השני הוא בן 16 שנים כיום ועל כן הוא אינו מחויב לתשלום מזונות על פי חוק לילד זה.
10. לטענת היחיד, שינוי הנסיבות הנ"ל מצדיק הפחתת דמי המזונות שנקבעו בפסק הדין לסך של 500 ₪ עבור כל ילד, היינו סך של 1,000 ₪ עבור שני הילדים.

עמדת המשיבה

1. המשיבה טוענת כי היחיד אינו נפגש על ילדיו, למעט, מפגש חד פעמי, עם הבן הבכור, אחת לחצי שנה.
2. היחיד אינו משלם מזה 10 שנים את תשלומי המזונות שהושתו עליו בפסק הדין ומעולם לא עזר לילדיו או דאג לצרכיהם.
3. לטענת המשיבה, אור בנה הבכור הינו בעל צרכים מיוחדים, הוכר כנכה בשיעור 100% ונמצא שאינו כשיר לשירות צבאי.
4. המשיבה טוענת שאינה עובדת ודוחה את טענות היחיד לפיהן הינה עובדת כעצמאית ומשתכרת סך של 15,000 ₪.
5. עוד טוענת המשיבה כי היחיד צבר חובות על שמה דבר שהביא אותה לפתוח בהליך פשיטת רגל.

דיון והכרעה

1. כבר נפסק שתנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. עוד נפסק, כי חרף השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות , עודנה קיימת (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור (31/5/18)).
2. נקבע שסמכות בית המשפט של חדלות פירעון מוגבלת אך ורק להקציב לזכאי המזונות סכומי כסף, אשר ישמשו למחייתו בתקופה בה מצוי היחיד בהליך חדלות פירעון על חשבון חוב המזונות הפסוק (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית).
3. עוד נקבע שבית המשפט של חדלות פירעון רשאי להפחית מסכום המזונות שנקבע בפסק הדין, אך הוא אינו רשאי לקבוע סכום בשיעור גבוה ממנו (רע"א 4540/19 ‏פלוני נ' פלונית).
4. החלטה של בית המשפט בדבר קציבת מזונות מצריכה עריכתו של איזון בין האינטרסים המתחרים של נושי היחיד, הזכאים למזונות והיחיד עצמו. מלאכת איזון זו הינה מטבעה תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. על כן, מדובר בעניין שלגביו מסור לבית המשפט, המצוי בפרטי ההליך והצדדים, שיקול דעת רחב (רע"א 1437/15 ‏פלוני נ' פלוני).
5. לפיכך על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של היחיד, לסכום המזונות שעליו לשלם מדי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של היחיד. כמו כן נבחנים לא רק צורכיהם ההכרחיים של הזכאים למזונות, אלא גם הכנסותיו של היחיד וכן הכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות.
6. בעניינו, באשר לסכום המזונות שיש לקצוב לילדים, הרי בהתחשב בהכנסת היחיד כעולה מתגובתו וכן בהתחשב בתגובת המשיבה, במשמורת והסדרי הראיה, בהוצאות המחייה השוטפות ובצורכיהם ההכרחיים של הילדים, ובהתחשב בעובדה כי אור בנו של היחיד הינו מעל גיל 18 כיום, אני קוצבת את דמי המזונות ומעמידה אותם על סך של 1,500 ₪ לחודש לשני הילדים שישולם החל מיום 10.8.20 וכל 10 לחודש שלאחריו.

ניתנה היום, ז' אב תש"פ, 28 יולי 2020, בהעדר הצדדים.