לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כבוד הרשם הבכיר אורי הדר), מיום 11.02.2020, בו התקבלה תביעתו של המשיב נגד המבקש. זאת, לאחר שבית המשפט קבע, בהתאם להסכמת הצדדים, כי המבקש מחויב לפרוע את חובו למשיב, בגין הסכם שנחתם בין השניים.

המבקש שוכר דירת עמידר. המשיב קנה את הדירה מעליה, ובשלב מסוים, על פי היתר בניה, ביצע תוספת לדירתו, היוצרת גג מעל חצר המבקש ומציבה בה יסודות ועמודים. תיאורטית, אם יינתן היתר בניה, ניתן לנצל את הבניה שכבר נעשתה, על מנת לבנות תוספת מקבילה בדירה אותה שוכר המבקש. אין מחלוקת בין הצדדים שביום 02.10.2017 נחתם בין המבקש למשיב הסכם, לפיו המבקש רכש את הזכות לעשות שימוש בגג, בעמודים וביסודות בתמורה לסכום כולל של 17,500 ₪. הוסכם כי התמורה תשלום בתשלומים. כמו כן, אין חולק כי מכוח אותו הסכם המבקש שילם למשיב סך כולל של 2,200 ₪, ואז הפסיק לשלם על פי החוזה.

בהליך בבית משפט קמא, המשיב ביקש לאכוף את ההסכם הלכה למעשה, ודרש לחייב את המשיב לשלם לו את יתרת החוב על פי ההסכם העומדת על סך 15,300 ₪. התביעה הוגשה גם נגדר חברת עמידר, אך הוסכם כי תביעה זו תמחק. מנגד, המבקש טען כי חתם על ההסכם, כתוצאה מלחץ שהפעיל עליו המבקש, וכי אינו אלא שוכר של עמידר בדירה, וממילא הצד הנכון הוא חברת עמידר. עוד טען, כי בעת הבניה נגרמו נזקים רבים, העולים על סכום התביעה. עם זאת, לאחר שבית משפט קמא, הבהיר למבקש את ההשלכות האפשריות של בטלות ההסכם (לפי טענתו המשפטית של המבקש), חזר בו המבקש וביקש גם הוא לאכוף את ההסכם. הצדדים השאירו לבית המשפט לקבוע את אופן ביצוע התשלומים, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש. בהקשר זה טען המבקש כי אין ידו משגת לשלם יותר ממאתיים ₪ בחודש.

בית משפט קמא הורה, בהתאם להסכמה, על קבלת התביעה של המשיב, וחייב את המבקש לשלם למשיב את יתרת הסכום על פי ההסכם, קרי סך של 15,300. לעניין התשלומים, נוכח הנתונים הכלכליים שמסרה אשת המבקש, הורה בית המשפט על תשלומים חודשיים שווים בני 400 ₪, ולא 200 ₪ כבקשת המבקש. הובהר שאין בפסק הדין כדי להוות "היתר בניה" לפעולות הבניה שכבר עשה המבקש, ללא היתר, תוך ניצול בניית המשיב, או בניה עתידית. כן הובהר, כי אין בפסק הדין כדי למנוע אפשרות של המבקש לתבוע בגין נזקיו הנטענים.

בבקשת רשות הערעור, המבקש טוען כי בית המשפט שגה בהחלטתו לאכוף את ההסכם, מכיוון שההסכם לא יכול להיות בתוקף. זאת, נוכח העובדה כי אין הוא אלא שוכר בנכס, ואין לו זכות קניינית לרכישת חלקים בבניין. בשים לב לעמדת עמידר שאין להם כל התחייבות להסכם, יש לראות את ההסכם כ"בלתי חוקי".

לאחר עיון יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. זאת, נוכח העובדה הפשוטה כי לאחר הערות בית המשפט, חזר בו המבקש מטענתו נגד ההסכם וביקש גם הוא את אכיפתו. מובהר כי, לאחר שניתנה הסכמה לתוצאה מסוימת של ההליך, אין המבקש יכול לחזור בו, סתם כך, מהסכמתו לפני בית המשפט, אשר קיבלה תוקף של פסק דין. אין המבקש יכול היום להישמע בטענה כי טעה בית המשפט, כאשר המבקש עצמו הסכים למתן פסק הדין האמור.

המבקש לא הצביע על פגם מוחשי בפסק הדין. המבקש לא הצביע על פגם בהסכמתו בבית המשפט לתוצאה מוסכמת. יש לדחות ערעור שאין בו אלא חזרה מהסכמה לטיעון משפטי שנזנח. כל שכן, שאין בטיעונו של המבקש כדי להצדיק מתן רשות ערעור, בהעדר זכות לכך.

סיכומו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

5129371לא נתבקשה תשובה, לפיכך אין צו להוצאות. העירבון יושב למפקיד.

54678313המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' ניסן תש"פ, 31 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.