לפניי בקשת רשות להתגונן.

המשיב הגיש שלושה שקים של המבקשת לפירעון בהוצאה לפועל. סך סכומי השקים עומד על 88,300 ₪. בניסיון להיפרע מהשקים הסתבר כי הם מבוטלים והם סורבו.

באשר לארכה לבקשת הרשות להגן- לא טען המבקש דבר.

לגופו של עניין טענה המבקשת כי היא נתנה את השקים כעזרה למכר ותיק שלה- אחד בשם אברהם בן עמי. לטענתה הוא נתן את השקים ואחר כך טען בפניה כי אינו יודע למי הם נמסרו וביקש שתבטל את השקים ולכן ביטלה אותם.

לאחר שעיינתי במסמכי הבקשה ונספחיה ושמעתי באריכות את הצדדים הגעתי למסקנה כי אין בתצהירה של המבקשת יסוד הגנה ולו בדוחק וממילא כי דין ההתנגדות להידחות.

מטרתו של הליך בסדר דין מקוצר היא למנוע דיון בתובענה כאשר ברור הדבר שאין לנתבע כי סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/08 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פד"י ל"ו (3) 518, 524; י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה 7, 1995) , בעמוד 675; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגרים משפטיים). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (מאגרים משפטיים)). בהתאם לכך בית המשפט ייתן למבקשת רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירה כדי להצביע על הגנה לכאורה ולו בדוחק מפני התביעה כאשר בית משפט בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן אינו בודק את מהימנות המבקשת או את הראיות לגופן אלא בוחן את הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בדיון ובהתאם לאמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של המבקשת אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, וככזה אין נותנים רשות להתגונן.

שמעתי באריכות את טענותי ב"כ המבקשת לגופו של עניין וממילא מהם עולה כי היא נתנה שקים כעזרה למכר אך טוענת כי לא קיבלה תמורה עבורם. יצוין כבר עתה כי טענת העדר תמורה אינה רלוונטית שכן שמלכתחילה לא הייתה אמורה המבקשת לקבל תמורה עבורם. המבקשת נתנה את השיקים על מנת לסייע כספית למכרה. כאשר העזרה באה לידי ביטוי בשקים סחירים וככאלה אפשרה את העברת השקים לגורם שלישי, הוא המשיב, שכאמור אוחז בהם כשורה ומגיע לו להיפרע מהם. העובדה כי לאותו מכר השגות כלפי השיקים ככל שקיימות כאלה- והוא אינו צד להליך ולא נטענו כאלה- אין בהן כדי לאיין את מחוייבותה של המבקשת כלפי המשיב וודאי כאמור כי מאשרת היא כי מלכתחילה ניתנו השיקים כסיוע כספי למכרה. כאשר שיקים אלה אין בהם אלה להיות אותה עזרה כספית על כל המשתמע מכך.

מערכת היחסים שבין המבקשת לאותו מכר אינה מעניינו של המשיב ורשאית המבקשת לפעול כנגד אותו מכר ככל שסברה כי התחייב להשיב לה את כספי הסיוע שהעניקה לו.

לא מצאתי כי למבקשת הגנה ולו בדוחק.

הבקשה נדחית. מורה על שפעול הליכי הוצאה לפועל.

המבקשת תשא בהוצאות המשיב בבקשה בסך של 1,800 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור, תוך 60 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

5467המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, בהעדר הצדדים.