המשיבה הגישה ביום 16.4.20 בקשה להאריך את מועד ביצועו של צו ההריסה המינהלי במסגרתה הסכימו הצדדים כי צו ההריסה המינהלי לא יבוצע עד ליום 21.7.20 ומועד ביצועו הוארך בהסכמה עד ליום 21.9.20. כן הוסכם כי ניתן יהיה להאריך את מועד ביצועו של צו ההריסה בארבעה חודשים נוספים לאחר מכן. בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים וכאמור, מועד ביצועו של הצו הוארך בהסכמה עד ליום 21.9.20. בקשתו הנוכחית של המבקש לעכב את ביצוע צו ההריסה, מהווה חזרה מההסכמה שהושגה ביו הצדדים לפיה צו ההריסה יבוצע עד ליום 21.9.20, וניסיון לשנות את ההחלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים.

יתרה מזו, הלכה היא עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי ייעשה רק כאשר קיימת היתכנות תכנונית להכשרת המבנה הבלתי חוקי, שעה שהיתר הבניה הוא "בהישג יד" (רע"פ 10607/07 שומאן נ' יו"ר הועדה המקומית, רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים). טענת המבקש כי מליאת העירייה המליצה לרמ"י – הבעלים של הקרקע עליו הוקם המבנה נשוא הצו, להשכיר את הקרקע למבקש והעבירה תוכנית מתאר לרמ"י לפיה השטחים הסמוכים לחלקה ישווקו למבקש ללא מכרז, וטענתו הנוספת של המבקש כי הוא פועל להשגת היתר בשטח סמוך, אליו יועבר המבנה, אינן מעידות על התקדמות של ממש בהיבט התכנוני, ומכל מקום אין לומר כי היתר הבניה הוא "בהישג יד". לכך יש להוסיף שטענת המשיבה כי המבקש המשיך בביצוע העבודה האסורה גם לאחר קבלת הצו המינהלי, אינה מאפשרת את עיכוב ביצועו. החוק מגביל את שיקול הדעת של בית המשפט ואינן מאפשרות עיכוב ביצוע הצו, מקום בו העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו (סע' 254ט(ד)(2) לחוק).

אף טענת המבקש לפיה אם יבוצע צו ההריסה המנהלי יגרם לו נזק בלתי הפיך אין בה כדי לסייע לו. נפסק לא אחת כי הטעמים בגינם מעכב בית המשפט ביצוע צו הריסה מינהלי מוגבלים ומפורטים בחוק ומאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלוונטי לעיכוב צו הריסה מיהלי (ע"פ 7337/06 יסמין אטרש נ' מ"י , ע"פ (באר שבע) 432/90 גברין סלימאן אל נ' מ"י).

לאור האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, 14 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.