נתבע 2 מבקש להורות על מחיקת כתב-התביעה. טעמה של הבקשה בטענה שהתובעת נמנעה מלקיים הליכים מקדמיים על-פי החלטת בית-המשפט. התובעת מבקשת לדחות את הבקשה. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה על נספחיהן.

א. ברקע הבקשה

1. בזמנים הרלוונטיים לתביעה היתה התובעת בעליו של מתחם ובו שטחי מסחר להשכרה (להלן המתחם). נטען כי הנתבעים התקשרו עם התובעת בהסכם מיום 20.11.2016 שעניינו הרשאה והפעלה של דוכן קפה על-ידם במתחם (להלן ההסכם והדוכן בהתאמה). כתב-התביעה הוגש לתשלום 298,310 ₪; בתמצית, נטען כי הנתבעים לא שילמו את תשלומי הארנונה אשר הוטלו על הדוכן במהלכה של תקופת השכירות והתובעת נאלצה לשאת בתשלומים הללו בעצמה.

2. הנתבעים התגוננו, כל אחד מהם בנפרד, והכחישו את חבותם כלפי התובעת.

3. בהחלטה מיום 16.7.2020 נקבע קדם-משפט וניתנו צווים לקיום כל ההליכים המקדמיים בין בעלי-הדין קודם לדיון, תוך נקיבת מועדים להשלמתם. הדיון נקבע ליום 27.12.2020; בעטיו של משבר הקורונה, ובהסכמת בעלי-הדין, הוא נדחה ליום 14.2.2021.

4. ביום 10.11.2020 הגיש נתבע 2 בקשה לגילוי ועיון במסמכים. בו ביום ניתנה החלטה זו: "צו שהורה על קיום מלוא ההליכים המקדמיים וקצב לכך מועדים ניתן זה מכבר, ביום 16.7.2020. בית-המשפט אינו נותן צו על-גבי צו, בבחינת טובים השניים מן האחד".

5. ביום 14.1.2021 הוגשה הבקשה דנן (להלן הבקשה), בה עתר נתבע 2 להורות על מחיקת כתב-התביעה בשל אי-קיומם של הליכים מקדמיים. נקצבו מועדים להגשת תשובה ותגובה ונקבע כי הבקשה תידון בקדם-המשפט. היה על התובעת להגיש את תשובתה עד יום 31.1.2021; לנתבע 2 ניתנה זכות תגובה עד יום 10.2.2021.

6. תשובת התובעת לא הוגשה.

7. בדיון ביום 14.2.2021 הוצע מתווה להכרעה בבקשה וניתנה החלטה: "התובעת תמציא לנתבע 2 וכן לנתבע 1 מסמכים עפ"י בקשה מספר 8, בכפוף להערות שצוינו לעיל בפרוטוקול לגבי סעיפים י'-י"ב במכתב מיום 8.9.20, אשר צורף לבקשה. ההסכם שנזכר בסעיף 8 בכתב התביעה יומצא לנתבעים תוך השחרת סעיפים מסחריים שאינם נוגעים למחלוקת כאן. ככל שתהא מחלוקת על השחרת הסעיפים, תוגש על כך בקשה וביהמ"ש יעיין בהסכם עצמו ללא השחרה ויתן החלטה. התובעת תשלים את הליך גילוי המסמכים עפ"י החלטה זו עד יום 14.3.21".

ב. תמצית טענות הצדדים

1. ביום 22.3.2021 הגיש נתבע 2 בקשה חוזרת למחיקת כתב-התביעה בשל אי-קיום ההחלטה מיום 14.2.2021; נטען שהתובעת לא העבירה לנתבע 2 את רוב המסמכים הספציפיים עליהם הורה בית-המשפט. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

2. תשובת התובעת הוגשה בו ביום. נטען בה כי לא עלה בידי התובעת לעמוד בסד הזמנים שנקצב בהחלטה מיום 14.2.2021, אך בטרם הספיקה לפנות בבקשה ליתן לה ארכה, הוגשה הבקשה. לתשובה צורף הסכם ההתקשרות שנזכר בסעיף 8 לכתב-התביעה; הוטעם כי התובעת זקוקה לארכה נוספת כדי לאתר מסמכים נוספים שהתבקשו. לתשובה לא צורף תצהיר לתמיכתה.

3. לתובעת ניתנו ארכות נוספות לשם מתן מענה לגוף הבקשה, בהסכמת נתבע 2 [החלטות מיום 22.4.2021 ומיום 27.4.2021] תשובתה הוגשה ביום 3.5.2021. נטען שהתובעת עמלה על איתור המסמכים והשחרתם זמן רב אולם מלוא המסמכים המבוקשים הומצאו לנתבע 2 כבר ביום 29.3.2021; לאחר המצאת המסמכים עליהם הורה בית-המשפט ביום 14.2.2021, ביקש נתבע 2 מסמך נוסף ואף על איתורו שקדה התובעת. לפיכך אין להורות על מחיקת כתב-התביעה, אלא דווקא על מחיקת הבקשה תוך חיובו של נתבע 2 בהוצאות.

