א. מבוא וסקירת ההליך

1. מונחת לפנינו תביעתו של התובע, מר יצחק בוחניק (להלן: "התובע") כנגד החלטתו מיום 15.7.2019 של הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). בהחלטתו שבנדון דחה הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב וצוואר, ובהתבסס על מבחן המיקרוטראומה.

2. בהחלטתו שבנדון קבע הנתבע, כי לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, אשר הביאו לכאבי הגב והצוואר, זאת לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). נוסף לכך, מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה של התובע, ומחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי העבודה.

3. לאחר פתיחת ההליך, ולאחר שהוגשו כתבי הטענות על ידי הצדדים, הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע. בהמשך, ביום 3.11.2020 נערך לפנינו דיון ההוכחות, כאשר במהלך הדיון העיד התובע בלבד מטעם עצמו. לאחר הדיון הגישו באי-כוח הצדדים סיכומים בכתב, והתיק הופנה למתן הכרעה.

ב. התשתית העובדתית וטענות הצדדים

4. התשתית העובדתית – להלן נפרט את עיקרי התשתית העובדתית הנדרשת לענייננו לצורך הכרעה במחלוקת שבנדון, וכפי שזו עולה מחומר הראיות בתיק:

א. התובע יליד שנת 1961;

ב. התובע עובד בתחום התקנת מזגנים ביתיים ותעשייתיים במשך כ-30 שנים, כשבתחילת דרכו הוא עבד כשכיר בענף מיזוג האוויר, ומשנת 1999 הוא עובד כעצמאי;

ג. התובע עובד 5 ימים בשבוע, כ-9 שעות עבודה ביום, ולעתים אף יותר;

ד. התובע העסיק תחילה עובדים שיעבדו עימו, אולם, החל משנת 2019 פעילותו פחתה, וכעת הוא אינו מעסיק עובדים;

ה. עבודתו של התובע כוללת שימוש בכלים רוטטים שונים לצורך תליית המזגן, קידוח בקירות בטון, וכן קידוחים בבתים שמגיעים ללא הכנה למזגן. אופן ותדירות השימוש בכלים נמצאים במחלוקת בין הצדדים;

ו. התובע מבצע שימוש בכלים הבאים – מקדחת יהלום, קונגו, מקדחות ופטישונים. עם זאת, יצוין כבר עתה כי התובע לא הביא לפנינו ראיות (צילומים, למשל) ו/או עדים ביחס לאותם הכלים, ואף לא ברור לנו משקלם המדויק;

ז. אשר למצבו הרפואי – ביום 21.8.2011 ביצע התובע בדיקת CT עמוד שדרה מותני, שבה הוא אובחן כסובל מפגיעה דיסקלית משמעותית. כמו כן, בשנת 2013 אובחנה אצלו היצרות קשה של התעלה, הגבלה בתנועה וחולשה בגפו הימנית התחתונה;

ח. בבדיקת EMG שבוצעה לתובע ביום 6.3.2019 הוא אובחן כסובל מפגיעה שורשית מותנית בגובה L4-S1 מימין, ובגובה L4-S1 משמאל. זאת ועוד, בבדיקת MRI שנערכה לו הוא אובחן כסובל משינוי מיאלופטי בגובה C5-6 בצווארו;

ט. התובע הגיש תביעה לנתבע להכרה בכאבי הגב והצוואר מהם הוא סובל, לפי תורת המיקרוטראומה ובשל עבודתו כמתקין מזגנים עצמאי. ביום 15.7.2019 נדחתה תביעתו של התובע על ידי הנתבע, וכפי שכבר צוין דלעיל.

5. טענות הצדדים - טענות התובע – לטענת התובע, עבודתו במהלך השנים כרוכה בשימוש קבוע בכלים רוטטים כגון: קונגו, מקדחות, פטישונים, מקדח יהלום ועוד, שעות ארוכות מדי כל יום. לטענתו, כתוצאה מהשימוש הקבוע בכלים הרוטטים נגרמו לו רעד, רטט וזעזוע קבועים לעמוד השדרה. כמו כן, הוא טוען שהוא עבד בימים א'-ה' כ-12-10 שעות ביום. כשהעבודה עם הכלים הרוטטים היתה בהיקף כ-6 שעות מדי יום.

