לפניי בקשה מטעם הנאמן לביטול צו לפתיחת ההליכים.

רקע וטענות הצדדים

1. צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה ניתן על ידי הממונה בתאריך 5.4.2020, לבקשתה והושת עליה תשלום חודשי בסך 1,960 ₪.
2. בתאריך 3.11.2020 הגיש הנאמן בקשה לביטול הליכים ובה פירט כי היחידה לא שילמה דבר לקופת הנשייה (יצוין כי היחידה הגישה בקשה להפחתת תשלום לבית המשפט והתקבלה החלטה כי עליה להגיש את הבקשה לממונה, י.פ.). עוד ציין הנאמן כי היחידה לא הגישה דו"חות חודשיים. עוד טען הנאמן כי נשלח ליחידה מכתב התראה באמצעות המייל והיא לא פעלה להסרת המחדלים. היחידה הגישה בקשה להארכת מועד, אליה צירפה דו"חות חודשיים ולאחר מכן הגישה תגובתה ובה טענה כי בקשתה להפחתת התשלום נמחקה והיא פעלה להגיש בקשה חדשה. עוד ביקשה כי תינתן לה הזדמנות להגיע להסכמות עם הנאמן בנוגע לחוב הפיגורים ולהמתין עד למתן החלטה בבקשתה להפחתת התשלום החודשי.
3. בתאריך 16.3.2021 הגיש הנאמן בקשה נוספת לביטול ההליכים וניתנה ליחידה הזדמנות להגיש תגובתה. בהחלטת בית המשפט מתאריך 15.4.2021 ניתנה ליחידה הזדמנות נוספת לפעול להסרת המחדלים. היחידה הגישה את תגובתה וטענה כי הגישה את הדו"חות החודשיים החסרים וכי אינה יכולה לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליה והיא מבקשת את הפחתתו, גם רטרואקטיבית, לפיכך ביקשה היחידה ליתן בידה הזדמנות למצות זכויותיה ולהמתין להחלטה בבקשתה להפחתת התשלום. הנאמן הגיש את תגובתו ובה טען כי היחידה אכן פעלה להשלמת הדו"חות החסרים ואולם, צברה חוב פיגורים משמעותי בדמות 13 חודשים בהם לא שילמה את התשלום שהושת עליה ולכן מבוקש לבטל את ההליך. בית המשפט קיבל את בקשת היחידה להמתין עד שתתקבל החלטת הממונה בעניין הפחתת התשלום החודשי ונוכח כך שהיחידה פעלה להגיש את הדו"חות, אם כי אלה הוגשו באיחור.
4. בין לבין הוגשה בקשת המחזיקה לקיזוז כספים הצבורים אצלה ע"ש היחידה בגין הלוואות שנטלה האחרונה. הממונה הגיש את תגובתו ובה טען כי המבקשת היא נושה מובטח, שפעלה להגיש תביעת חוב בהליך וקיימת לה האפשרות לביצוע הקיזוז, מכוח הוראות סעיפים 255 ו – 253 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק"), אם כי הממונה סייג את סכום הקיזוז האפשרי, בשים לב להוראות סעיפים אלה, וביקש כי המחזיקה תעדכן את חישוביה. לאחר מכן הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הנאמן והמחזיקה וניתנה החלט מפורטת בתאריך 17.8.2021 בשאלת גובה הסכום שיקוזז.
5. היחידה ביקשה לערער על החלטת הממונה, שקבעה כי אין מקום להורות על הפחתת התשלום החודשי שהושת עליה והופנתה להגיש ערעור בהתאם לסעיף 350 לחוק.
6. בתאריך 17.11.2021 הגיש הנאמן בקשה דחופה לדחיית מועד דיון וציין כי היחידה לא התייצבה לבירור הכלכלי שנקבע לה, אף שנשלחו אליה מספר זימונים וצברה חוב פיגורים משמעותי. הנאמן טען כי נוכח התנהלות זו, אין בידו הנתונים לשם גיבוש המלצה מתאימה, והציע כי ישלח זימון אחרון ליחידה לשם התייצבותה לבירור הכלכלי וככל שלא תתייצב, לא יהיה מנוס מהגשת בקשה לביטול ההליך. בית המשפט דחה את הדיון והתרה ביחידה כי עליה לשתף פעולה ולעמוד בהוראות ההליך ולא, ההליך יבוטל.
7. בתאריך 22.8.2022 הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך. כאמור לעיל, בקשתו זו הצטרפה לבקשות קודמות שהגיש, נוכח אי שיתוף הפעולה של היחידה עם הוראות ההליך. הנאמן ציין כי היחידה צברה חוב פיגורים בסך 50,960 ₪ ואינה מגישה דו"חות חודשיים.
8. בהחלטת בית המשפט ניתנה ליחידה הזדמנות להגיש את תגובתה עד לתאריך 10.9.2022. עיון בתיק מעלה כי היחידה לא הגישה דבר ולא פעלה, ולו באופן חלקי, להסיר את מחדליה.

המסגרת המשפטית

1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי:

"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

1. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע:

"(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע:

"[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

1. לעניין אי הגשת דו"חות כלכליים נקבע בעניין שנדון בעחדל"פ (מחוזי ת"א) 11856-05-21 יונתן סלומון נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (30.6.2021), כי:

"לא למותר לציין, כי תשלום חודשי סדיר לקופת הכינוס, כמו גם הגשת דו"ח"ת כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת, הם מאבני היסוד של ההליך [...] ביצוע תשלומים בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה של שיקום החייב, לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים" (שם, פסקה 18; הדגשה לא במקור).

דיון והכרעה

1. בנסיבות אלה אין מקום לאפשר את המשך ההליך בעניינה של היחידה, מכיוון שמחד גיסא, היא חוסה תחת ההגנות שהחוק העמיד לה מפני הליכי גבייה של הנושים ומאידך גיסא, אינה עומדת בהוראות ההליך.
2. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינה של היחידה יישארו בתוקף למשך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.
4. הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתו של הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.
5. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
6. המזכירות תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, כ' אלול תשפ"ב, 16 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.