התובע מספר בכתב התביעה, שבזמן הרלוונטי הייתה אחותו נשואה לנתבע.

התובע מספר שאז נתן לנתבע מתנות כספיות המצטרפות לסך של 28,100 ₪.

התובע נתן לנתבע סך את המתנות עד סוף שנת 2011.

התובע מדגיש שנתן את המתנות לנתבע, בהנחה שהנתבע מכבד את אשתו, אך בהמשך התברר שהנתבע נוהג באשתו בחוסר כבוד והם התגרשו ביום 11.2.2020.

התובע מוסיף שנתן לנתבע את המתנות בהיותו גיסו של התובע ובכפוף להתחייבות הנתבע לנהוג באחות התובע בכבוד.

התובע טוען שכאשר מדובר במתנה אין תחולה לחוק ההתיישנות, בוודאי כאשר נודע לתובע על הנסיבה הרלוונטית בסוף שנת 2019.

הנתבע טען להגנתו, שהכסף שקיבל מהתובע לא היה בבחינת מתנה, והוא לא קיבל לידיו מתנה או הלוואה מהתובע.

הנתבע טוען עוד, כי בין כך ובין כך, גם על פי העובדות הנטענות בכתב התביעה, חלה התיישנות על התביעה מאחר ומדובר בעילה משנת 2011.

התובע התבקש להסביר לבית המשפט מדוע לשיטתו לא חלה במקרה זה התיישנות על תביעתו, ותגובתו לכך הייתה שלא מן העניין.

הוא היפנה למידע מהאינטרנט הנוגע להתחייבות להקניית מתנה, ולפסק דין העוסק בהתיישנות במקרקעין.

אני קובע כי עילת התביעה על פי האמור בכתב התביעה התיישנה ולא הוצגה עילה להחזר המתנה, ואשר על כן התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע בתוך 30 יום הוצאות בסך 3,000 ₪, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.