6. אשר לפגיעה בצוואר, התובע טוען כי עבודתו בוצעה כאשר צווארו מוטה ומתוח כלפי מעלה, תוך כדי שהוא הזיז אותו לצדדים באופן חוזר ונשנה, שעות ארוכות מדי כל יום, ותוך כדי ביצוע מאמץ פיזי לצורך הכנת התשתית והתקנת המזגנים. הוא אף טוען שעבודתו כללה הרמת משאות כבדים. התובע מדגיש שכתוצאה מאופי עבודתו ושנעשית במשך שנים רבות, הוא סובל מכאבים והגבלה בתנועת צווארו וגבו, וכן מהפחתה בתחושה בידיו וברגליו.

7. התובע מוסיף וטוען, כי בבדיקה שבוצעה לו ביום 6.11.2018 על ידי ד"ר שלמה דוידוביץ, מומחה לנוירוכירורגיה, הומלץ לו לעבור ניתוח בצוואר, כאשר המומחה ציין בפניו כי להערכתו מדובר במחלת מקצוע עקב הממצאים המרובים.

8. טענות הנתבע – הנתבע הכחיש את כלל טענות התובע, והודה כי במכתבו מיום 15.7.2019 הוא דחה את תביעתו של התובע להכרה בפגיעות בגב ובצוואר להן הוא טוען, כפגיעה בעבודה. לטענתו של הנתבע, לא התמלאו אצל התובע התנאים העובדתיים והרפואיים לקיומן של פגיעות בעבודה מסוג מחלת מקצוע ו/או מיקרוטראומה.

9. כמו כן, הנתבע טען כי עבודת התובע אינה כרוכה בביצוע תנועות רצופות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, הפועלות דווקא על הגב והצוואר כדי להוות תשתית עובדתית למיקרוטראומה. לשיטת הנתבע, הליקויים להם טוען התובע הם תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי עבודתו, ולכן אין להכיר כמחלת מקצוע ו/או מיקרוטראומה את הפגיעות שלהן הוא טוען.

10. לחילופין, הנתבע טען כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הפגיעות להן הוא טוען. לחילופי חילופין טען הנתבע, כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו הקונסטיטוציונלי של התובע. בשל כלל אלה, הנתבע סבור כי דין התביעה להידחות במלואה.

ג. התשתית הנורמטיבית

11. עילת המיקרוטראומה מחייבת הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית שהיא זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילה זו, על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות, המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה.

12. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה" המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד-פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.

13. הפסיקה אף קובעת ביחס לתורת המיקרוטראומה, כדלקמן^[1]:

"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה". מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל."

14. עוד נקבע, כי תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה, הוא הוכחת הרכיב הבא^[2]:

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע."

15. בפסיקת בית הדין הארצי נקבעו מספר עקרונות נוספים ביחס לתורת המיקרוטראומה, כמפורט להלן:

א. אותן 'תנועות חוזרות ונישנות' אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר"^[3];

ב. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, כל עוד ניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו^[4]. עם זאת, עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"^[5];

ג. אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה^[6];

ד. יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה^[7].

ד. מן הכלל אל הפרט - דיון והכרעה

16. לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים וכן בכלל הראיות שהוגשו לעיוננו, ואף שמענו את התובע במסגרת דיון ההוכחות, הגענו לכלל מסקנה כי לא הוכחה קיומה של תשתית עובדתית להלכת המיקרוטראומה. משכך, דין התביעה להידחות כבר עתה. להלן נסביר ונפרט כיצד הגענו למסקנתנו שבנדון.

17. תחילה, נציין כי התרשמנו כי עבודתו של התובע היתה עבודה מגוונת, והיא כללה ביצוע פעולות שונות. בסיכומי התובע (ראו סעיף 26), פורטה התשתית העובדתית שקיימת לשיטת התובע ביחס לפגיעה בעבודה, כדלקמן:

התקנת שניים-שלושה מזגנים ביום; שימוש בכללים רוטטים לצורך ההתקנה; הטיית הצוואר מעלה ולצדדים; פיתול עמוד שדרה מותני בצורה שאינה פיזיולוגית; הרמת משאות כבדים במשקלים שונים של 120-30 ק"ג לאורך עשרות עד מטרים אחדים והנפתם כלפי מעלה פעמים אחדות ביום.

