לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. ביום 16.4.2020 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה.
2. לטענת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת האישור המשיבה אינה ממלאת אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: "התקנות"), שעה שאינה מפרסמת באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה. בכך, לטענת המבקשת, הפרה המשיבה אף את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות").
3. במסגרת התובענה ובקשת האישור עתר המבקש לצו עשה אשר יורה למשיבה לפעול לאלתר בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות והתקנות, ולפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם.
4. במסגרת בקשת האישור ביקש המבקש מבית המשפט להגדיר את הקבוצה כך: "כל אדם מוגבל או נכה לרבות אנשים המתניידים בכסא גלגלים ו/או אנשים נמוכי קומה ו/או כבדי שמיעה ו/או כבדי ראיה ו/או בעלי נכות אחרת, שביקשו לעשות שימוש במי משירותי המשיבה אשר במי מסניפיה, אותם מפעילה המשיבה ברחבי ישראל ו/או אשר בבעלותה ו/או אשר בהחזקתה ו/או אשר נושאים את שם הפירמה שלה, והסדרי הנגישות אשר בסניפיה, לא פורסמו באתר האינטרנט של המשיבה".
5. המבקש העריך את נזקו הבלתי ממוני בסך של 1,000 ₪ ואת נזקם הכולל של כלל חברי הקבוצה בסך של 3,000,000 ₪ על דרך האומדנה.
6. עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור הגישו הצדדים את הבקשה שלפניי להסתלקותה של המבקשת מבקשת האישור.

בקשת ההסתלקות

1. במסגרת בקשת ההסתלקות מציינים הצדדים, כי לטענת המשיבה לא קיים חיוב בדין לפרסום הסדרי הנגישות שבסניפי המשיבה, באתר האינטרנט שלה, וכי פעילותה של המשיבה בסניפיה היא של מוסד חינוכי הפטור מביצוע הנגשה ו/או פרסום כאמור.
2. עוד מציינים הצדדים, כי ביום 22.1.2020 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט כבוב בתיק דומה, שלפיה הוא ממליץ לצדדים להגיע להסדר מוסכם, בהתאם לפסקי הדין שהוא נתן בתיקים המאוחדים שנדונו במסגרת ת"צ (ת"א) 48590-01-19 בוקריס נ' באג (פורסם בנבו, 6.2.2020), שהם תיקים זהים לעניין שכאן.
3. על רקע הדברים האמורים, מציינים הצדדים, כי מבלי שמי מהם מודה בטענות משנהו, באו הם בדברים ביניהם ולאחר ששקלו את הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך הגיעו להסכמות כדלקמן:
4. המשיבה תדאג לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט של אנקורי את הסדרי הנגישות הנהוגים אצלה.
5. בנוסף על האמור, המשיבה תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה, בהלימה מלאה להוראות הדין.
6. לאור הסכמות אלה, סבר המבקש, כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך וכי בפעולותיה של המשיבה ייעשה שירות טוב ומועיל לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו, בעניין מושא בקשת האישור כבר בשלב זה, מבלי להידרש להליך משפטי ארוך ויקר ותוך חסכון בזמן ומשאבים שיפוטיים.
7. לפיכך, מציינים הצדדים, כי הם סבורים כי יהא זה נכון וצודק ליישב את המחלוקות ביניהם בדרך של הסדר הסתלקות.
8. עוד מציינים הצדדים, כי הסכמת המשיבה להסתלקות המבקש ניתנה בכפוף לכך שהמבקש ובא כוחו מוותרים ויתור סופי ומוחלט על כל הטענות המפורטות בכתב התביעה ובבקשת האישור כנגד המשיבה ו/או מי מטעמה ו/או בעלי שליטה בה (במישרין או בעקיפין) ו/או חברות בשליטת מי מהם (במישרין או בעקיפין) ו/או קשורות אליהם ו/או נושאי משרה בהם, ובכפוף לכך שבית המשפט יסלק את בקשת האישור ויורה על דחיית התביעה.
9. הצדדים ממליצים לפסוק למבקש גמול בסך של 1,000 ₪ ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.
10. לטענת הצדדים בנסיבות העניין אין טעם במינוי תובע מייצג או ב"כ חלופי ואין מקום להורות על פרסום לפי סעיף 16(ד)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
11. בקשת ההסתלקות נתמכה בתצהיר המבקש ובא כוחו, שלפיהם לא קיבלו תמורה או טובת הנאה כלשהי בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התמורה המוסכמת, ככל שתאושר.

