1. לפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 19,071 ₪, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל והועברה לבית המשפט.
2. המבקשת מפתחת מוצר טכנולוגי להתקנה בכלי-רכב. בין הצדדים התקיימו יחסים עסקיים. המבקשת מסרה למשיבה רכיבים על מנת שייבנו ויורכבו על-ידי המשיבה במעבדה ויושבו כמוצר שלם לידי המבקשת. ההרכבה מבוצעת על-ידי הלחמה.
3. המבקשת אינה מכחישה את החוב. תמצית טענותיה, כי בחודש אפריל 2018 הגיעו למבקשת תלונות מלקוחות בגין ניתוקים חוזרים במוצר. בירור מול המשיבה העלה כי המשיבה ביצעה הלחמה קרה ולא הלחמה חמה כפי שהיתה אמורה. לפיכך ביצעה המבקשת הלחמות ב-4,297 יחידות המוצר. מכאן טענה המבקשת טענת קיזוז בסך 100,549 ₪ כנגד החוב.
4. יצוין, כי נציג המשיבה לא התייצב לדיון מבלי שהוגשה בקשה מתאימה. אי התייצבות זו סיכלה אפשרות של בירור הטענות ההדדיות. אסמכתה בדבר מצב רפואי נטען, לא הוגשה.
5. הסכם התקשרות בין הצדדים לא הוגש. "ראיה בכתב" מכוחה הוגשה התביעה כתביעה על סכום קצוב היא כרטסת הנהלת חשבונות. מכאן, שאת השאלה מה הוסכם בין הצדדים והאם היה על המשיבה לבצע את ההרכבה בדרך של הלחמה קרה או הלחמה חמה יש לברר בדרך של שמיעת ראיות לשם קביעת ממצאים עובדתיים ומשפטיים אשר ישליכו על החוב הנטען ועל טענת הקיזוז.
6. במצב דברים זה, יש להורות על מתן רשות להתגונן. ההליך אינו מתאים להידון בסדר דין מקוצר וטענת המבקשת בעניין זה מקובלת עליי, אלא שלא הוגשה כל בקשה בהקשר זה ולא הועלתה טענה עד למועד הדיון. יוטעם כי טענת הקיזוז פורטה דיה לשלב זה של ההליך.
7. אשר לטענת המשיבה לפיה יש להתנות מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה. המבקשת הפנתה להתכתבות דוא"ל שצורפה להתנגדות. עיון בהתכתבות מעלה כי ביום 17.9.18 פנה נציג המבקשת לנציג המשיבה כך: "ביקשנו בעבר להפסיק לבצע הלחמות קרות כי אינן מחזיקות היטב את הרכיב ושוב נתקלנו בהלחמות שכאלו. זה גורם לנו נזק גדול". בו ביום השיב לו מר תמיר מועלם, מנכ"ל המשיבה, כך: "המקרה ברור וחודד שוב.... אני בטוח שנראה שיפור".

עיון בהתכתבויות מסרונים שצירפה המבקשת להתנגדות מעלה בנוסף כי עוד קודם לכן ביום 26.4.18 כתב נציג המשיבה שמיר כך: "היתה בעיה עם הראש מלחם – לא שמו לב שהוא לא עד הסוף. עוברים על כל המערכות שכבר הכנו עמ שיהיה מושלם". ולאחר מכן כותב שמיר: "האם יש שיפור באכות ההרכבה במערכות האחרונות שקיבלתם?".

1. מהאמור עולה כי נציג המשיבה הודה בכך שאירעו תקלות. בכך נסתם הגולל על טענת המשיבה בדבר הפקדת ערובה אשר כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה, מיועדת למקרה שבו מדובר בהגנת בדים או שהטענות גובלות בהגנת בדים. אין זה מצב הדברים בענייננו. כפי האמור לעיל, יש לברר טענות הדדיות בדרך של שמיעת ראיות ללא צורך בהפקדה, נוכח שאין מדובר בהגנת בדים, בלשון המעטה.

בנוסף, במצב דברים זה, בו הודה נציג המשיבה כי אירעה תקלה, לא מצאתי בטענת המשיבה שלפיה לא הגישה המבקשת תימוכין לטענה בדבר תלונות שהתקבלו מלקוחות, כדי לשנות את התוצאה.

1. אשר על כן, ניתנת הרשות להתגונן.
2. בהתאם להוראת תקנה 20 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:
   1. התצהיר ישמש כתב הגנה.
   2. התובעת תשלים מסמכים לפי הוראת תקנה 79 לתקנות בתוך 30 ימים מהיום.
   3. הנתבעת תעשה כן בתוך 45 ימים מהיום.
   4. תואיל המזכירות לקבוע ישיבת קדם-משפט. 
3. הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ יושתו בהתאם לתוצאה בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"א שבט תשפ"א, 24 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.