לפני בקשת הנתבעים מיום 12/07/20 להעברת מקום הדיון בשל חוסר סמכות מקומית (סרוקה במסגרת בקשה מס' 2) (להלן: "הבקשה").

הצדדים להליך והרקע, בתמצית:

1. עיסוקם של התובעים הוא, בין היתר, בפיתוח עסקי בתחום הנדל"ן.

הנתבעת 1 היא חברה אשר פועלת בתחום הנדל"ן. הנתבע 2 הוא מנהל התובעת ובעל המניות בה.

1. תביעה זו שלפני עוסקת בחובם הכספי הנטען של הנתבעים לתובעים, ובבסיסה דרישתם של אלה האחרונים לחיוב הנתבעים בתשלום בגין שירותים שסיפקו התובעים לנתבעים ופעולות שביצעו עבורם (לרבות ייעוץ וליווי במהלך המשא ומתן) בכל הקשור לפרויקט בו התקשרו הנתבעים עם אגודת כפר נהריה.
2. על פי כתב התביעה, בין הצדדים התקיימו קשרים מסחריים - עסקיים, החל משנת 2015 ואף נחתם ביניהם הסכם הנוגע לשירותים שנתנו התובעים לנתבעת בכל הנוגע לפרויקט מגורים עם קיבוץ אדמית, אשר קדם למועדים הרלוונטיים לפרויקט עם כפר נהריה. במסגרת הסכם הנוגע לפרויקט אדמית הוסדרה, בין היתר, התמורה לתובעים.

אין מחלוקת, גם לדידם של התובעים, כי אין הסכם בכתב בין הצדדים המסדיר את תשלום התמורה לתובעים בגין הפרויקט עם כפר נהריה – מושא הליך זה, אולם טענתם היא כי גם ההסכם לתשלום התמורה בגין העסקה הקודמת, בקשר לפרויקט בקיבוץ אדמית, נחתם לאחר שהנתבעים התקשרו עם קיבוץ אדמית ולא טרם ההתקשרות (הסכם זה צורף כנספח 2 לכתב התביעה).

התובעים ציינו כי גם בקשר לפרויקט אדמית, כמו גם באשר לפרויקט בגינו מבוקשת התמורה בהליך דידן, לא עמדו הם על חתימת הסכם טרם ההתקשרות בעסקת המקרקעין, וזאת נוכח יחסי אמון ששררו בין הצדדים.

מכוח יחסים אלה, לגרסת התובעים, המשיכו הם לפעול עבור הנתבעים, וסברו כי באם תיכרת עסקה מחייבת, בדומה לפרויקט אדמית, יועלו פרטי התמורה לה זכאים התובעים על הכתב.

לשיטתם של התובעים, מתווה התשלום אשר סוכם בנוגע לעסקת אדמית, סיפק את קווי היסוד לכל פרויקט עתידי בין הצדדים.

1. הנתבעים, מנגד, מכחישים את זכאותם של התובעים בטוֹענם כי עסקינן, למעשה, בדרישת התובעים לתשלום דמי תיווך.

הנתבעים הדגישו כי לא נחתם בין הצדדים הסכם תיווך בגין פרויקט זה בנהריה; התובעים לא היו מעורבים בעסקה זו בשום צורה ובשום שלב; לא הוזמנו מהתובעים שירותי תיווך בגין העסקה עם כפר נהריה ובפועל אף לא סופקו שירותי תיווך מעין אלה בגין עסקה זו.

עוד נטען, כי ממילא, אף אם היה נערך הסכם תיווך בין הצדדים בנוגע לעסקה זו, אזי התובעים לא היו הגורם היעיל שהביא לעסקה ומכאן שהם אף אינם זכאים לדמי תיווך.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
2. התובעים מבקשים לבסס את סמכותו המקומית של בית משפט זה מכוח מספר חלוּפות אליהן הפנו, המנויות בתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

הנתבעים, מנגד, טענו כי אף לא אחת מהחלופות מקימה סמכות מקומית בענייננו.

1. בשאלת הסמכות המקומית יש להכריע על פי העובדות שנטענו בכתב התביעה ובעניין זה אפנה להוראת תקנה 9(6) לתקנות הקובעת:

"ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:

(6)   העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה;"

הנה כי כן, בחינת סוגיית הסמכות המקומית נעשית אך ורק על יסוד העובדות שנטענו בכתב התביעה.

בעניין דידן, על פי העובדות אשר מפורטות בכתב התביעה, מדובר בדרישה לתשלום תמורה בגין שירותים שניתנו על ידי התובעים לנתבעים.

אומנם, לשיטתם של הנתבעים מדובר בהסכם לתשלום דמי תיווך והסכם תיווך – אֲין,

אך התובעים טוענים כי מדובר בהסכמות בעל פה (בהפנותם להסכם שנחתם בקשר לתשלום התמורה בנוגע לפרויקט בכפר אדמית).

הכרעה בסוגיית הסמכות המקומית אינה דורשת, בשלב זה, הכרעה בשאלה דלעיל.

בירור, בזיקה לטיעונים אלה, יעשה במסגרת ההליך העיקרי.

1. בחינת החלופות השונות מביאה למסקנה כי הסמכות המקומית אותה קונה בית משפט זה, בנסיבות העניין, היא מכוח החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(3).

בעניין דידן, יש להחיל, מכוח החלופה דלעיל, את הוראת סעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 בשילוב עם סעיף 61(ב) לחוק זה, לפיה יש לקיים את החיוב במקום עסקו של הנושה וזה ייקבע כמקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות.

בצדק, הפנו התובעים לפסק דינו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט שפירא, אשר ניתן בעת האחרונה [ראו רע"א (מחוזי חיפה) 60027-06-20 בני וצביקה בע"מ נ' ר.ח. עבודות עפר בע"מ (מיום 26/06/20)].

1. ויובהר, כי הדברים נאמרים בזהירות המתבקשת ובהתייחס לשלב המקדמי בו מצוי ההליך ואין בהם קביעה פוזיטיבית כלשהי בהתייחס לטענות הצדדים לגופה של מחלוקת, אשר תתבררנה במסגרת ההליך.

התוצאה:

1. הבקשה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות מקומית נדחית.

ההליך ידון בבית משפט זה.

1. להלן הוראותיי באשר להמשך ניהול ההליך:
2. על הצדדים לפעול בהתאם להחלטתי מיום 30/06/20, ובתוך כך, ניתנת להם שהות נוספת לקיום ההליכים המקדמיים וזאת עד ליום 29/09/20.

באשר להגשת חוות דעת –

ככל שבכוונת התובעים להגיש חוות דעת מטעמם, לתמיכה בתביעתם, הנני מורה על הגשתה לתיק עד ליום 13/10/20 והנתבעים יהיו רשאים להגיש חוות דעת נגדית מטעמם עד ליום 12/11/20.

1. מבלי לגרוע באמור לעיל, סבורה אני כי נוכח טיבה של המחלוקת והיקפה הכספי, טוב יעשו הצדדים באם יבואו ביניהם בדברים בניסיון להגיע להסכמות ולייתר את ניהול ההליך המשפטי – על כל משמעותיו או לחילופין להגיע להסכמה בדבר העברת התיק להליך של גישור.

ניתנת לצדדים שהות לעשות כן ולהגיש הודעה מתאימה לתיק עד ליום 29/09/20 שאז תינתנה החלטה בהתאם.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.