1. לפני בקשת הנתבעת להאריך לה המועד להגשת כתב ההגנה המתוקן מטעמה, עד לאחר הכרעה בבקשה שהגישה (מס' 18) לסילוקה על הסף של התובענה המתוקנת שהגישו התובעים ביום 31/1/22, על סך 60,000,000 ₪ (לצורכי אגרה).
2. בראשית – ביום 11/3/20 – הגישו התובעים תובענה כספית כנגד הנתבעת על סך 30,000,000 ₪ (לצורכי אגרה).
3. הנתבעת הגישה בקשה לסילוקה של תובענה זו על הסף (בקשה מס' 4).
4. ביום 27/10/21 ניתן פסק דין חלקי בזיקה לבקשה מס' 4, בגדרו הורה בית המשפט על דחייתה באופן חלקי של התובענה, ונקבע בין היתר כי:
5. דחיית התובענה על הסף היא בכפוף לאותם פרטי תביעה, עילות וראשי נזק אותם לא מצאתי לדחות על הסף (ר' סעיפים 54א, 54ד ו־54ו, 103 לעיל).
6. התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן בהתאם למתחייב מפסק דין חלקי זה, בתוך 45 ימים מהיום.
7. כן הובהר כי כתבי הטענות המתוקנים שיוגשו על ידי הצדדים בהתאם לפסק דין חלקי זה, יוגשו בהתאם לתקסד"א–התשע"ט.

(ר' גם סעיפים 111-108 לפסק הדין החלקי).

1. לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן ניתנה ביום 1/2/22 החלטת בית המשפט בגדרה נתבקש ב"כ התובעים (החדש) להבהיר "...האם כתב התביעה המתוקן עומד בהוראות פסק הדין החלקי מיום 27/10/21 ואשר נקבע בו".
2. ביום 10/2/22 הוגשה הבהרת ב"כ התובעים ביחס לגובה הסכום שנתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן. ע"ג מסמך זה ניתנה החלטת בית המשפט בפתקית "ראיתי, מבלי להתייחס לתוכנם של הדברים".
3. ביום 21/3/22 הגישה הנתבעת בקשה לסילוקה של התובענה המתוקנת על הסף. בבד בד הוגשה הבקשה שבפניי להארכת המועד להגשת כתב ההגנה המתוקן.
4. בבקשה לסילוק על הסף (מס' 18) נטען בין היתר ובקצירת האומר כי כתב התביעה המתוקן הוגש בין היתר בניגוד לפסק הדין החלקי מיום 27/10/21 (ר' סעיפים 34-7), בניגוד לתקנות סדר הדין החדשות (ר' סעיפים 6-5), מחמת מעשה בית דין (ר' סעיפים 28-24), העדר עילה, העדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט (ר' סעיפים 41-35).
5. לאורה ובעטיה של הבקשה לסילוק על הסף נתבקשה אף הארכת המועד מושא החלטה זו בהתבסס בין היתר על ההלכה שנפסקה ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07). לשיטת הנתבעת שני התנאים שנקבעו בפרשת בובליל מתקיימים בענייננו. לטענת התובעת בקשת לסילוק על הסף מתייחסת לכל רכיבי התביעה המתוקנת, וככל שתתקבל יתייתר הצורך בהגשת כתב הגנה (ר' גם סעיפים 4-2).
6. התובעים מתנגדים לבקשה. לדבריהם "..וכתב התביעה המתוקן אושר ע"י ביהמ"ש ביום 10.02.22" (ר' סעיף 1 סיפה). בראשית הדברים יודגש ברורות כי כתב התביעה לא אושר על ידי בית המשפט והמצוטט בסעיף 6 לעיל, ברור ומדבר בעד עצמו (ר' גם סעיף 3 לתגובת הנתבעת).
7. לטענת התובעים בנוסף, הנתבעת אינה באה בגדרי ההלכה שנפסקה בפרשת בובליל "...היות והיא כבר הגישה כתב הגנה בתיק (לכתב התביעה המקורי) ואנו נמצאים בעיצומו של התקדמות בתיק התביעה..." (ר' סעיף 5). אין בידי לקבל הנמקה זו. זכותה של הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן עומדת בפני עצמה כזכות עצמאית וחדשה. אין לייחס לחובת הנתבעת בגדרי החלטה זו והשיקולים שמובאים בחשבון במסגרתה, את העובדה שהיא הגישה בעבר כתב הגנה כנגד תביעה המקורית, שברובה נדחתה על הסף (ר' גם סעיף 5 לתגובת הנתבעת).
8. לדברי התובעים "...הרכיבים שהשתנו בכתב התביעה המתוקן הינם על פי הוראותיו של ביהמ"ש זה, היו רכיבים שביהמ"ש הורה לפרט ולכמת בסכומי כסף ברורים ולא באחוזים וכך נעשה" (ר' סעיף 6). טענה זו של התובעים תוקפת הנתבעת באורח חזיתי, שלכאורה ראוי בירור מעמיק, באומרה כי כתב התביעה המתוקן "...פגום מראשיתו ועד סופו ומנוגד להוראות פסק הדין הסופי" (ר' סעיף 2 לתגובת הנתבעת).
9. כזכור התביעה במקור הוגשה ע"ס 30 מיליון ₪, סכום שלכאורה היה אמור לקטון באופן משמעותי ובצורה ניכרת, לאור אשר נקבע בפסק הדין החלקי. חלף זאת הוגשה תובענה ע"ס 60 מיליון ₪ כשרקע הדברים גם ערעור – על פסק הדין החלקי ־ שהוגש על ידי התובעים לבית המשפט העליון (ע"א 8841/21).
10. לטענת הנתבעת – שאינה נטולת טעם והגיון – התנגדות התובעים לבקשתם תמוהה על רקע הערעור שהוגש על ידם "...אשר ככל ויתקבל, הרי 'שההליך' יחזור לגלגולו המקורי ־ תביעה ע"ס 30 מיליון ₪ בעילות שפורטו שם..." (ר' סעיף 6).
11. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, בהינתן האמור מעלה, על רקע פסק הדין החלקי ובנסיבות תובענה זו, מצאתי להיעתר לבקשה.
12. בת"א (ת"א) 7420-08-18 אלגאטכנולוג'יס בע"מ נ' נקסטפרם טכנולוגיות בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 24.12.18) נפסק בין היתר כי:

