17 ספטמבר 2020

לפני: כב' הרשמת אימאן נסראלדין

החלטה

1. זוהי בקשת המבקשת לפטור מתשלום אגרת בית הדין בסך 494.31 ₪ בתביעה שהגישה כנגד המשיבה (להלן: "הבקשה").
2. ביום 18.3.20 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, בגין עבודתה כמוכרת בחנות נעליים שבבעלות המשיבה וסיומה, בסכום כולל בסך 76,707 ₪.
3. בד בבד עם פתיחת ההליך, הגישה המבקשת בקשתה דנן לפטור מתשלום אגרת בית הדין. הטעמים העומדים בבסיס הבקשה, התצהיר הנלווה לה והבקשה המשלימה מיום 22.3.20 הם כדלקמן:
4. המבקשת גרושה ואם לשני ילדים קטינים.
5. המבקשת מתקיימת מדמי מזונות ומגמלת הבטחת הכנסה המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כעולה מהאישורים שצורפו לבקשה.
6. לאחר פיטורי המבקשת מעבודתה במשיבה, היא החלה לעבוד ביום 4.12.19 כמזכירה במשרדו של בא כוחה, עוה"ד פתחי שנאן, במשרה חלקית של כ- 15 שעות שבועיות, אולם החל מיום 15.3.20 הוצאה המבקשת לחופשה ללא תשלום נוכח נגיף הקורונה, כעולה מהאישור שצורף לבקשה.
7. המבקשת היא מפרנסת יחידה והיא אינה נתמכת בידי גרושה או הוריה.
8. המבקשת מתגוררת עם שני ילדיה בדירה שכורה בנהריה והיא משלמת דמי שכירות בסך 3,000 ₪ לחודש, כעולה מהסכם השכירות אשר צורף לבקשה המשלימה.
9. המבקשת מקבלת סיוע מחברת עמיגור בסך 1,090 ₪ לחודש.
10. אין בבעלות המבקשת או בחזקתה רכוש מכל סוג שהוא ומצבה הכלכלי אינו מאפשר תשלום אגרת בית הדין.
11. המבקשת צירפה לבקשתה המשלימה תדפיסי חשבון בנק, לתקופה מיום 1.10.19 ועד ליום 22.3.20. המשיבה לא הגיבה לבקשה חרף חלוף המועד להגשת תגובתה.

הכרעה

1. לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לתצהיר הנלווה לה, לבקשה המשלימה ולכתב התביעה, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל.
2. חובת תשלום אגרה עם פתיחת הליך בבית הדין מעוגנת בתקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: "תקנות האגרות"). בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה הוסבר הרציונל העומד בבסיס חובה זו, בזו הלשון:

"ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי"

(בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, ניתן ביום 11.3.10).

1. תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת, כי על בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. בתקנה 12 לתקנות האגרה נקבעו שני תנאים מצטברים למתן פטור מתשלום אגרה, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, ואשר הוכחת התקיימותם מוטלת על מבקש האגרה, כדלקמן (ההדגשות הוספו):

"(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שהליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה..."

1. אשר למצבה הכלכלי של המבקשת – מעיון בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם עולה, על פניו, כי מדובר במבקשת חסרת יכולת כלכלית המאפשרת תשלום האגרה בתיק. כעולה מהתצהיר, מדובר באם חד הורית לשני ילדים קטינים, אשר אינה עובדת ומתפרנסת מגמלת הבטחת הכנסה ומדמי מזונות המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי. עוד עולה מהתצהיר, כי המבקשת מתגוררת עם ילדיה בדירה שכורה בנהריה ומשלמת דמי שכירות בסך 3,000 ₪ לחודש ומקבלת סיוע בסך כ- 1,090 ₪. כמו-כן, מעיון בתדפיסי חשבון הבנק שצורפו לתיק עולה, כי למבקשת יתרת הלוואה לבנק בסך כ- 13,000 ₪ ואין בחשבון הבנק יתרה המאפשרת תשלום אגרת בית הדין.
2. אשר לעילת התביעה – מעיון בכתב התביעה עולה, על פניו ומבלי שיהא באמור כדי להביע דעה באשר לסיכויי התביעה לגופה, כי מדובר בתביעה המגלה עילה. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות בגין עבודת המבקשת במשיבה מיום 1.4.16 ועד למועד פיטוריה ביום 24.10.19 ובשלב זה בו נבחנת עילת התביעה ברמה הלכאורית – מצאתי, כי די בכך לצרכי הבקשה לפטור מאגרה. בהקשר זה אוסיף, כי לא נעלם מעיני בית הדין כתב הוויתור עליו חתומה המבקשת ואשר צורף לכתב התביעה; עם זאת, עת המבקשת טוענת כי היא "הוכרחה" לחתום על כתב הוויתור (סעיף 9 לכתב התביעה) מצאתי, כי מדובר בטענות עובדתיות שדינן להתברר במסגרת ההליך גופו.

סוף דבר

1. על יסוד האמור – הבקשה מתקבלת.
2. המבקשת פטורה מתשלום אגרת בית הדין.
3. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, (17 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.