18. אותה תשתית עובדתית, וכפי שטען הנתבע (ובצדק לטעמנו), מעלה כי עבודתו של התובע הינה עבודה מגוונת מבחינת המשקלים השונים, מרחק נשיאת הציוד, שימוש בכלי העבודה וכן הלאה. עוד טען הנתבע – וגם טענה זו מקובלת עלינו – כי התשתית העובדתית שבנדון, כוללת פירוט של הפעולות שביצע התובע לשיטתו, ולא פירוט של תנועות. כל זאת, למעט הפעולה הנטענת של הטיית הצוואר מעלה ולצדדים.

19. לעניין זה, ראו גם בכתב התביעה ובתצהירו הלקוני ביותר של התובע, שם הוא פירט בתמציתיות רבה את עבודתו. למעשה, מלבד התייחסות לפגיעה נטענת בצוואר עקב הטייתו לצדדים ומעלה, וכן לפגיעה בעמוד שדרה עקב שימוש בכללים רוטטים, הוא לא פירט דבר ביחס לאופי עבודתו^[8]. ודוק – ביחס לגב, מלבד העלאת הטענה ביחס לפגיעה שאירעה בגב עקב עבודה עם כלים רוטטים, לא הועלתה כל התייחסות לתנועות גביות שמבצע התובע.

20. אנו אף מקבלים לעניין זה את טענתו של הנתבע, שציין כי אין בתצהיר פירוט מינימלי כלשהו של החלקים השונים של המזגן, אופן הרמת המוצרים, תדירות ההרמה, מרחקי ההרמה ומשקליהם. כמו כן, לא הובא כל הסבר מצידו של התובע, מדוע ולמה הצוואר אמור לזוז לצדדים בעת התקנת המזגן, באופן חוזר ונשנה.

21. התובע אף העיד כי את היחידה של המזגן תולים בגובה שבין 2.2 מטר ל-3 מטר, ולשם כך מטפסים על סולם, עד לשלב שבו המזגן נמצא בגובה של כ-30 ס"מ מעל לראש. וביחס לכך, מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו, כי לכל היותר, עולה מהאמור לעיל כי צווארו של התובע היה מוטה קלות כלפי מעלה בעת ההתקנה (קרי – מנח, ולא תנועה), ואין המדובר בהפרשי גובה משמעותיים.

22. מכאן, שניתן כבר עתה להסיק, כי עבודתו של התובע היתה עבודה מגוונת ביותר, עם ביצוע של פעולות ומשימות רבות מדי כל יום. מעבר לכך, עבודתו גם לא היתה כרוכה כלל בביצוע תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, דומות במהותן, הפועלות על אותו מקום מוגדר בגוף, וכנדרש לשם יישום תורת המיקרוטראומה.

23. אשר לעדותו של התובע – הדברים שציינו כעת התחזקו ביתר שאת לאחר ששמענו את עדותו של התובע לפנינו, ואף חזרנו ועברנו עליה. מדבריו עלה, כי עבודתו היתה מגוונת מאוד. לטעמנו, עדותו של התובע אף העלתה שכל אחת מהמשימות שהוא ביצע הצריכה עבודה בתנוחה אחרת ותוך שימוש בכלי עבודה שונים.

24. ודוק – למותר לציין שהתרשמנו כי עבודתו של התובע כללה גם מאמץ פיזי, אולם כבר נקבע בפסיקה לעניין זה^[9], כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

25. אשר לפעולות השונות שבוצעו במסגרת עבודתו של התובע: ראשית, ובאשר לשימוש בכלים רוטטים שונים. התובע פירט (הן בתצהירו והן במהלך דיון ההוכחות) כי הוא משתמש בכלים רוטטים שונים, כדי לבצע פעולות שונות לצורך התקנת המזגן. לעתים הוא מבצע את הפעולות האלה בסיוע של קונגו, ולעתים בעזרת מקדחת יהלום.

