לפניי בקשה להורות לנתבע להשיב על שאלות שנשאל בשאלון שמסר לו התובע, לפי תקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(להלן: "התקנות").

בתביעה מבקש התובע לחייב את הנתבע, עורך דין שייצג אותו בתביעה שהוגשה בבית הדין לעבודה נגד מעסיקו לשעבר, בסכומי כסף בנוגע לייצוגו בפני בית הדין, בגין "נזיקין, רשלנות, גניבה ומרמה".

כידוע, בבסיס הליכי הגילוי והעיון המוקדמים, עומד העיקרון שעל פיו על ההליך האזרחי להתנהל ב"קלפים גלויים", זאת לשם גילוי מרבי של המידע שבידי כל אחד מבעלי הדין (רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי [פורסם בנבו] (11.12.2007)).

העיקרון המנחה לקיומה של חובת הגילוי המוקדם הנו כי התשובות לשאלון יהיו רלוונטיות לעניין, זאת כעולה מתקנה 120(ב) לתקנות. הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של הליכי הגילוי המוקדם מתוך מגמה מרחיבה וקבעה כי לא נדרש בשלב הגילוי כי הרלוונטיות של התשובה לשאלון תהא וודאית ודי שהמבקש יצביע על כך שהתשובה עשויה להיות רלוונטית(רע"א 9322/07 Gerber ואח' נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7[פורסם בנבו](15.10.2008).

עם זאת, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עיקרון הגילוי, אחד מהם הוא במקרה שבו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין מעבר לנדרש, ולכן ככל שהגילוי מכביד יותר על בעל הדין, כך יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו.

בענייננו, הנתבע נמנע מלהשיב על חלק מהשאלות שהציג בפניו התובע, ומרבית הסבריו להימנעותו הם "אי רלוונטיות".

בהתחשב בעקרונות המצוינים לעיל, בשאלות שהציג התובע בשאלון ובנימוקיו של הנתבע להימנעותו מלהשיב עליהן, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים כפי שנטענו בתגובות שהוגשו לעניין זה, כך אני מורה ביחס לשאלות הבאות:

1. הנתבע ישיב על שאלות 8,9 ו-10. מדובר בשאלות בדבר אופן ניהול ההליך בבית הדין לעבודה על ידי הנתבע, ולכן הן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים, במיוחד בהתחשב בעילת התביעה של רשלנות בייצוג התובע בפני בית הדין.
2. שאלה 15 מתייחסת לפרטי חשבון הנאמנות שבו נוהל חשבון התובע על ידי הנתבע. הנתבע השיב בתגובתו כי מאחר שלא קיים חשבון כזה, השאלה אינה רלוונטית. מאחר שהתביעה נוגעת להשבת כספים מידי הנתבע לתובע, הרי שהשאלה רלוונטית, גם אם לא קיים חשבון כזה והנתבע ישיב לשאלה בהתאם לעובדות שבידיו.
3. שאלה 16- הנתבע נשאל מהי ההתחשבנות שהתובע צריך לערוך עמו, והשיב: "התחשבנות של הוצאות ושכר טרחה". התובע אינו מסתפק בתשובה זו ודורש פירוט נוסף, ואולם בנסיבות העניין, ובהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי ההליך, לא נדרש פירוט נוסף על תשובת הנתבע.
4. שאלה 17- הנתבע נשאל האם התובע זכאי להחזר והתבקש להסביר ולפרט, והשיב כי התשובה פורטה בתשובה שהוגשה לתלונה שהוגשה נגדו בלשכת עורכי הדין. בתגובתו מיום 1.11.20, הוסיף הנתבע והשיב כי מסר את פרטים לתובע בעבר. במסגרת הליכי גילוי מסמכים, על הנתבע למסור את המידע שבידיו, לכך מיועדים הליכים אלה. תשובה על דרך הפניה להליך אחר או לשיחות קודמות שהתנהלו בין הצדדים אינן עולות על דרישה זו. הנתבע ישיב על שאלה זו.
5. שאלה 18- הנתבע נשאל מדוע לא פנה לבית הדין בבקשה לבטל את הסכם הפשרה לאחר שנודע לו שהתובע לא מסכים לו, והשיב כי "השאלה לא ברורה". בתגובתו מיום 2.11.20 הסביר ופרט ב"כ התובע את השאלה, כך שנראה שכעת משהשאלה התבררה, יוכל הנתבע להשיב עליה. משכך, ישיב הנתבע לשאלה זו.
6. שאלה 20- הנתבע נשאל: "אם יש יתרה בחשבון הנאמנות מה מונע ממך להשיבה לידי התובע?" והשיב כי מדובר בשאלה ספקולטיבית ולכן לא השיב. בתגובתו הוסיף כי ההנחה שפתח חשבון נאמנות לטובת התובע שגויה וכי התובע סרב להיפגש איתו.

סבורני כי גם אם מדובר בשאלה "ספקולטיבית", הרי שהמענה לה בידיעתו של הנתבע, ולפיכך עליו להשיב על השאלה, למיטב ידיעתו, גם אם ההנחה שבבסיסה שגויה.

הנתבע ישיב על שאלה זו.

סיכומו של דבר, הנתבע ישיב על שאלות 17,15,10,9,8, 18 ו-20, זאת בתצהיר תשובות לשאלות אלה, וזאת תוך 10 ימים.

בנסיבות העניין אני פוסק כי הנתבע יישא בהוצאות בקשה זו בסך 500 ₪.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"א, 08 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.