1. ענייננו בתביעה כספית על סך 11,217 ₪, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר. התובע, תושב ירושלים בעל עסק יגמור לזגגות והרכבת זכוכיות. התובע עסק עם הנתבעת בהרכבת זכוכיות במשך 10 שנים (ראה סעיפים 1-3 לכתב התביעה).
2. התביעה הוגשה תחילה בבית משפט השלום בירושלים, ובבסיסה טען התובע כי בתאריך 07.06.2019 הזמינה הנתבעת מהתובע עבודה בסך של 21,217 ₪ ובגינה שילמה לתובע סך של 10,000 ₪ (ראה חשבונית שצורפה לכתב התביעה). התביעה היא לתשלום יתרת החוב בסך של 11,217 ₪ אשר הנתבעת סירבה לשלמו על אף דרישות התובע.
3. בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות התביעה על הסף בהיעדר סמכות מקומית לבית משפט השלום. הטענה היא שמקום מושבה של הנתבעת, הוא בפתח תקווה ויש לקיים הדיון בביהמ"ש בפתח תקווה; לחילופין, טענה הנתבעת כי מקום ההתחייבות ו/או מסירת הנכס הם בתל אביב, אזי הסמכות המקומית יכולה להיות מוקנית אף לבימ"ש השלום בתל אביב.

לגופו של עניין טענה הנתבעת, שאכן הזמינה מהתובע זכוכית אך אין בידי הנתבעת טופס הזמנה ו/או הסכם התקשרות, והסך של 10,000 ₪ מהווה גמר חשבון. כמו כן המחיר הנטען אינו המחיר שהוסכם בין הצדדים בעפ"ה כיוון שהתובע אינו עובד עם ניירת. לגרסת הנתבעת, הוסכם על סך של 10,000 ₪ בלבד. כן הוסיפה הנתבעת, שמלוא התמורה בגין הסחורה שסופקה לה, שולמה על ידה ובכל מקרה הסחורה בחלקה הייתה פגומה ומזמין העבודה לא הסכים לקבלה וסירב לשלם לנתבעת סך של 120,000 ₪ (התכתבות מול בעל הנכס ותמונות פגמים בזיגוג, צורפו כנספח "א" לכתב ההגנה). הנתבעת טענה כי התובע לא ביצע את המוסכם לפי הזמנת הנתבעת, הוא הסב לה נזקים כספיים רבים לרבות תשלום שעות עבודה לעובדיה על מנת לסדר הליקויים בזכוכיות.

1. ביום 20.10.2020 ניתנה החלטה על ידי כב' הרשם בר-טל כי הסמכות המקומית נתונה למחוז ת"א והתיק הובא לעיוני ביום 22.10.2020.
2. ביום 09.02.2021 התקיימה ישיבה מקדמית במסגרתה הציגו באי כוח הצדדים טענותיהם וכן נחקר התובע. ב"כ התובע טען כי התובע עבד מול הנתבע במשך שנים, ולא נערך ביניהם בשום שלב הסכם בכתב, הצדדים היו מגיעים לעבודה מעריכים אותה ומסכמים מחיר. בפרויקט מושא התביעה העבודה הייתה קניית והרכבת זכוכית. הוא קיבל על חשבון העבודה 10,000 ₪, הנתבעת לא התלוננה בפני התובע שיש פגמים בהרכבת הזכוכית.
3. ב"כ הנתבעת ציין כי הנתבעת התקשרה עם התובע בהסכם לביצוע עבודות זגגות והספקת זכוכית. עלות העבודה הייתה 20,000 ₪, אך התובע לא סיפק הזכוכית לאתר אלא הנתבעת. הסך של 10,000 ששולמו לתובע, זה הסכום שמגיע לו בגין העבודה והחשבונית שצורפה לכתב התביעה לא נמסרה לנתבעת. כן הוסיף ב"כ הנתבעת שהעבודות שולמו לתובע ואף צורפו לו תכתובת של בעל הנכס שכל מה שביצע הנתבעת הייתה צריכה לפרק ולהתקין מחדש.
4. ביום 25.02.2021 צירפה הנתבעת חשבוניות שהוצאו על שמה מטעם "דומאר תעשיות פיתוח בע"מ" בעבור רכישת זכוכיות והובלה ליפו (ראה נספחים "1-2" להודעה על הגשת מסמכים). נוכח הנספחים הנ"ל ובשים לב לחשבונית שהוצאה על ידי התובע לנתבעת, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונשמעו ראיות.