26. עם זאת, התובע העיד שלא תמיד הוא משתמש בקונגו, ו"... לא בכל התקנה אבל אם זה לא עם זה אז עם כלי יהלום על מנת ליצור את הקידוח שהכלי יהלום הוא כלי די כבד"^[10]. כמו כן, גם באשר לאופי השימוש וזמן השימוש בכל אחד מהכלים האלה, התובע לא ידע ליתן זמן מדויק.

27. נדגיש, כי התובע נתן ביחס לכך תשובות כלליות ביותר, שלא שכנעו אותנו לגבי תדירות משמעותית ביחס לשימוש בכלים אלה. כך למשל, כאשר התובע נשאל אחת לכמה זמן יוצא לו להשתמש בקונגו, הוא השיב כך^[11]:

"תלוי באופן העבודה, כשאני מגיע לבית שהוא עם קיר בטון אין באחוזים, הכל תלוי לפי אופי ההתקנה. אם יש קיר שהוא בטון אז אנחנו משתמשים עם הקונגו ואם זה קיר שהוא בלוק ניתן להשתמש עם כלי יהלום לקידוח. הכל תלוי לפי הבית. לשאלת בית הדין ולגבי שבוע עבודה ממוצע אני משיב שבחצי שבוע הייתי משתמש."

28. כמו כן, גם לגבי הקידוחים אותם יש לבצע, החיבור משתנה לפי סוג העבודה וסוג המזגן, הוא ציין כי לפעמים המדובר בחיבור שהוא פשוט יחסית (כלומר – קידוח מועט), ולפעמים ישנם שניים-שלושה מעברי בטון, ובפעמים אחרות יש ארבעה שלבים של קידוח: "תלוי בסוג המזגן, תלוי באיך המעבר שלו, אם לפעמים יש קיר נוסף, אז זה קידוח ועוד קידוח"^[12]. קרי, שוב ניתן לראות כי אין כל שיטתיות ומרכיב חוזר, באשר הוא, בעבודתו של התובע.

29. זאת ועוד, נזכיר כי עד לשנת 2019 העסיק התובע עובדים שכירים, והוא ציין כי עבודתו נעשתה "תמיד עם עוד מישהו", כשהחלוקה בינו לבין העובד השתנתה, וכפי שציין: "ישנו מצב שאחד פורק צנרת, השני תולה את היחידה ובקידוחים מתחלפים מדי פעם בין שני העובדים על מנת שיהיה קל יותר, הייתי עושה גם וגם. כשהעובד מתעייף אז מתחלקים"^[13]. גם באמור לעיל יש כדי להפחית מעוצמת טענותיו של התובע.

30. אשר למשקלים שהוא סוחב לפי טענתו, הרי שגם כאן, המדובר במשקלים שונים, וכפי שהוא ציין: "יש מזגנים קטנים של עד 20 קילו ויש מזגנים של עד 40 קילו היחידות הפנימיות ויש יחידות חיצוניות שיכולים להגיע עד ל 70 ,100 קילו ויותר אפילו. ש. מה הכי הרבה את המרכיב? ת. שילבתי תמיד כל השנים גם קטן וגם גדול לפי דרישת לקוח"^[14].

31. התובע ציין עוד, כי המשקלים של המזגנים במגזר המוסדי היו ניכרים יותר. עם זאת, "היה יותר המגזר הפרטי". כאשר הוא נשאל איזה סוג יחידת מזגן הוא מרכיב לרוב (וכדי לברר אודות המשקל שאותו הוא נדרש להרים, ואת תדירות הרמת המשקל), הוא אף השיב, כך:

"שילבתי תמיד כל השנים גם קטן וגם גדול לפי דרישת לקוח. ש. אתה אומר בתצהיר שהמשקל הוא בין 30-120 קילו? ת. תלוי, יחידה פנימית יותר קלה והיא יכולה לנוע עד כ 30 קילו לערך ויש גם יחידות פנימיות כבדות יותר של 40 ו 50 קילו של המוסדי, ה 120 קילו מתייחס למנוע החיצוני."

32. זאת ועוד, גם אופן הרמת המשקלים השתנה מעת לעת. לעיתים מרימים את היחידות של המזגן "... על ידי עזרה וכננת, הכננת מרימה ואח"כ אנחנו מרימים אותו לגובה ועל התושבת", ואילו בעבר (לא ברור בדיוק מתי) תהליך זה בוצע ידנית.