4. נתבע 2 הגיש תגובה וחזר על עתירתו למחיקת התביעה. הודגש כי התובעת מתחמקת מקיום חובותיה שנוגעות להמצאת המסמכים הנדרשים ונטען כי דרישותיו של הנתבע לא מולאו כלל או מולאו בחלקן בלבד. התגובה לא נתמכה בתצהיר.

ג. דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל בחלקה בכפוף לאמור להלן, תוך מתן שהות לתובעת להשלים את ההליכים המקדמיים כמתחייב מהחלטה זו.

1. אין צורך להכביר מלים על חשיבותם של הליכים מקדמיים לקיומו של הליך משפטי ולמטרתו לרדת לחקר האמת: "הכלי הדיוני של גילוי מסמכים ושאלונים, נועד, עד כמה שניתן, להביא את הצדדים המתדיינים לעמדה התחלתית ונקודת זינוק פחות או יותר שווה. [...] מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות" [בש"א (מח' ת"א) 3914/09 (ת"א 1516/06) שוטן נ' אייזנברג (2009); ראו גם רע"א 557/00 אפרופים שיווק וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (2000)].

2. התובעת לא מילאה אחר ההחלטה מיום 14.2.2021 במלואה ולא גילתה לנתבע 2 מסמכים ספציפיים במועד שנקצב לכך. התובעת לא חלקה על כך; הדבר בא לידי ביטוי בהתכתבויות בין באי-כוח הצדדים אשר צורפו לתגובה. בשל כך, אין בקשתו של נתבע 2 פגומה משום שלא נתמכה בתצהיר; עובדותיה אינן שנויות במחלוקת ממשית. לעומת זאת, אי-תמיכתה של תשובת התובעת בתצהיר היא חסר ממשי. התובעת טענה שמלוא המסמכים הועברו כבר ביום 29.3.2021, אולם נתבע 2 הציג תיעוד שסותר זאת. באין תצהיר, לא ניתן לקבל את טענותיה העובדתיות של התובעת שאותן גוללה התשובה.

3. עת נדרש בית-המשפט להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, יש לבחון את הרלוונטיות של התיעוד המבוקש. הגישה בהקשר זה מרחיבה, לא מצמצמת, ויש לגלות כל מסמך אשר עשוי לקדם את עניינו של מבקש הגילוי בגדרי המחלוקת שעומדת להכרעה [רע"א 2062/15 פלוני ואח' נ' הרשות לניירות ערך (2015)]. "מסע דיג" של מסמכים אינו בהכרח אסור, ובלבד שיש לתיעוד המבוקש נגיעה להליך – ולא להליכים אחרים שטרם באו לעולם או לאינטרסים שהם חיצוניים לתובענה [יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 251 וההפניות שם (2008)]. שאלת הרלוונטיות של הגילוי או העיון המבוקש תוכרע ברוחב לב ולא ביד קפוצה. הדבר נובע גם מכך שגילוי מסמכים ועיון בהם נערכים בשלבים המקדמיים של המשפט, כאשר שאלות מרכזיות שבעובדה עדיין מצויות במחלוקת או לוקות באי-בהירות [רע"א 8181/15 אריה את עופר נ' בנק המזרחי (2016)].

4. על בית-המשפט לשקול את עקרון הגילוי וחשיבות המסמכים לבירור המחלוקת, ומנגד ליתן את הדעת גם למידת ההכבדה על הצד האחר שעשויה לנבוע מן הגילוי והעיון, ליעילות ההליך המשפטי ולפגיעה אפשרית בזכויות מוגנות של הצד שכנגד או צדדים שלישיים [רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות נ' לוין (2009); ת"א (של' ת"א) 38073-12-16 ב.ס.ט בנייה בע"מ נ' גלובל טכנורקס בע"מ (2021)]. איזון זה נערך על-ידי בית-המשפט בדיון מיום 14.2.2021 ובהחלטה שניתנה, בה נקבעו אמות-מידה להיקף הגילוי בו מחויבת התובעת לנקוט. היא לא עשתה כן.

5. תקנה 60(א) בתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 מורה: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב-טענותיו". תקנה זו, שהיא גלגולה העכשווי של תקנה 122 בתקנות סדר הדין האזרחי מ-1984, מסמיכה את בית-המשפט להטיל על בעל-דין שאינו ממלא אחר צו לקיום הליכים מקדמיים סנקציה שביטויה במחיקת כתב-טענותיו; עוד היא מסמיכה את בית-המשפט ליתן ארכה לקיום הצו. הדברים תואמים את הפסיקה העשירה הקיימת לגבי אופן הפעלתה של תקנה 122 ואמות-המידה שחלות על השימוש בה.