דיון והכרעה

1. הפרויקט מושא התביעה דנא מתייחס לביצוע עבודות זגגות והספקת זכוכית ביפו, בביתו של הלקוח מר פנחס יעקב. התובע טוען כי בינו לבין הנתבעת היכרות רבת שנים במסגרתה הם עובדים יחד, ורוב ההסכמים ביניהם נערכים בעפ"ה. לטענתו, בפרויקט מושא התביעה סוכם שהתובע יספק הזכוכית והעבודה תמורת תשלום של 21,217 ₪ (ראה חשבונית אשר צורפה כנספח "א" לכתב התביעה) מתוכם שולמו 10,000 ₪. התובע טוען כי הוא זה שביצע המדידות של החלונות בבית הלקוח, והמידות שהופיעו בחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה ולתצהיר עדותו הראשית עולות בקנה אחד עם המידות של החלונות בבית הלקוח. כן הוסיף התובע שביום 04.03.2021 (בסמוך לאחר הישיבה המקדמית בתיק), ביקר בבית הלקוח וראה את הזכוכיות אשר סיפק והרכיב בבית הלקוח (עליהם חתומה החברה מהם הוא רוכש הזכוכיות "בית אלמדקס", כן ראה לעניין זה תצלום שצורף כנספח "ב" לתצהיר עדות ראשית").
2. הנתבעת, באמצעות מנהל החברה מר אדם פרץ, טענה כי אין חולק על כך שנעשתה עבודה, וששולם לתובע סך של 10,000 ₪. האמנם, לטענתה הסך ששולם מהווה את גמר העבודה ואין היא חבה לתובע כל תשלום נוסף. כמו כן הזכוכיות אותן סיפק התובע היו פגומות ומזמין העבודה לא היה מוכן לקבלן, דבר שגרם לנזק כספי רב לנתבעת שבסופו היא הזמינה זכוכיות חדשות והרכיבה אותן בבית הלקוח (ראה נספחים "2-3" לתצהיר עדותה הראשית).
3. עיינתי בטענות הצדדים, העדויות והמסמכים שהוגשו מטעמם. התביעה הוגשה על סך של 11,217 ₪ המהווים את יתרת הסכום אשר על הנתבעת, לכאורה, לשלם לתובע באשר לעבודה והזכוכיות שסופקו על ידו.
4. אין מחלוקת על היקף העבודה, המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה מי סיפק הזכוכיות לאתר הלקוח והאם הזכוכיות היו פגומות.
5. בדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 24.06.2021 נחקרו התובע בעצמו ומנהל הנתבעת, מר אדם פרץ, על תצהיריהם. בעדותו ציין התובע כי חשבונית מספר 1299 שייכת לפרויקט מושא התביעה כיוון ששם כל המידות בשונה מהחשבוניות אותן הציגה הנתבעת ששם מופיעות כמויות (ראה עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 32-33).

מר אדם פרץ, עד הנתבעת, לא סתר טענה זו של התובע ואף אישר זאת. ראה עדותו בעמוד 7, שורות 21-27 לפרוטוקול:

"ש. איך אתה יודע מה הוא סיפק בדיוק, מה הכמויות, מה חסר מה הוא עשה ואיך שילמת לו 10,000 ₪?

ת. קודם לגבי הכמות אני לא צריך לדעת כי זה הוא ביצע את המדידה וזו אחריותו. הוא נותן לי הצעה. לא אני לו. יש מחיר למטר... שם היתה עבודה מיוחד כי יש זכוכיות עגולות, במקרים כאלה יש מחיר פיקס שמסכמים. שזה 7,000 ₪ עבודה – ו 15,000 ₪ על הזכוכיות וסה"כ 21,000 ₪."

