1. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים, בה עתר התובע למינוי מומחה בתחום האורתופדיה. לכתב התביעה צירף התובע תיעוד רפואי אשר התייחס לתקופה שעד אפריל 2016, משך כחודשיים לאחר התאונה (ר' החלטתי מיום 10.02.21). על כן, אפשרתי לתובע לצרף מסמכים נוספים המעידים על המשך טיפול רפואי והבדיקות שעבר מאז מעד הגשת כתב התביעה.

ביום 02.03.21 צירף התובע מכתב הפניה של רופאת המשפחה למומחה אורתופד מיום 24.02.21, המתעד תלונה של התובע בדבר "כאבים בגב מימין עם קרינה לרגל". עוד צורף לאותה הודעה מסמך מאורתופד בו תועדו תלונות התובע בנוגע ל"כאבי ברך וקשיי הליכה" (ללא תלונות בדבר כאבי גב). בהודעה נוספת מיום 08.04.21 צירף התובע סיכום בדיקה נוספת של אורתופד, שאף היא מתייחסת לתלונה בדבר כאבים בברך ימין (ללא אזכור תלונה בדבר כאבי גב).

כפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 02.03.21, קיים קושי בכך שכל המסמכים שצורפו מאוחרים להחלטתי מיום 10.02.21, ועל כן, לא יינתן להם משקל בהחלטה זו, בהעדר אפשרות לקבוע כי הם "נוצרו" בשל צורך רפואי, או בעקבות ההחלטה שניתנה, בחלוף למעלה מ- 5 שנים ממועד התאונה וכמעט 5 שנים מאז בדיקתו הקודמת, סמוך למועד התאונה.

2. כפי שנפסק לא פעם, הלכה היא כי בכל מקום של ספק, יש למנות מומחים; וכי עדיף שיוברר בדיעבד שמדובר במינוי מיותר מאשר שלילת אפשרותו של התובע לנסות ולהוכיח את טענותיו במישור הרפואי. כך למשל, נפסק ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [30.05.2012]: "כידוע, וכפי שיודגש עוד בהמשך הדברים, עקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת)... מוטב שמידי פעם יתברר שהמינוי היה מיותר, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שראוי היה כי כך ייעשה".

אולם, לנוכח הספק כאמור לעיל אם יש תשתית ראויה למינוי זה, ובהתאם להלכה אשר קובעת כי במקרים בהם קיים ספק של ממש ביחס ליכולתו של התובע להוכיח את תביעתו – ובהקשר זה, את הצורך במינוי המדובר - יוטל מימון הביניים על התובע, אני קובעת כי בשלב יישא התובע במימון המומחה שימונה (ר' לעניין זה רע"א (מחוזי מרכז) 28889-09-19, ד.א. נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ [29.10.19], שם נקבע כאשר "ראשית הראיה" היא בתחום הגבולי, ולצורך האיזון, יש להורות כי התובע יישא בשכר המומחה).

התובע יקדים ויפקיד בקופת בית המשפט את את הסכום שנקבע כשכר המומחה להבטחת התשלום, או יעבירו במישרין למומחה ויגיש אסמכתא מתאימה לבית המשפט, תוך 45 ימים מהיום. לא יופקד הסכום במועד, ייחשב התובע כמוותר על טענתו לנכות.

3. אני מורה על מינויו של ד"ר נחום הלפרין, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, לצורך בדיקת התובע. על מינוי המומחה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו- 1986.

במידה וקיימת מניעה כלשהי מבחינת המומחה מלשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע על כך לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

4. הואיל והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, רשאי כל צד לבקש (בבקשה מנומקת) שינוי זהות המומחה בכתב, תוך 10 ימים מהיום.

המומחה לא יבדוק את התובע בטרם חלפה תקופה של 45 יום ממתן החלטה זו.

5. הצדדים יעבירו למומחה עותק המסמכים הרפואיים שברשותם, שנערכו לצורך הטיפול בתובע, תוך 45 ימים מהיום. המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת.

למען הסר ספק מובהר, כי לא ניתן להעביר למומחה חוות דעת רפואיות או החלטות של ועדות רפואיות כלשהן.

6. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע, הנובע מהתאונה מיום 15.02.16, וכן לקיומה או העדרה של נכות קודמת, או כזו שאינה קשורה לתאונה. המומחה יתייחס לקשר בין מצבו של התובע היום, לבין התאונה הנ"ל, וכן לעניינים אלה:

א. האם קיימת לתובע כיום נכות צמיתה, ומהו שיעורה. כמו כן, יקבע המומחה אם נגרמו לתובע נכויות זמניות, כתוצאה מהתאונה, ואם כן, מהו שיעורן ולאילו התקופות.

ב. מהן המגבלות בנוגע לתפקוד התובע, ככל שישנן.

ג. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מה הם סוגי הטיפולים ומה היא העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ד. האם ניתן לצפות לשינוי בשיעור הנכות בעתיד, קרי, לשיפור או החמרה במצבו של התובע.

7. אני מעמידה את שכרו של המומחה בסכום שלא יעלה על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. במידה ששכרו של המומחה גבוה מהסכום האמור, יגיש הודעה לבית המשפט ולצדדים, תוך 14 יום ממועד קבלת הודעת המינוי.

8. חוות הדעת תימסר לביהמ"ש ולבעלי הדין ככל האפשר תוך 30 ימים ממועד בדיקתו של התובע, ורק לאחר שיובטח שכר טרחתו של המומחה.

בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום ממועד קבלת חוות דעתו, והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים. כל פניה למומחה או ממנו, לרבות  שאלות ההבהרה והתשובות שניתנו, יועברו לצד שכנגד ולתיק בית המשפט.

9. הצדדים יגישו תחשיבי נזק כדלקמן: תחשיב הנזק מטעם התובע יוגש בתוך 30 יום ממועד קבלת חוות הדעת, או בתוך 21 יום ממועד קבלת תשובות הבהרה, אם יישלחו כאלה. תחשיב הנתבעת יוגש בתוך 21 יום ממועד קבלת תחשיב התובע. עותק כל תחשיב יועבר לצד שכנגד, במקביל להגשתו לבית המשפט.

10. ככל שטרם נעשה הדבר: בעלי הדין ישלימו ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים יוחלפו ופרטים נוספים אם ידרשו. הליכים אלה יסתיימו תוך 45 יום מהיום.

11. התיק יובא לעיוני ביום 27.07.21 לצורך מעקב אחר קבלת חוות הדעת, וביום 11.10.21 לצורך עיון בתחשיבי הנזק, והכנת הצעה לסיום התיק. במקרים המתאימים, תישלח הצעה בכתב לצדדים.

12. קדם המשפט יידחה, ויתקיים ביום 05.01.22 בשעה 08:30. התובע יתייצב לדיון זה, אלא אם ניתן היתר להיעדרו מהדיון.

13. באשר להוצאות: בענייננו, מונה מומחה על אף הספק בקיומה של ראשית ראיה, בשל הליברליות שנקבעה בסוגיה זו בהלכה הפסוקה, ולא ניתן לראות בהתנגדות הנתבעת משום התנגדות סרק, לפיכך, מצאתי שקיים טעם מיוחד להימנע מפסיקת הוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ג' אייר תשפ"א, 15 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.