דיון והכרעה

1. בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, והם השאלה אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה ושאלת התועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה.
2. השיקולים הנמנים בסעיף 16(א) לחוק הוספו לו במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שהגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול לתובע, המבקש, בהיקפים נמוכים למדי, חלף ניהול הליך משפטי, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
3. כמו כן, בתיקון לחוק יש כדי למנוע מחיקתן של תביעות מוצדקות מתוך רצון של התובע המייצג לגרוף רווח קל לכיסו על חשבון טובתה של הקבוצה [ראו לעניין זה ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2018) (להלן: "עניין מרקיט")].
4. בעניין מרקיט קבע בית המשפט העליון, כי בהתאם לתיקון לחוק, בבואו לדון בבקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה. לעניין זה אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה (שם, בפס' 25 לפסק דינה של כב' השופטת ברון).
5. בנסיבות המקרה שלפני, ובפרט נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך, איני סבורה כי ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. סבורתני כי התובענה הראתה עילת תביעה, ולו לכאורה. עובדה היא כי המשיבה התחייבה לפרסם ולעדכן באופן שוטף באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות בסניפיה, וכן לרענן ולחדד את נהליה בנושא, בהתאם להוראות הדין.
6. אשר לשאלת התועלת הצומחת מהסדר ההסתלקות, הרי שכתוצאה מהתחייבויות המשיבה האמורות תצמח תועלת לחברי הקבוצה, שעה שהסדרי הנגישות בסניפי המשיבה יהיו מפורסמים באתר האינטרנט שלה, בהתאם להוראות הדין, ובכך יובאו לידיעתם של חברי הקבוצה והציבור בכללותו.
7. משכך, מקובלת עלי טענת הצדדים, שלפיה אין עוד מקום להמשיך ולברר ההליך באופן שיביא לבזבוז משאבים לצדדים ולבית המשפט.
8. נוכח האמור, וכן שעה שהסכמות הצדדים תואמות הסכמות שאושרו במסגרת תובענות ייצוגיות זהות, מצאתי לקבל הבקשה.
9. בנסיבות העניין, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחו, אשר באו לידי ביטוי בהכנת התובענה ובקשת האישור ובניהול מו"מ עם המשיבה, בהתחשב בסכומים שנפסקו בנסיבות דומות, וכן בהתחשב בתועלת לחברי הקבוצה הטמונה במתווה המוסכם, אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו.
10. משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות [לעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ראו: ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.2010)].

סוף דבר

1. ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
2. תביעת האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
3. תוך 30 יום תגיש המשיבה הודעה בדבר חידוד נהליה בכל הקשור לפרסום הסדרי הנגישות בסניפיה. ההודעה תיתמך בתצהיר הגורם הרלוונטי אצל המשיבה.
4. הגמול למבקש ושכ"ט ב"כ המבקש מאושרים בהתאם למפורט לעיל. גמול המבקש ומחצית משכר טרחת בא כוחו ישולמו תוך 30 יום מיום שיומצא פסק דין זה למשיבה. המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם תוך 30 יום מיום שתוגש הודעת המשיבה כאמור בסעיף 28 לעיל.
5. יתר הסכמות הצדדים, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדר ההסתלקות מאושרות בזאת.
6. בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.

המזכירות תדוור העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"א, 29 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.