1. בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.
2. על פי האמור בדוח שמספרו 30251408651 לנאשם יוחסה עבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, עביר בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 29.10.2019.
3. בתאריך 11.1.2020 הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד דיון, על בקשה זו ניתנה החלטה כי הדיון ידחה ליום 7.3.2021, המועד בו נשפט המבקש בהעדר. בתיק בית המשפט סרוק אישור מסירה, נמסר לבן משפחה למועד הדיון שנדחה.
4. לטענת המבקש, לא חש בטוב באותו בוקר של מועד הדיון, 7.3.2021. לדבריו הגיש בקשת דחייה בבוקר מוקדם ואולם בשל העומס של המזכירות, המסמך טופל רק מאוחר יותר. לטענת המבקש, לא ידע כי לא יחוש בטוב.
5. המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה לא הוגשה בקשה לתיק בית המשפט ואם קיימת בקשה כזו של דחייה, היא משאירה לשיקול דעת בית המשפט באשר לביטול פסק הדין בהעדר.

דיון

1. בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:

האחד – סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

השני – אם יגרם לנאשם עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8:

"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

1. אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.

ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"

ובהמשך:

"כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו".

1. בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).
2. בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

בקשה לדחיית מועד דיון של המבקש, לכאורה, לדיון שנקבע ליום 7.3.2021 איננה סרוקה בתיק בית המשפט. על המבקש היה לדאוג כי בקשתו תיסרק לבית המשפט וכל עוד לא קיבל החלטה מבית המשפט הפוטרת אותו מהתייצבות, אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא להתייצב בבית המשפט.

זאת ועוד, גם מעיון בבקשתו של המבקש, אשר לכאורה הוא טוען כי הגיש בקשה זו לבית המשפט ואשר כאמור בקשה זו איננה סרוקה בתיק בית המשפט, עולה כי המבקש לא חש בטוב יומיים לפני מועד הדיון ולפיכך לא היה צריך להמתין ליום הדיון, כטענתו ולהגיש בקשת דחייה.

לבית המשפט לא הוגש כל תצהיר התומך בבקשה.

אין בגזר הדין כדי להחמיר עם המבקש.

1. בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):

" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

1. לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון.
2. הבקשה נדחית.

המבקש יפעל על פי האמור בגזר הדין.

1. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' ניסן תשפ"א, 18 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.