1. לפני תביעה שהגישו ה"ה אורי ומרינה לוי (להלן: "התובעים") נגד ליבי גרבר ואדוארד גרבר (להלן: "הנתבעת 1 והנתבע 2, בהתאמה, וביחד "הנתבעים") ועו"ד ישראל דולינגר - כונס נכסים (להלן: "הכונס") שבמסגרתה עתרו לאכיפת הסכם מכר בית מגורים הידוע כחלקה 319/2 בגוש 6371, הנמצא ברחוב הרקפת 7 בפתח תקוה (להלן: "הבית") ולתשלום פיצויים בסך של 427,810 ₪.

2. בכתב התביעה טענו התובעים כי ביום 14.10.18 נחתם בין התובעים לבין הנתבעים הסכם מכר הבית אשר אושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה וקיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם המכר"). הכונס מונה ע"י בית המשפט האמור למכירת הבית ביום 10.5.18.

3. במועד שבו נחתם הסכם המכר, היו הנתבעים זכאים להירשם כבעלי הבית בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הבעלים המקוריים שלו בני וחנה חקימוגלו. בשל עיקולים שנרשמו על הבית ובשל חוב משכנתא עסקה זו לא הושלמה ברישום הזכויות על שם הנתבעים.

4. לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את הסכם המכר ובין היתר לא רשמו לזכותם הערת אזהרה ולא רשמו את הזכויות על שמם. בנוסף, התגלו נזקים שונים שהיו ידועים לנתבעים.

5. ביום 10.3.19 חתמו הצדדים על הסכם נוסף למימוש הסכם המכר (להלן: "ההסכם הנוסף"). התובעים טענו כי הנתבעים הפרו גם את ההסכם הנוסף. לטענת התובעים, הכונס התרשל בביצוע תפקידו בכך שלא רשם את הזכויות על שמם.

6. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה כי לא חלה עליה כל התחייבות מכוח הסכם המכר וכי בני הזוג חקימוגלו הפרו את התחייבויותיהם להעביר את הזכויות בבית על שם הנתבעים.

7. הנתבע 2 טען בכתב הגנתו כי יש לדחות את התביעה נגדו על הסף בשל חוסר יריבות והעדר עילה. לטענתו, מרגע שהכונס מונה למכירת הבית כל הזכויות הוקנו לו ואין כל משמעות ונפקות לחתימת הנתבעים על הסכם המכר ואין בחתימתם כדי להטיל עליהם כל אחריות. הנתבע לא התחייב לפעול ולהעביר את הבעלות על הבית על שם התובעים. ההסכם הנוסף שינה באופן מהותי את הוראות הסכם המכר.

8. הכונס טען בכתב הגנתו כי הוראות ההסכם באשר לחיובי הנתבעים מוכרי הבית אינן חלות עליו ואין יריבות בין התובעים לבינו בקשר לחיובי הנתבעים. לתובעים ולבא כוחם היה ידוע היטב כי רישום הערת האזהרה כפוף לחתימת הבעלים המקורי חקימוגלו על בקשה כאמור באופן המהווה תנאי מתלה בחוזה. חרף מאמציו הבעלים המקורי לא חתמו על תצהיר חריגות בניה, מחדל שסיכל את האפשרות להעביר את הזכויות. התחייבויות הנתבעים לרשום הערת אזהרה ולהעביר את הבית על שם התובעים אינן מהוות התחייבויות יסודיות בהסכם המכר.

9. הנתבע 2 שלח הודעה לצד ג' בגין התביעה הכספית נגד הכונס, ה"ה חקימוגלו ועו"ד שושני שהיה בא כוחם של האחרונים ב.

10. הכונס שלח הודעה לצד ג' בגין התביעה הכספית נגד עו"ד גרינבאום ב"כ התובעים ועו"ד שושני הנ"ל.

11. לאחר שני קדמי משפט וביצוע שורה של פעולות בין היתר כפי שפירט הכונס בדיווחיו לבית המשפט, ביום 21.11.22 נרשמו הזכויות בבית על שם התובעים.

12. עוד בדיון ביום 14.4.22 הבהרתי לב"כ הצדדים כי בהעדר סמכות עניינית לא אדון בתביעה הכספית. משנרשמו הזכויות בבית על שם התובעים כאמור, אין עוד צורך במתן צו בעניין זה. נותר להכריע בנושא הוצאות ההליך בלבד.

13. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, ושבתי ועיינתי בכתבי הטענות ובהליכים שהתנהלו בתיק, מקובלת עלי עמדת הכונס, שלפיה בהליך זה מתקיימים טעמים מיוחדים שבגינם אין לחייב בהוצאות ונכון הוא שכל צד יישא בהוצאותיו. להלן נימוקי;

14. מדובר בהליך שנמשך כשנתיים וחצי (כתב התביעה הוגש ביום 17.3.20 והזכויות נרשמו ביום 21.11.20). במסגרת ההליך לא נוהלו הליכים מקדמיים ולא נשמעו עדויות. כאמור, התקיימו שתי ישיבות קדם משפט שעסקו בעיקר בפעולות הדרושות לרישום הזכויות (בישיבה השלישית עלה נושא הוצאות ההליך). עיון בתיק האלקטרוני מעלה כי רוב הבקשות שהוגשו עסקו בעניינים טכניים הארכות מועדים ודחיית מועדי דיון. בית המשפט לא הכריע בטענות הצדדים באשר לאחריות לעיכוב ברישום הזכויות בשתי העסקאות. כעולה מכתבי הטענות לכל אחד מהצדדים טענות נגד הצדדים האחרים או מי מהם וטענות והסברים מדוע הוא אינו אחראי לעיכוב.

15. בזהירות המתחייבת בנסיבות האמורות אציין כי התרשמותי היא שהאחריות לעיכוב רובצת על מספר גורמים מעורבים ומשלא נקבעו ממצאים בשאלה זו, לא יהיה זה נכון ולא צודק להטיל את האחריות על צד מסוים מהצדדים או צדדים מסוימים ואף לחלק אותה ביניהם.

16. בהתייחס להודעות לצד שלישי, בהעדר סמכות לדון בתביעה הכספית, ממילא אין לדון גם בהן. בנסיבות שפורטו לעיל, לא מצאתי לחייב בהוצאות בגינן.

17. נוכח כל האמור, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הליך זה. המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ו' אדר תשפ"ג, 27 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.