לפני בקשה דחופה למתן סעד ארעי, במעמד צד אחד, למניעת הארכת ערבות בנקאית על סך של 60,000 ₪ להבטחת ביצוע עבודות. הערבות תפוג ביום 2.4.20.

לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות אף בלא צורך בתשובה.

ערבות בנקאית אוטונומית היא מכשיר פיננסי שנועד להבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות עם דרישה (ראו למשל רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004)). נוכח אופייה ותנאיה של בטוחה זו, המנותקת מעסקת היסוד, ככלל לא ייעתר בית המשפט לסעד זמני המעכב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים וכאשר הטעם להתערבות אינו נעוץ בעסקת היסוד אלא בהתקיים אחד החריגים שהוכרו בפסיקה – חריג המרמה או חריג הנסיבות המיוחדות (ראו למשל רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (13.6.2010)).

הבקשה דנן אינה עומדת באמת מידה זו. כעולה מהתכתובות בין הצדדים (נספחים 8 עד 9 לבקשה), בין הצדדים שנויה מחלוקת הנוגעת לזכותה של המשיבה 1 לחלט את הערבות בגין הפרות נטענות של ההסכם ובהן תלונות בגין מועד המסירה, אי-עמידה בזמנים, נזקים בגין השבתת ושבר טלוויזיות ועוד. על רקע זה הוארכה הערבות פעמיים, הפעם האחרונה עד מחר. ביום 29.3.20 הודיעה המשיבה 1 למחזיק על רצונה להאריך את הערבות לשלושה חודשים נוספים. מנגד טוענת המבקשת, בכתב התביעה שהגישה, כי המשיבה חבה לה סכום כסף גדול, העולה על 622,000 ש"ח, בגין התחשבנות בין הצדדים. המדובר במחלוקת מסחרית שאינה עולה כדי מרמה, ואף לא כדי נסיבות מיוחדות כמשמעותן בפסיקה.

חילוט הערבות אינו משליך על הזכויות המהותיות של הצדדים להתקשרות. המשמעות היא שהכסף, לפי הסכמת הצדדים המעוגנת בכתב הערבות, יועבר למשיבה 1 אם וככל שתחולט הערבות (כאשר בשלב זה לא התבקש חילוט כאמור) והמבקשת תוכל לתבוע את השבתו על יסוד הטענות שבפיה. ענין זה מקרין על מאזן הנוחות, שכן אי מתן הצו משמעו העברת כסף מיד ליד, תוך שמירת טענות הצדדים ובירורן בגדרי הליך עיקרי. טענת המבקשת לפיה מימוש הערבות יסב לה נזק בלתי הפיך בעת הזו לנוכח מצב החירום במשק לא בוססה כדבעי, והיא נדחית.

הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא בלא צורך בתשובה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' ניסן תש"פ, 01 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.