6. מחיקת כתב-טענות היא סנקציה מרחיקת לכת; בית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויפעילה רק במקרים קיצוניים, אם ניכר כי בעל-הדין שלו יוחסה הפרת הצו פעל בזדון או הביע זלזול ניכר ובוטה בבית-המשפט [ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992); רע"א 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' דגן (2007)]. הדברים אמורים גם במחיקת כתב-תביעה, לא רק במחיקת כתב-הגנה, למרות שאין חפיפה בין השניים בכל הנוגע לתוצאת המחיקה והשלכותיה.

ד. מן הכלל אל הפרט

1. עיון בתשובתו של נתבע 2 מעלה כי טענתו על-אודות אי-קיומם של הליכי גילוי ועיון נסבה על מסמכים משלושה סוגים:

ראשית, נטען שהתובעת צרפה את ההסכם שנזכר בסעיף 8 לכתב-התביעה רק באופן חלקי, כשהוא חסר את עמודים 27-26 וללא נספח ו'. שנית, נטען כי התובעת לא העבירה את ההסכם שנחתם בינה לבין מפעיל קודם של הדוכן; התובעת הכחישה שיש באמתחתה הסכם כזה אך לטענת הנתבע, בידו ראיות למכביר על-אודות זהותו של אותו מפעיל קודם. לבסוף, התובעת התבקשה להעביר הסכמים שנערכו בינה לבין מפעילי דוכנים אחרים במתחם בזמן שכירתו של הדוכן על-ידי הנתבעים, אך העבירה הסכם הרשאה בודד.

2. המסמכים שבהם ביקש נתבע 2 לעיין הם מסמכים שיש להם נגיעה ישירה להגנתו. נובעת מכך חובתה של התובעת לגלותם לו.

3. לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי שיש לקבל את הבקשה באופן הבא:

1. התובעת תמציא לנתבע 2 את ההסכם האמור בסעיף 8 בכתב-התביעה במלואו, לרבות עמודים 27-26 ונספח ו' בו; על המצאת ההסכם והעברתו לעיון הנתבע תחול ההחלטה מיום 14.2.2021. אם לא יעלה בידי התובעת לאתר את עמודי ההסכם החסרים או את הנספח, תמציא תצהיר של בעל תפקיד בה שבכוחו לחייבה שיבאר מה היה על ההסכם השלם, בידי מי הוא נמצא, מתי יצא משליטתה של התובעת ומה עשתה על-מנת לאתרו בשלמותו.
2. ככל שהתובעת טוענת שאין ברשותה הסכם עם מפעיל קודם, עליה לבאר בתצהיר של בעל תפקיד בה שבכוחו לחייבה אם היה לדוכן מפעיל קודם – בציון פרטיו, ואם התשובה על כך היא בחיוב – אם נערך בינה לבין אותו מפעיל קודם הסכם בכתב. אם נערך הסכם בכתב והוא לא צורף, תציין התובעת מה היה על ההסכם, בידי מי הוא נמצא, מתי יצא משליטתה ומה עשתה כדי לאתרו.
3. התובעת תעביר לעיונו של נתבע 2 שני הסכמי שכירות נוספים שנחתמו בינה לבין מפעילי דוכנים אחרים במתחם בתקופה הרלוונטית לתובענה. אם אין ברשותה הסכמים כאלה זולת זה שצורף, תציין זאת בתצהיר ערוך כדין.

4. התובעת תעשה כן עד יום 30.6.2021.

5. נוכח האמור לעיל, אין מקום להורות על מחיקת התובענה על אתר, ויש ליתן לתובעת שהות לקיים החלטה זו לשם השלמתם של ההליכים המקדמיים.

ה. סיכומם של דברים

1. התובעת תמלא החלטה זו עד יום 30.6.2021.
2. התובעת תשלם לנתבע 2 את הוצאות הבקשה בסך של 4,095 ₪ (כולל מע"מ), אף זאת עד יום 30.6.2021. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן ההחלטה עד יום התשלום.
3. לאחר השלמת ההליכים המקדמיים, ובהמשך להחלטה מיום 14.2.2021, ניתנת לבעלי-הדין שהות לבוא בדברים על-מנת לגבש הסכמה שתייתר את בירור התובענה לגופה. לשם קבלת הודעת עדכון בעניין זה, שתוגש על-ידי התובעת, נקבעת תזכורת פנימית ליום 1.8.2021. ימי פגרה יבואו במניין התקופה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"א, 31 מאי 2021, בהעדר הצדדים.