לפני בימ"ש בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

1. התובע הגיש ביום 7.4.20 הבקשה העיקרית בה טען כי הנתבעת הדירה אנשים עם מוגבלות עקב אי עמידה בהוראות הדין לגבי פרסום הסדרי נגישות בשירות ובמקום הציבוריים המיועדים לאנשים עם מוגבלות.

2. ביום 23.11.20 הצדדים הגישו בקשה להסתלקות מתוגמלת ובה נטען כי המשיבה התחייבה לעמוד בדרישות הדין.

3. בימ"ש זימן הצדדים לדיון מיוחד ביום 26.11.20 ובו הורה לנתבעת להגיש אישור יועץ נגישות לפיו עמדה בדרישות הדין.

4. היום הוגש אישור המומחה לפיו נוסח הצהרת הנגישות כמופיע באתר המרשתת של הנתבעת עומד בדרישות הנגישות כנדרש על פי דין.

דיון והכרעה

5. על פי הפסיקה, ככל שימצא בית המשפט כי התביעה על פניה איננה תביעת סרק, הנתבע קיים את שנדרש ממנו או התחייב לקיימו עוד טרם אישור הבקשה לתובענה ייצוגית, והמטרה הושגה, ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות, כאשר מובהר כי הסתלקות כזו איננה מהווה מעשה בית דין ולכן אין בה להוות מחסום כלפי שאר הציבור מלהגיש תביעתם, אם ימצאו לנכון לעשות כן (ראו ת.א 1881/07 לביא נ. טמפו משקאות בע"מ [פורסם בנבו] (2009); ת.צ 17446-07-12 רואי מנדל נ. קואופ ישראל [פורסם בנבו] (2015); ת.צ. 60849-01-16 הילה אמויאל נ. חברת בני חנא שומשום בע"מ [פורסם בנבו] (2016); תצ (חיפה) 72800-01-18 - חביב כהן נ' מיה תעשיות מזון מ.ת.מ בעמ [פורסם בנבו] (2018) :ת"צ 39195-01-19 אלהיגא נ' רשת חנויות רמי לוי (פורסם בנבו).

6. מכיוון שהנתבעת עומדת כעת בדרישות הדין, בימ"ש לא מוצא להוסיף ולדון בבקשה העיקרית.

7. על פי הפסיקה, בנסיבות אלה, אין חובה להורות על פרסום ההודעה בדבר ההסתלקות או להורות על איתור תובע מייצג חליף. עלויות נוספות אלו מיותרות בנסיבות העניין (ראו לעניין זה - ת.צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ. כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2010); ת.צ 29143-05-10 בן בשט נ. גילרו בע"מ [פורסם בנבו] (2011); ע"א 1362/12 היועמ"ש נ. סלקום ישראל בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (2013)).

8. נוסף לאמור עד כה, בימ"ש מורה למזכירות להעביר עותק פסק הדין לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לידיעתה.

9. לכן, בימ"ש מאשר ההסתלקות.

10. לעניין הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, בעא 8114/14 - מרקיט מוצרי ייעול בעמ נ' סונול ישראל בעמ' [פורסם בנבו] (2018) (להלן- "עניין מרקיט") עמד בית המשפט על המתווה הראוי בפסיקת שכ"ט במקרה של ההסתלקות מבקשת האישור ע"פ הוראות סע' 16 לחוק.

11. בעניין מרקיט הובהר כי כבשגרה אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה. עם זאת הסתלקות מתוגמלת אפשרית, אלא שמדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות רק במקרים מתאימים.

12. לפי סעיף 16 לחוק, בבוא בימ"ש להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: האם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; האם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. התועלת צריכה להיות ממשית ונוגעת לחברי הקבוצה. בנוסף, יש לשקול "שיקולי רוחב", ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו ואת עניין הקבוצה והציבור הרחב, שקולם לא נשמע בהליך.

13. כך נקבע כי משהגיעה הערכאה הדיונית למסקנה כי יש לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות, יש לעשות כן לנוכח העקרונות המנחים שבסעיפים 22 ו-23 לחוק, כאשר אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בעת פסיקת גמול ושכר טרחה יש משמעות ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך ולמידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך; כך נקבע כי שומה על בימ"ש לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה.

14. בצד הדברים הנזכרים הובהר כי בעניין הנדון אין "נוסחאות בית ספר" וההכרעה מסורה לערכאה הדיונית. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בדבר פסיקת גמול ושכר טרחה, אך יש יסוד להרחבה מסוימת של פתח ההתערבות כאשר מדובר בהליכים ייצוגיים, בפרט לנוכח השלכות הרוחב לפסיקת גמול ושכר טרחה, ולעובדה שמדובר בכלי המשמש להתוויית מדיניות ראויה בתחום. הסכמת הצדדים בדבר פסיקת גמול ושכר טרחה היא בגדר המלצה בלבד, ויש לבחון אותה תוך שימת לב ל"בעיית הנציג". (ר' לדוגמא ת"צ 13840-08-12 חוזה נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ [פורסם בנבו] (2012); ת"צ 4252-09-11 אבני נ' מי יבנה [פורסם בנבו] (2012) וכן עניין מרקיט).

15. לנוכח הודעת הנתבעת כי עומדת כעת בדרישות הדין, עולה שעמדה לתובע עילת תביעה טובה. ניתן לראות תועלת ציבורית בהתאמת אתר המרשתת של הנתבעת להוראות הנדרשות על פי דין לעניין הנגשת האתר. לנוכח טענת המשיבה בדיון לגבי היקף ההפרה שתוקנה, מספר החנויות של המשיבה והעובדה שמרבית הפעילות השיווקית היא לסיטונאים, הסתלקות מתוגמלת הינה פתרון מאוזן וראוי

16. השקעת הזמן והטרחה של התובע ובא כוחו בהליך נכון לשלב זה, כפי שפורטה לעיל, מצדיקה פסיקת גמול ובשיעורים המבוקשים שהינם סבירים בנסיבות העניין.

17. לכן, בימ"ש קובע כי הגמול לתובע שישולם על ידי הנתבעת יעמוד על סך של 500 ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על סך של 3,500 ש"ח. מכיוון שלא נשמעו ראיות, אין לחייב במחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר

18. בימ"ש מוחק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ודוחה התביעה האישית. המשיבה תשלם למבקש, גמול על סך של 500 ₪ ושכר טרחת בא כוחו בסך של 3,500 ש"ח.

19. המזכירות תעדכן פסק הדין בהתאם לנדרש בפנקס התובענות הייצוגיות המנוהל במערכת הממוחשבת ותפעל כאמור בסעיף 8 לעיל.

ניתן היום, כ' שבט תשפ"א, 02 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.