1. ללמדך, מר אדם פרץ אישר בעדותו שבאחריות התובע לבצע המדידות ואין הוא מודע להן. בכך עדותה של הנתבעת עולה בקנה אחד עם עדות התובע שהזכוכיות אשר סופקו על ידו תואמות את המידות של החלונות מושא הפרויקט בתביעה דנא, אשר מצוינות בהתאם בחשבונית מספר 1299.
2. כמו כן, מר אדם פרץ אישר שהעבודה בבית הלקוח הייתה מיוחדת אשר הסתכמה בסך של 21,000 ₪ המהווים 7,000 ₪ בעבור העבודה ו- 15,000 ₪ בעבור הזכוכיות; בכך גם עדות זו מתיישבת עם טענת התובע באשר להיקף העבודה והסכום המופיע בחשבונית אשר הופקה על ידו לנתבעת וצורפה לכתב התביעה. כן ראה פירוט החשבוניות בעבור הזכוכיות אשר צורפו כנספח "א" לתצהירי עדות ראשית מטעם התובע ומסתכמות בסך של 16,621 ₪ שכן הסכום הנ"ל תואם את עדות הנתבעת ביחס להערכת הסכום של הזכוכיות.
3. כמו כן הצהיר התובע בתצהיר עדותו כי הזכוכיות אשר סיפק והרכיב בבית הלקוח, עדיין קיימות שם ולא הוחלפו כפי שטוענת הנתבעת. התובע צירף כראיה לכך את תמונות הזכוכיות אשר על גבן חותמת חברת "בית אלמקדס" מהם הוא מזמין הסחורה (ראה נספח "ב" לתצהיר עדותו הראשית) וכן הראה לבית המשפט ביום דיון ההוכחות סרטון של בית הלקוח כי הזכוכיות עדיין מורכבות שם.
4. לגרסת התובע, הנתבעת לא שלחה לו דרישה או תלונה משנת 2018 ועד היום כי יש ליקויים בעבודתו וכי עליו לתקן אותם. כאשר מר אדם פרץ נשאל בעדותו האם התכתב עם התובע בהודעות וואטסאפ על זה שיש פגמים ופגיעות בזכוכיות? הוא השיב: "הכל היה בעל פה" (ראה עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 28-29).

בהמשך חקירתו הנגדית, התבקש מר אדם פרץ להראות בהודעות הוואטסאפ איפה התלונן מר פנחס על פגמים, והראשון הפנה לחלופת המסרונים שצירף לתצהיר עדותו הראשית בנספח "3" ולדו"ח הליקויים (ראה עמוד 7-8 לפרוטוקול, שורות 32-33; 1-3 בהתאמה). מעיון במסמכים אליהם הפנה אדם פרץ, ניכר שההודעות ממוענות לקבוצת הוואטסאפ "ברנזינה" ולא לתובע. לא עולה מהמסרונים קשר כלשהו לתובע בדבר חבותו ו/או אחריותו על הפגמים המצוינים. נוסף על כן, לא צורף דו"ח ליקויים כלשהו אשר ממנו ניתן ללמוד שהפגמים הם בזכוכיות אשר סיפק התובע.

יחד עם זאת, לא נעלמה מעיניי חשבונית מספר 1468 אשר צורפה על ידי הנתבעת ביום 25.02.2021, בה הזמינה מחברת "דומאר תעשיות פיתוח בע"מ" בין היתר "זכוכית טריפלקס 5+5 שקוף ליטוש" והובלה ליפו. תיאור המוצר מתכתב עם תיאור המוצר אותו סיפק התובע לבית הלקוח בפרויקט מושא התביעה דנא, ולכן אין להתעלם מכך. כמו כן ראה עדותו של מר אדם פרץ בעמוד 8, שורות 17-18 שם ציין שבמספר קטן של חלונות קיימות זכוכיות שסיפק התובע.

לפיכך, באתי לכלל דעה כי יש להפחית מסכום התביעה סך של 3,500 ₪ אשר שילמה הנתבעת בעבור הזכוכיות וההובלה לפרויקט מושא התביעה דנא.

סוף דבר

1. לאור האמור לעיל, ונוכח מארג הראיות שהונח בפניי; מקבל התביעה באופן חלקי.
2. הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, סך של 7,717 ₪ אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כדין.

ניתן היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.