25 יוני 2021

1. לפנינו תביעה להכרה בפגיעה בגב כתאונת עבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק) לפי הלכת המיקרוטראומה.

2. הרקע הצריך לעניין וטענות הצדדים

א. התובע יליד 1948, עובד כחשמלאי בתעשייה הכבדה משנת 1972. משנת 2000 מונה לתפקיד ניהולי אך המשיך לעבוד בשטח בחלק ניכר מהזמן.

1. כחשמלאי, טען התובע, עבודתו הייתה כרוכה בשימוש בכלים רוטטים כבדים. השימוש הקבוע בכלים הרוטטים גרם לו לזעזועים כבדים בעמוד השדרה המותני וכתוצאה מכך לפגיעה גבית.

בנוסף, התובע טען כי עבודתו מתאפיינת במונוטוניות וכרוכה בהרמת משאות כבדים.

1. הנתבע טען מנגד, בקצרה, שהתובע לא הניח תשתית עובדתית ורפואית לפגיעה לפי הלכת המיקרוטראומה.

דיון והכרעה

3. לפי הפסיקה, על מנת להוכיח תשתית לכאורית למיקרוטראומה יש צורך בהוכחת תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף; על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק כאשר תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדורה. לעניין זה ניתן לבודד פעולות אלו ממכלול הפעולות המבוצעות במהלך יום העבודה, אך יש לאבחן בין פעילות חוזרת הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. דהיינו, תנועות מגוונות החוזרות על עצמן המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות. עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת בה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק זמן משמעותי, עשויה להתקיים תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (ר' עב"ל (ארצי) 46178-03-14 פלונית - המוסד לבטוח לאומי ((2017); עבל (ארצי) 40494-06-17 נטלה אוצרי נ' המוסד לביטוח לאומי (26.11.2017)).

1. נקדים ונאמר שהתובע לא הניח תשתית ראייתית מספקת לפגיעה לפי הלכת המיקרוטראומה. התובע הציג גרסה לא קוהרנטית ומתפתחת ביחס לאופי עבודתו וסוגי העבודות שנדרשו ממנו. ואף עם זאת, גם אם היינו מקבלים את גרסת התובע ככתבה וכלשונה, לא היה מקום לקבל את תביעתו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה.

5. התובע החל לסטות לראשונה מהגרסה אותה הוא הציג, עת הוסיף והציג בתצהירו עובדה מהותית שלא הופיעה בכתב התביעה. בתצהירו, העיד התובע כי עבודתו כחשמלאי "מאופיינת בביצוע 2 פעולות מובחנות: כיפוף ויישור הגב התחתון באופן חוזר ונשנה ושימוש בכלים רוטטים תוך ספיגת רעד, רטט וזעזוע לגב התחתון" (ס' 7 לתצהיר). בכך למעשה שינה התובע באופן מהותי את גרסתו בכתב התביעה והוסיף שעבודתו הייתה כרוכה גם בכיפוף ויישור הגב התחתון. זאת, להבדיל מהגרסה אותה הוא הציג בכתב התביעה אשר נתנה דגש והתייחסה רק לעבודה עם כלים רוטטים והרמת משאות כבדים (ס' 5 לכתב התביעה).

6. כמו כן, התובע הציג בתצהירו תמונה עובדתית של עבודה מגוונת המתאפיינת בסוגים שונים של עבודות, משימות ופעולות. אף עדות זו, כמו עדותו בדבר תנועות הכיפוף ויישור הגב להן הוא נדרש, אינה עולה בקנה אחד עם טענתו בכתב התביעה לאופי עבודה מונוטוני. כך, התובע העיד בתצהירו (ס' 5-8) כי לאורך תקופת עבודתו הוא נדרש "להחליף ולהתקין מפסקים תעשייתיים כבדים"; לצורך עבודה זו היא נדרש לעשות "שימוש בכלי עבוד פנואמטיים" שונים; כן הוא נדרש במהלך עבודתו "להרים בידיים ממקום למקום ולאורך ההתקנה את המפסקים אשר שקלו כ-50-70 קילוגרמים וזאת מספר פעמים ביום"; ובזמן שבו הוא לא נדרש להרים, להחליף ולהתקין מפסקים ולעשות שימוש בכלי עבודה רוטטים, הוא נדרש "לבצע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב לצורך הרמה ופינוי פסולת תעשייה, השחלת כבלים וחוטי חשמל, התקנת תעלות חשמל, התקנת קופסאות ומפסקים, חיבור חוטים וכיוצ"ב". בתוך שלל הפעולות המגוונות הללו ביקש התובע לבדל את התנועות אותן הוא נדרש לעשות בגבו, כתנועות חוזרות ונשנות של "כיפוף ויישור".