33. התובע גם אישר כי השוני של המשקלים ושל הגדלים משפיע אף הוא על צורת ההרמה^[15]. נוסף על כן, גם המרחקים שהוא מרים את הציוד משתנים מפעם לפעם. כך למשל, התובע ציין כי "ישנם מקומות שאין גישה, להרים את המזגן מהמדרגות לכיוון הבית".

34. סיכום-ביניים – מכלל האמור לעיל, ובאשר לעבודתו של התובע, אנו מסיקים כי הוא עובד עם משקלים שונים; הוא מרים יחידות מזגן באופן משתנה – לעתים עם כננת, ולעתים אחרות באופן ידני; לעתים הוא מטפס על סולם ולעתים אחרות – לא, וכיו"ב. זאת ועוד, התובע השתמש בכלים שונים; כמו כן, עד לשנת 2019 הוא עבד עם עובדים שכירים, כשהעבודה בין העובדים התחלקה, והם התחלפו בביצוע הפעולה.

35. התובע אף העיד, כי הפעילות שלו פחתה משמעותית במהלך השנים האחרונות; גם פעולת הקידוח הנטענת השתנתה במידה רבה – לעתים יש צורך בקידוח כדי להכין את המיקום של המזגן, ולפעמים אחרות ההכנה כבר קיימת. כמו כן, גם כמות ואופן הקידוח השתנו, וגם סוגי הקירות. למעשה, התקנת המזגן השתנתה במידה רבה בין בית לבית, ובין התקנה להתקנה.

36. נשוב ונדגיש כי התובע לא הוכיח (וממילא – גם כמעט שלא טען) לגבי ביצוען של תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן המבוצעות ברצף, לגבי הצוואר ו/או הגב, וכנדרש לשם הוכחתה לקיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה. אומנם, הוא טען כי עבודתו היתה כרוכה בהטיית הצוואר כלפי מעלה וצידודו וכן כיפוף ויישור הגב בתנוחות כאלה או אחרות.

37. אולם, התובע לא הסביר כיצד התבטא כיפוף ויישור הגב, מה היתה תדירות ההתכופפות ולשם מה היא בוצעה. מכאן, שלא התרשמנו כי יש בעבודתו של התובע תנועה חוזרת ונשנית, אשר פועלת רק, או בעיקר, על גבו ו/או צווארו. אלא, שהוכח כי הפעולות שהוא ביצע באמצעות גבו ו/או צווארו במהלך יום עבודתו, הן תנועות, תנוחות ופעולות מגוונות ביותר, השונות במהותן מבחינת המאמץ שהופעל, התדירות בה הן בוצעו ורציפותן.

38. לעניין זה נקבע בפסיקה, כך^[16]:

"... פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פני סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו, באופן שמקים תשתית עובדתית לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. כך, ישנם סוגי עבודות, בהן העובד מבצע מאמצים פיזיים גדולים, אולם לא כל מאמץ פיזי קשה בעבודה מקיים את התנאי של רצף תנועות דומות במהותן, חוזרות ונשנות."

39. אנו גם מקבלים את טענת הנתבע בסיכומיו (ראו סעיף 17), כי לא הונחה תשתית עובדתית ו/או משפטית ביחס לשימוש התובע בכלים רוטטים, אשר הובילו לפגיעה בגב, ובהינתן טענתו הכללית של התובע ל'מחלת מקצוע'. תחילה, נעיר כי התובע בכל מקרה לא ציין מהו הסעיף המפורש בהוראות הדין, שעליו הוא מסתמך.

40. למעשה, די היה בכך כדי לדחות את טענתו לגבי הקשר הנטען בין העבודה בכלים רוטטים לבין הפגיעה הגבית או הצווארית, לפי קיומה של מחלת מקצוע. אף ניתן היה לסבור, שאם התובע היה מפרט את טענתו שבנדון, ייתכן שהוא היה מפנה לפריט 14 בחלק ב' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, כשהסעיף קובע, כדלקמן:

"מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים".