....בקשה של נתבע (או משיב) שהגיש בקשה מקדמית כנגד תביעה – שבה הוא עותר גם שבית המשפט יאריך את המועד להגשת כתב ההגנה מטעמו עד לאחר הכרעה בבקשה המקדמית, היא בקשה הנוגעת לסדרי הדיון בתביעה. העקרונות בהתייחס לבקשה כזו פורטו על ידי בית המשפט העליון במסגרת פסק הדין בעניין בובליל. כפי שאפרט להלן, הרציונל העומד בבסיסו של פסק-הדין בובליל נוגע לשאלה מהו האופן היעיל וההוגן ביותר לקיים את הדיון, כך שזכויותיהם של מי מהצדדים לא ייפגעו, וכך שבית המשפט ינצל את הזמן השיפוטי בצורה המיטבית ויהיו בפניו הכלים הדרושים כדי לקבל החלטה ראויה בבקשה. להלן ניישם את העקרונות שנקבעו בענין בובליל על עובדות המקרה דנן, כדי להבהיר את הטעמים למסקנה אודות הדרך המיטבית לקיום הדיון בשים לב למכלול הנסיבות של המקרה.

ובהמשך נפסק כי ־

מפסק דין בובליל עולה כי על בית המשפט לשאול את עצמו האם הגשת כתב ההגנה (או כתב התשובה) על- ידי הנתבע יסייעו לבית המשפט בהכרעה בבקשה המקדמית. אם התשובה היא חיובית, הדבר יהווה שיקול לתמיכה בדחיית הבקשה להארכת מועד והוראה על הגשת כתב ההגנה (או כתב התשובה) עוד בטרם תידון הבקשה המקדמית.

(שם פסקאות 9 ו-10).

1. בהינתן העובדה שבית המשפט העליון בפרשת בובליל נתן דגש משמעותי לנושא היעילות הדיונית, סבורני כי שיקול זה תומך ברורות במסקנה כי אין מקום להורות על הגשת כתב ההגנה המתוקן, טרם שתלובן ברורות ובאורח סופי חזית המחלוקת "החדשה" – מושא כתב התביעה המתוקן שהוגש. במקרה דנן לא נראה שהעדפת אינטרס 'כלל המתדיינים' על פני אינטרס הנתבעת רלוונטית, יעילה וצודקת (ר' גם תקנות 5-1 לתקסד"א–התשע"ט).
2. אשר על כן מצאתי כאמור להיעתר לבקשה. כתב הגנה מתוקן יוגש – ככל שיהא בכך צורך – בתוך 30 ימים, ממועד ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף.
3. הוצאות בקשה זו בסך כולל של 5000 ₪, לזכות הנתבעת, ילקחו בחשבון בעת מתן ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף.
4. בשולי ההחלטה אך לא בשולי חשיבותה, מוצע לתובעים לשקול מתן הסכמה לעיכוב ההליך דנן עד הכרעה בערעור שהוגש על ידם (הקבוע לדיון ראשון ליום 22/6/22) (ר' גם הבקשה וההחלטה מיום 15/11/21).

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.