7. שינויים אלו שהוצגו בתצהיר התובע הלכו והתפתחו עוד במהלך חקירתו הנגדית. כך, בניגוד לטענתו בכתב התביעה לפיה הוא נדרש להרים מפסקים במשקלים של כ-40-50 ק"ג, העיד התובע בחקירתו הנגדית שמשקל המפסקים השתנה ומשקלם השכיח עמד על כ-15-20 ק"ג (סעיף 13 לסיכומי התובע). עוד עלה מחקירתו הנגדית שחלק ניכר מזמן החלפת המפסקים הושקע בחיווט לוחות המפסקים (סעיף 14 לסיכומי התובע); זאת כאשר הלוחות בהן נעשתה עבודת החיווטים הוצבו בגבהים שונים, לעיתים 1.7 מטר, לעיתים 1.5 מטר ולעיתים 40 ס"מ (ר' סעיף 15 לסיכומי התובע).

8. להשלמת התמונה העובדתית יצוין שהתובע לא ציין דבר בקשר לתנועות של כיפוף ויישור הגב בטופס התביעה שהגיש לנתבע ביום 15.4.19 ובשאלון למבוטח לפגיעת מיקרוטראומה בגב מיום 20.5.19 (טופס התביעה והשאלון למבוטח צורפו לכתב ההגנה). שם, כמו בכתב התביעה, מיקד התובע את טענותיו בכך שהוא נדרש לעבוד עם כלים רוטטים ולהרים משאות כבדים בלבד. אם כי ראוי לציין שבטופס התביעה הוא כתב שהעבודה עם הכלים הרוטטים התבצעה "בעמידה".

9. כאמור, התמונה המתגבשת משלל גרסאותיו השונות והמתפתחות של התובע אינה מבססת תשתית לפגיעה לפי הלכת המיקרוטראומה. התובע לא הוכיח שבמהלך עבודתו הוא נדרש לבצע פעולה מסוימת הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות לאורך פרק זמן משמעותי. התובע אף לא צלח להראות שעבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועה מסוימת שהייתה משותפת למגוון העבודות השונות שהוא ביצע. מחומר הראיות עולה שהתובע ביצע מגוון עבודות. לעיתים הוא נדרש להרים משאות כבדים ולעיתים פחות, לעיתים הוא נדרש לחווט לוחות בגובה ראש ולעיתים בגובה ברכיים, לעיתים הוא נדרש לעבוד עם כלים רוטטים בעמידה ולעיתים הוא נדרש לבצע פעולות של יישור וכיפוף הגב.

10. חיפשנו בפסיקה ולא מצאנו מקרה מנחה בו התקבלה תביעתו של חשמלאי לפגיעה על רקע מיקרוטראומה בגב, ולא בכדי. עבודתו של חשמלאי בדרך כלל כרוכה בביצוע עבודות מגוונות. זאת, כפי שהוברר גם בעניינו הקונקרטי של התובע לפנינו (ר' והשווה לבל (ת"א) 24178-09-13‏ ‏ אוריאל חזן נ' המוסד לביטוח לאומי (15.1.15)). בכל מקרה התובע לא הוכיח שאופי עבודתו היה כרוך בביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הגב. ודוק, איננו אומרים שעבודתו של התובע לא הייתה עבודה פיסית קשה ומאומצת, אך כפי שנפסק – "יש להיזהר מפני הרחבה של עילת המיקרוטראומה. אין זו עילה שנועדה לתת מענה לכלל הפגיעות מהעבודה, ובכללן פגיעות שהן תוצאה של עבודה פיסית קשה. לעניין זה אין לי אלא לחזור על הערתו של חברי השופט (בדימוס) רבינוביץ בעניין אסתר נוח לפיה ’ככל שיש מקום להכיר כפגיעה בעבודה בפגיעות שנגרמות כתוצאה מן העבודה, ואינן עונות על התנאים כנדרש במסגרת תורת המיקרוטראומה, זה עניין למחוקק להסדירו‘" (עב"ל (ארצי) 39738-05-13 צבי - המוסד לביטוח לאומי (11.8.15)

לעניינינו, יפים הדברים שנאמרו בעבל (ארצי) 54603-11-14‏ ‏ ארקדי קרייזנבורג נ' המוסד לביטוח לאומי (19.4.19): "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

11. סיכומו של דבר, התובע לא הוכיח תשתית עובדתית לפגיעה לפי הלכת המיקרוטראומה.

סוף דבר

12. התביעה נדחית.

13. נוכח תוצאת ההליך התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 3,000 ₪. סכום זה ישולם לנתבע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"א, (25 יוני 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.