41. עם זאת, וכפי שציין הנתבע בסיכומיו, לא ניתן לקבל טענה זו, שכן נקבע בפסיקה, כך^[17]:

"... עת חפץ מחוקק המשנה להתייחס בתוך אותו פריט לאברים שונים - הוא עשה כן באופן מפורש, ועת חפץ להתייחס לפגיעה גבית נקב בה במפורש ואף דייק בהגדרת החוליה הרלבנטית בגב. את ההימנעות מלנקוב במפורש בפגיעה גבית בפריט 14 יש לפרש כהסדר שלילי ביחס אליה בהקשר לפריט זה".

42. ועוד נחזור ונציין את מסקנתנו, שכבר פורטה בשלב מוקדם יותר בפסק הדין, כי התובע ממילא לא הוכיח שימוש רציף וקבוע בכלים רוטטים, לאורך כל/רוב/חלק משמעותי מיום העבודה. כל זאת, למעט טענתו הכללית – שממילא לא הוכחה ולא גובתה בראיות ו/או בעדים כלשהם, שהוא עבד כשש שעות ביום על כלים רוטטים. נוסף לכך, לא הוכח איזה כלי מכלי העבודה גרם לרטט, מה היתה תדירות השימוש בכל כלי, וכיו"ב פרטים נדרשים.

43. כמו כן, התובע גם לא הפנה לפסיקה שמבססת את הטענה לגבי קיומו של קשר סיבתי, בין שימוש בכלים רוטטים למיקרוטראומה גבית (למיטב הבנתנו, אין פסיקה שכזאת – ולפחות לא בהיקף משמעותי). אשר לפגיעה בגב, נקבע בפסק דין סויסה, כדלקמן^[18]:

"אף אם היינו מקבלים את האפשרות ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרים של מחלות גב יש לדחות את התביעה, מכיוון שלא הוכחה התשתית העובדתיות הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה. לא הוכחו תנועות זהות וחוזרות, לא מבחינת התנועה עצמה ולא מבחינת המשקל. כמו כן, התנועות לא היו תדירות אלא מפעם לפעם משך היום. דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה."

44. לבסוף, אנו מוצאים גם טעם לפגם בכך שחרף העובדה שהוא עבד עם עובדים אחרים, גרסתו של התובע היתה בבחינת עדות יחיד, על כל המשמעויות הנובעות מכך^[19]. על כן, קבלה של גרסת התובע רק על סמך עדותו, וכפי שקבע בית המשפט העליון^[20], מחייבת משנה זהירות והנמקה מפורטת. עוד נקבע, כך^[21]:

"יכול היה בית המשפט להכריע בענין גם על יסוד עדות יחיד של בעל דין או של בעל ענין בדבר, אולם זאת בתנאי שהשתכנע כי ניתן לתת אימון בדבריו וכי יכול היה לנמק בפרוטרוט מדוע הוא רואה להסתפק בעדות יחידה כאמור."

45. נדון כעת בפסקי הדין אליהם הפנו הצדדים במסגרת סיכומיהם. אשר לעניין ברזני, שאליו הפנה התובע^[22], הרי שהמדובר במקרה שעניינו שונה לחלוטין מהמקרה בו אנו עוסקים כעת, בפן העובדתי. שהרי, אותו עובד עבד במטעי שקדים ותמרים, וללא כל קשר לעבודתו של התובע – מתקין מזגנים. כך הוא הנכון ביחס לעניין זיטון, שעוסק אף הוא במקצוע אחר לחלוטין (מתקן ומשקם כלים מוטוריים בצה"ל) ובפגימה אחרת (כתף) ^[23].

46. מנגד, מקובלת עלינו ההפניה של הנתבע להכרעת בית הדין הארצי בעניין עווד^[24]. באותו מקרה נדחתה בבית הדין האזורי תביעתו של המערער, שעבד בהתקנת מזגנים כ-13 שנה, להכיר בליקוי בעמוד השדרה הצווארי ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. בית הדין הארצי לעבודה אישר את מסקנת בית הדין קמא, וקבע, בין היתר, כך:

"... התנועות שביצע המערער במסגרת עבודתו כמתקין מזגנים, בכל הנוגע להרמת מזגנים והחזקתם, היו תנועות מגוונות, שאינן מקימות תשתית עובדתית להכרה בפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה."

