מונחת לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש ביום 30.7.20.

כידוע, עת מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, על בית המשפט לבחון הבקשה בשתי מערכות שיקולים נפרדות - שיקולים מחובת הצדק ושיקול דעתו של בית המשפט. אשר לשיקולים מחובת הצדק, כאשר מבקש הביטול מצביע על פגם בהליך בגינו לא היה על בית המשפט לתת את פסק הדין, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק. ואולם, כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין ולא נמצא כי נפל פגם כלשהו בהליך, נתונה ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. לצורך הכרעה על פי שיקול דעת, יש לבחון מהי סיבת מחדל המבקש אשר לא התגונן במועד וכן מהם סיכויי הצלחת המבקש בהגנתו היה ויבוטל פסק הדין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין מיום 30.7.20.

ודוק. כפי שעולה מהבקשה שלפני, ביטולו של פסק הדין מיום 30.7.20 נתבקש, בראש ובראשונה, מחמת הצדק. ברם, גם אם אניח כי בוצעה המצאה כדין – והמבקש, כאמור, חולק על האמור, הרי שכאמור לעיל, ממילא בסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה משיקוליו, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה.

במקרה דנן, נחה דעתי, כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי ההגנה, כפי שאלו פורטו בבקשה, יש מקום להורות על ביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. יוזכר, כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו בפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים. כמו כן, נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.

משכך, מתייתר הצורך להכריע אם בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה, אם לאו.

לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 30.7.20 מבוטל בזאת.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת פסק הדין יושב על כנו.

הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בסופו של ההליך.

מוצע לצדדים לבוא בדין ובדברים על מנת לסיים המחלוקת בהסדר מוסכם.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.