47. עוד נקבע באותו עניין – והדברים נכונים וראויים גם במקרה לפנינו, כך:

"היסודות להוכחות התשתית העובדתית לתורת המיקרוטראומה הנו הוכחת תנועות זהות וחוזרות, ותדירות בתנועות. בענייננו, הפעולות שביצע המערער היו מורכבות מתנועות מגוונות. תנאי עבודתו, בכל הקשור להרמת מזגנים והחזקתם, היו מורכבים מתנועות מגוונות - הרמה, סחיבה, כיפוף, עליה וירידה במדרגות או סולם והתקנת המזגן עצמו, ולא היה בהם משום תנועות זהות או זהות במהותן."

48. במקרה אחר – עניין קריידלר, בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי, על הכרה בפגימה גבית שאירעה לטכנאי מזגנים על בסיס הלכת המיקרוטראומה. בפסק הדין נקבעו הדברים הבאים^[25]:

"עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על-פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה. לאור פירוט הפעולות המופיעות בהחלטה מיום 18.1.02 אליה הפנה אותנו המשיב (שחוזרות על עצמן בדיוק בפסק הדין של בית הדין האזורי), אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. משכך הם הדברים, היה מקום לדחיית הערעור ללא מינוי מומחה."

ה. סוף דבר

49. לא הוכחה תשתית עובדתית המבססת את הלכת המיקרוטראומה, ובכל הקשור לעבודת התובע כמתקין מזגנים עצמאי וביחס לפגימתו הנטענת בגבו ובצווארו. על כן, דין התביעה להידחות כבר בשלב הנוכחי, וללא צורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

50. הוצאות – כמקובל בהליכי ביטחון סוציאלי, איננו פוסקים צו להוצאות.

51. ערעור – ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום קבלתו.

ניתן היום, י' אדר תשפ"א (22 פברואר 2021), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל (ארצי) 57714-11-12 נח – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.12.2014. ↑

2. עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.1.2014. ↑

3. עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב (1999). ↑

4. עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.12.2007. ↑

5. עניין יניב, הע"ש 3 דלעיל. ↑

6. עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.2002. ↑

7. עב"ל (ארצי) 90/06 כובש – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.8.2006. ↑

8. ראו סעיפים 6-4 לתצהירו של התובע. ↑

9. דב"ע (ארצי) מו/64-0 מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), כפי שצוטט בדב"ע (ארצי) מח/0-77 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988). ↑

10. פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 3.11.2020, עמ' 4, שורות 14-13. ↑

11. פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 3.11.2020, עמ' 4, שורות 19-15. ↑

12. פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 3.11.2020, עמ' 4, שורה 25. ↑

13. פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 3.11.2020, עמ' 5, שורות 3-2. ↑

14. פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 3.11.2020, עמ' 5, שורות 18-17. ↑

15. פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 3.11.2020, עמ' 5, שורות 30-29. ↑

16. עב"ל (ארצי) 60826-09-14 גולן – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.9.2016. ↑

17. עב"ל (ארצי) 25457-06-18 עמוס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5.2.2019. ↑

18. עב"ל (ארצי) 175/03 סויסה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.10.2004. ↑

19. ראו סעיף 54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. ↑

20. ע"א 295/89 רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו(1) 733. ↑

21. ע"א 224/78 חמשה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס קומפני, פ"ד לג(2) 90. ↑

22. ב"ל (נצ') 1962/00 ברזני – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12.3.2003. ↑

23. ב"ל (ת"א) 12310-05-18 זיטון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.1.2021. ↑

24. עב"ל (ארצי) 278/09 עווד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.3.2010. ↑

25. עב"ל (ארצי) 215/03 המוסד לביטוח לאומי – קריידלר, ניתן ביום 1.10.2004. ראו גם פסיקות בתי הדין האזוריים, שאף הם דחו תביעות דומות – ב"ל (ב"ש) 2635/07 קונסטנטין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.2.2009; ב"ל (ת"א) 8227-02-14 בן יהודה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.8.2016; ב"ל (ת"א) 39200-08-19 ארד – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 1.9.2020. ↑